שוד ושבר בג'פריס ביי

כתבה מאת: מאת עידו דר אל / צילומים באדיבות WSL

כשתחרות גלישה היא לא רק טובה אלא מתקיימת בתנאים מושלמים והמקצוענים מעלים את הרף ציונים של 9 ועשיריות נזרקים לכל עבר, היא מוגדרת כEPIC  – אגדית, וזה אפילו לא היה הפיינלז דיי. תוסיפו לזה דרמה עם הפתעות שוברות לב והתחרות הופכת להיות מיתולוגית.

כשרף הגלישה נשבר יומיים ברציפות: ביום של סיבוב 3-4 ובפיינלז דיי,
התחרות נכנסת לפנתיאון של היכל התהילה ביחד עם: צ'ופו טהיטי כש ג'יי ג'יי וקלי היו החצי גמר וקלי ומדינה בגמר, ברה לה קרוז במקסיקו 2006 והפייפליין ב 2000 שהיה הכי מושלם ב 30 שנה האחרונות עם רוב מצ'אדו כמנצח.

קודם כל: הגלים

ג'יי ביי גל מאוד בררן הוא דורש סוואל חזק מאוד כדי להחזיק יותר מיום אחד של רכבות צנרת וקירות ולגרום למקצוענים להציג את מיטב הגלישה שלהם.
הפעם באו שני סוואלים משובחים לסיבוב 1-2 וסוואל נוסף להשלמת סיבוב 3-4 ויום הגמרים. שני הסוואלים היו בגובה ראש פלוס פלוס הגובה האידאלי לתחרות.

האייטם הראשון והמדובר ביותר בתחרות היה כרגיל – קלי סלייטר. אך הפעם לא בהקשר חיובי דווקא. כזכור לכם הוא הכריז בתחילת הסבב שישקיע כולו בניסיון לקחת תואר 12 בגיל 45. ציינתי (מי אתה קלי סלייטר?) שאני בספק רב אם יצליח לאור הרמה בסבב והסחות הדעת שמקיפות אותו עם עיסוקיו הרבים.

 בסיבוב הראשון קלי שחט את הים ונראה כאילו סוף סוף מצא את המוג'ו עם גלשן מתאים ועם תחושה נכונה לגל. מעבר לכך התחזית הבטיחה בהמשך  סוואלים רציניים שקלי היה זקוק להם כדי להפגין את מלוא היכולת מסיבוב 3 ואילך ולצמצם פערים בדירוג לצמרת.

 אבל בסשן פריסטייל בין הסיבובים קלי סיים גל קרוב לסלעים והגלשן עף לרגלים שלו בתוך הצינור. התוצאה-קלי זוחל כמו חיה פצועה על 4 דרך הסלעים עם שני שברים באצבעות רגל ימין וכנראה,

…סיום הקריירה התחרותית שלו. בגיל 45 שברים מתאחים לאט ושבר באצבעות הוא מאד בעייתי בעיקר כשלוקח לפחות חצי שנה לעצמות להתחזק לעוצמה שיכולה לספוג את הזעזועים מהגלישה ברמה התחרותית. אני מעריך שקלי צריך לפרוש מהסבב ולהיכנס כויילדקארד לפייפ צ'ופו ופיג'י. (בעיקר לאור הגלישה המדהימה של המתחרים שאדבר עליה בהמשך הכתבה) אני בטוח שהוא אוכל לעצמו את הלב והגבס עם התנאים המדהימים של התחרות שפספס.

ומהשבר נעבור לשוד האמיתי

בסיבוב 2 קולוהא אנדינו נכנס למנהרה ארוכה שאם היה יוצא ממנה יכול היה להתקדם בדירוג העולמי ולנסות להתמודד על התואר, אך גולש בוגי אוסטרלי החליט שלא בא לו לשחרר את הגל וירד לצינור ובכך סתם הגולל על אנדינו את הסיכוי ליציאה מהגל וגרם לאבדן המקצה.

לא ברור איך בכלל הגיע הבוגיסט הזה לשם, גם אם הגל הזה ארוך מאד עדיין יש בלעדיות ל WSL על מתחם התחרות וצריך להשגיח עליו ללא הפרעה.

לא עזרו המחאות של קולוהא והמקצה לא חודש.

לפני שנעבור לגלישה עצמה נציין גם את מעשי הבריונות של הכרישים הלבנים שאחד מהם קפץ לאוויר במרחק מה מהגולשים. כתוצאה מכך, התחרות הופסקה לזמן מה עד שהחליטו ש"הסכנה" חלפה.
ביום האחרון לתחרות, בא לו ברגוע מלך השכונה והפריע לסיום המקצה של לא אחר מ: מיק פנינג שזכה ל"ליטוף" מהלוקאלס האלה לפני שנתיים כנראה שהוא מגנט לכרישים…זה לא הפריע למדינה הברזילאי לחסל אותו בקומבו ולעלות לחצי הגמר.

רגע, קפצתי קדימה. בסיבוב רביעי וחמישי היו גלים ממש טובים ואדון פיליפה טולדו שבר את הכלים ואת הגלישה המקצוענית עם שני אליי אופים ענקיים באוויר עם נחיתה קשה לתוך הפוקט בגל רכבת ועוד איזה חמישה ביצועים עד הסלעים. 10 כבר לא היה אפשר לתת פה.זה כבר שייך לגל פורץ דרך שהרס לשופטים את כל השיפוט בהמשך התחרות. גל כזה היה צריך לקבל 12-15 נקודות.

מעבר לכך זה לא אומר שטולדו ינצח בתחרות כי תכל'ס , מה שקובע בה זה גלישת רייל חדה ונקייה כמו של פרדריקו מוראייס שהאופי והשורשים שלו מתגלים בגל כזה כל הדרך מקושוש פורטוגל עד כדי כך שעשה קומבו לג'יי ג'יי – הפייבוריט של התחרות עם 9 ו 10.
כן, ג'יי ג'יי נתן ביצועים חדים ומקופלים לתוך הפוקט וצנרר אבל, מוראייס עבד נכון, בנה קצב וביצועים ארוכים כאורך הגלות על הקירות של ג'יי ביי עם הגלשן הנכון – גלשן ארוך המאפשר משיכת הרייל ושמירת מומנטום מהבוטם טרן לאון-רייל הבא. כך גם ג'ורדי שכל הגלשנים שלו מלאי בשר וארוכים.

קונור קופין ייזכר כאמריקאי האחרון שגלש שווה ערך לג'ורדי וכמעט עלה שלב.
חשוב לציין שנערך מקצה חוזר בגלל טענה של קונור שהשופטים פספסו כמה סקשנים של קופין שיכלו לעזור בניקוד מול ג'ורדי. אבל, במקצה החוזר ג'ורדי צבר ניקוד גבוה ולא הותיר לקונור ברירה אלא להתחפר בקופין (ארון קבורה) שלו. בהמשך, ג'ורדי נתן מקצה של 20 , שני גלי עשר מושלמים. בינתיים מדינה ו ווילקו נותנים פייט של הבקסייד מצד הגופי פוטרז.

בתמונה: גבריאל מדינה בגל לבקסייד

אגב, במקרה שלא ידעתם מגיעה סערה ענקית אולי הסואל הגדול ביותר של העשור והמאה הנוכחית בג'פריז ביי…עדיין לא ברור אם יהיה גליש או לא… מחר אלוהים גדול ונתפלל להצגה מטורפת עוד יותר מהיומיים האחרונים …

ובכן, קיבלנו הצגה. הים פמפם בלי הכרה לרבע וחצי גמר. הפתעת התחרות אחרי נפילת ג'יי ג'יי הייתה הגלישה הקריאטיבית והדינמית של טולדו ברבע מול ג'ורדי שכנראה לא שתה מספיק קפה וטולדו העיף אותו ליציע שמשקיף על הגלים מהחוף.

פרד מוראיס עבד סולידי ויציב כדי לעלות לגמר. ג'וליאן לא הצליח לחבר ולסיים צינורות וגלים מול טולדו בחצי גמר והגענו לגמר .

בתמונה: פרדריקו מוראייס, שליטה אסולוטית בגל.
מוראייס הכין שיעורי בית ובשנתיים  האחרונות גלש בג'יי ביי בשקט ללא וידאו. כל פעם לאחר התחרות גלש עם גלשן שתכנן במיוחד לכך וזה ניכר בשליטה האבסולוטית שלו בגל. הוא בנה לעצמו קצב גלישה שזורם עם הסקשנים. כל מקצה הוא יותר ויותר נכנס להרמוניה עם קארבים שלראשונה מזה שנים הזכירו את פארקו האגדי במיטבו וצנרור מדויק.

לעומתו, פיליפה בחר בגלשן קצר וגלישה זריזה ודינמית עם מיקומים שונים על הקיר בקארבים ופלואטרים ארוכים וקריטיים. בנוסף, השחלת צינורות ארוכים וצפופים דבר שהביא לו את הניצחון. שניהם הפגינו את הקלאסי מול החדש בניקוד צפוף מאד 17.70 מול 18

ולסיכום

עם סיום התחרות המעולה הזאת אפשר לסכם ששום דבר לא ברור בסבב הזה ואין מוביל אחד וודאי. אמנם ווילקו שומר על ההובלה עם החולצה הצהובה בדרך לטהיטי אך עדיין הכל מוקדם מלקבוע אלוף עולם עם פערים כל כך קטנים בין ה 10 הראשונים.
בנוגע לשבר של סלייטר, מתברר שזה אפילו חמור עוד יותר ממה שחשבו בתחילה, מדובר על חצי שנה לפחות של קלי ביבשה עם סיכוי קלוש להשתתף בפייפ הוואי או להיכנס לסבב 2018.

תחרות של שברים, כרישים ופריצות דרך בגלישה – לא יכולנו לבקש יותר מזה.
אה כן, ולקבל הכל בשידור חי בערוץ ONE  זו מהפכה של ממש לשבת בכורסה ולהרגיש כאחד הצופים בהוואי ואוסטרליה שאצלם זה דבר שבשגרה כמו הכדורגל הישראלי.

תחרות הבאה מביאים פיצוחים גרעינים וערימת חברים אין צורך יותר בצפייה מרגיזה בניידים ומחשבים בפרומט המשתנה של סבב הwsl.
היידה וסוף שבוע טוב מצוות getX

קישור לאתר ה WSL:

http://www.worldsurfleague.com