זן ואומנות אחזקת ה.. סנובורד

או במילים אחרות, כיצד לטפל ולתחזק את ציוד הסנובורד והסקי שלכם (חלק א’) I כתבה מאת: בן שוחט

איזה כיף! סוף סוף הגשמנו את החלום, וקנינו ציוד משלנו! שילמנו ממיטב כספנו.. אבל, פה ממש לא נגמרת המחוייבות שלנו, ציוד סקי או סנובורד דורש תחזוקה מתמדת לשמירה על איכות וטיב הציוד, בין אם זה בטיפולים שוטפים לשמירת הציוד, ובין אם זה תיקונים שנוצרים מכל מני סיטואציות בזמן הגלישה. כל זה מחייב אותנו לתחזק ולהיות ערניים לנזקים שיכולים להיווצר עם הזמן.

בפרק הזה נתמקד בעניין הטיפולים השוטפים והשיגרתיים שהם טיפול שעווה וטיפול לסכינים.

הקדמה

נתחיל מהסבר קצר.. תחתית הציוד שלנו עשויה מחומר שבנוי מאלפי נקבוביות, הנקבוביות האלה בנויות ככה שבחימום הן מתרחבות, ואחרי שהתחתית מתקררת הן מתכווצות. אחרי שהבנו איך עובד העיקרון הזה אפשר לגשת ולבצע את הטיפול התקופתי המומלץ לשמירת הבורד, וזה טיפול שעווה.

הפעם אנחנו דווקא נתמקד בטיפול שעווה מסורתי באופן הידני, תהליך העבודה על רגל אחת: הורדת שריטות שבולטות מהתחתית, מעבר עם שופין על הסכינים להורדת גרדים, מעבר על התחתית עם מברשת ברזל שמאפשרת את פתיחת הנקבוביות, שימוש בחומר לניקוי עמוק של התחתית והוצאת השעווה הישנה בתוספת אבק ולכלוך שהצטבר בתחתית בזמן הגלישה. ייבוש הציוד טוב טוב, יישום השעווה וגירוד שלה רק אחרי שהציוד קר לחלוטין!

טיפול שעווה מומלץ לעשות כל 4 עד 7 ימי גלישה, ואותו אפשר לעשות בכמה דרכים.

1. שעווה למריחה מהירה – שעווה קרה

את הסוג הזה ניתן לרכוש בחנויות באתרים, מגיע בכמה אופציות למריחה מהירה על הציוד שלנו, זה יכול להגיע בשפורפרת בסגנון של דאודורט סטיק עם ספוגית בקצה, וזה יכול להגיע בתור גוש שעווה שזה היעוד שלו, למריחה מהירה על הציוד.

התוצאה: מספק פתרון לזמן יחסית קצר של כמה שעות בודדות, ובסיטואציות מסויימות אפילו לירידה או שתיים, למשל אם נגלוש על קרח שהוא יחסית משטח קשיח, החומר שנמרח ישחק יחסית מהר, ויאבד מהר מאוד מהאפקטיביות שלו.

2. שעווה באופן ידני – השיטה המומלצת

שעווה באופן ידני מבוצעת ע”י מגהץ מיוחד שמותאם במיוחד לעבודה עם ציוד סקי וסנובורד. בגלל חשיבות הטמפרטורה הקבועה שאנחנו צריכים, המגהץ הזה מגיע עם מד מעלות מדויק. יש מגהצים אנלוגיים עם חוגה לקביעת הטמפרטורה ויש מגהצים עם צג דיגיטלי המאפשרים אינדיקציה מדויקת יותר לקביעת הטמפרטורה.

שמירה על טמפרטורה אחידה חשובה לנו מאוד מכמה סיבות: סיבה ראשונה זה שאם לא נעבוד בגבולות הטמפרטורה שמצויינת לנו על גבי האריזה – בטמפרטורה גבוהה מידי השעווה פשוט תישרף ותאבד מהאפקטיביות שלה ולעומת זאת בטמפרטורה נמוכה מידי אנחנו לא נמיס אותה כמו שצריך והיא לא תיכנס לתחתית של הבורד כמו שהיא אמורה להיות.
חשש נוסף בעבודה בטמפרטורה גבוהה מידי זה שפשוט עלול להיגרם נזק בתחתית הבורד.. משהו שאנחנו ממש ממש לא רוצים שיקרה. לא סתם כשמייצרים מגהצים, הטווחים של העלויות רחבים מאוד, בעולם התיקונים יש לדיוק הזה חשיבות מאוד גדולה.

הסיבה שבמגהץ ידני זאת השיטה המומלצת זה בגלל שאנחנו עוברים על כל שטח הציוד שלנו בצורה מבוקרת ומקומית, וזה משהו שמביא לנו את הבורד והשעווה לחום האופטימלי שמאפשר את החדרת השעווה לתוך הנקבוביות של הבורד, וככה בעצם אנחנו מאפשרים לבורד לקלוט את השעווה בצורה האופטימלית בלי מקומות חמים יותר או חמים פחות, ותוך כדי הטיפול בגלל שזה כל כך קרוב אלינו אנחנו נשים לב אם יש אזורים יבשים יותר ואזורים יבשים פחות שזקוקים ליותר שעווה, וככה נגיע לתוצאה כמה שיותר אחידה.

3. שעווה באמצעות מכונה

גם במכונות יש כמה סוגים. המכונה הראשונה בנויה מרצף של גלגלות שחלק עשויות ממברשות, עוברים עליהן עם גוש שעווה ובעצם זה “טוען” אותן בשעווה. לאחר מכן לוקחים את הציוד, מורחים ומקבלים שכבה יפה של שעווה. בסוף התהליך, מחכה לנו הסקרייפר שמוריד באותה משיחה את השעווה העודפת מהציוד.

המכונה השנייה זו מברשת שמתחתיה יושבת גיגית עם שעווה מותחת ובעצם המברשת נוגעת בשעווה ומורחת את השעווה בשכבה אחידה על הציוד.

קיימת בעולם מכונה שהיא חדשה יחסית בשוק, יקרה מאוד ואיטית הרבה יותר מ 2 המכונות שציינתי. מכונה זו עובדת באמצעות נורות המחממות את תחתית הבורד ומביאות לתוצאה הרבה יותר טובה. אבל כמו שאמרתי, יקר מאוד ובעיקר איטי באופן משמעותי ביחס לשתיים הראשונות, כך שמעט מאוד מקומות משתמשים בה.

חשוב לדעת!

עם השיטה של המכונות קיימת בעיה ובעיקר עם השתיים הראשונות. הטיפול באמצעותן לא מחמם בצורה אופטימלית את התחתית, מה שפוגם מאוד ביכולת של הציוד לקלוט את השעווה, אמנם זה יוצר שכבה של שעווה אחידה ויפה.. אבל, הטיפול הוא הרבה פחות אפקטיבי מטיפול ידני (!)
עד כאן הטיפול בשעווה ומה בנוגע לסכינים??

בכל הקשור לטיפולים ולתחזוקה השוטפת נכנס גם הטיפול בסכינים. אנחנו נמעט בפעולה זאת כמה שיותר ורק במקרה הצורך נעשה את זה. לסכינים יש עובי חומר מסוים, אם נבצע השחזת סכינים בכל פעם שנכניס את הציוד לטיפול שעווה, בסוף עלול להיווצר מצב שלא יישארו לנו סכינים או שיישאר מעט מאוד מהם.. ואז במצב של התנגשות בסלע למשל, הסכין תישבר ביתר קלות. זה כבר נזק מאוד רציני.

מה שכן, כמעט תמיד יהיו בסכינים חלקים מסוימים עם מכות ופגיעות. אני בתור איש מקצוע דווקא כן נוגע בסכינים בכל טיפול, בין אם זה להוריד שבבים בולטים, ובין אם זה להוריד חלודה מהסכינים.

בגלל שאני עובד בצורה ידנית, אני יכול לשלוט גם בחוזק המופעל על הסכין בעת הטיפול ובמקומות סלקטיביים לפי הצורך, להחליק בצורה עדינה מכות ופגיעות בסכין ובעצם להחזיר אותם למצב חלק מבלי להוריד מהם חומר מיותר.

זה משהו שאפשר לעשות רק בצורה ידנית, עבודה עדינה ומקומית, מה שבלתי אפשרי לעשות בעבודה עם מכונה אגרסיבית.

עוד בנושא השעווה..

בשנים האחרונות יש ניסיונות של כמה חברות לייצר סוג של שעווה קבועה לציוד. למשל חברת די.פי.אס – פאנטום , ייצרה תרכובת של 2 חומרים שמוחדרים לציוד בעזרת מכונה מיוחדת או בעזרת קרני שמש ישירות. אחרי מריחה נפרדת של כל חומר צריך להשאיר את הציוד כ 20 דקות בתוך המכונה, או 8 שעות בשמש ישירה (למי יש שמש ישירה 8 שעות??) וזה מחדיר את החומר לציוד.

התגובות בעולם לתוצאה שמתקבלת מהחדרת 2 החומרים הן חלוקות. מה שכן, התוצאה הסופית מביאה למצב שהוא טיפה פחות טוב מטיפול שעווה מסורתי, אבל נשאר יציב באזור הביניים למשך תקופה ארוכה יחסית.

ולסיום, גירוד השעווה

לאחר שסיימנו את תהליך השעווה ואחרי שהציוד התקרר, החלק האחרון שנותר לנו הוא לגרד את השעווה. יש הרבה מקומות שמציעים טיפולים ללא גירוד השעווה, ונותנים ללקוח להוריד את השעווה בעצמו..

חשוב!

עם השנים שמתי לב שהרבה אנשים חושבים שמיותר להוריד את השעווה העודפת ובהמשך לכך חושבים שהשעווה גם ככה יורדת בגלישה. זאת טעות, אמנם חלק מהשעווה כן יכול לרדת תוך כדי גלישה, אבל רוב השעווה לא יורדת.. מה שפוגע באיכות הטיפול ובביצועים של הציוד (!)

אני בגישה שהורדה של שעווה צריכה להיעשות בצורה מקצועית עם ציוד המותאם לזה.

הורדת שעווה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול (לא מדובר על שעוות קיץ),
הורדה כמו שצריך עושים בעזרת סקרייפר פלסטיק בלבד, סקרייפר ברזל מוריד שכבה עבה מידי ויכול בקלות לפגוע בדוגמה/מבנה של תחתית הבורד:

סטראקצ’ר – תעלות מיקרוסקופיות שמאפשרות למים לזרום בצורה טובה יותר מתחת לציוד בזמן הגלישה.

לאחר השימוש בסקרייפר נעשה שימוש בסט המברשות לצורך הוצאת השעווה העודפת מתוך תעלות הסטרקצ’ר. מברשת גסה יחסית, ולאחר מכן פיניש עם מברשת עדינה יותר.

שימו לב, בבית לא חייבים להשתמש במברשות. עבודה עם סקוטצ’ בתנועות ארוכות מכיוון האף של הציוד לכיוון הזנב תעשה את העבודה גם בסדר. אבל, חשוב לגרד את השעווה עם סקרייפר פלסטיק מחודד יחסית – מחודד הכוונה שהוא לא מעוגל בפינות, אלה יש לו מספיק זווית של 90 מעלות בשביל לגרד את השעווה.

במידה ועשיתם טיפול שעוות קיץ לשמירת הציוד שלא יתייבש בתקופה הארוכה שלא נגלוש עליו, אני ממליץ לבדוק את האופציה לחזור למקום שעשיתם בו את הטיפול (במידה וזה בארץ) בכדי שיורידו לכם את השעווה כמו שצריך מהציוד ובנוסף, לא לשכוח להוריד את השעווה גם מהסכינים (!)

להורדת השעווה כמו שצריך יש השפעה ישירה לאיכות הטיפול בסיום העבודה.

בשורה התחתונה, קניתם והשקעתם בציוד שלכם – תשמרו עליו! כך תמקסמו את חווית הגלישה שלכם בשלג.

הכותב, בן שוחט גולש סנובורד ומתמחה בטיפולים ותיקונים לציוד סקי וסנובורד

לינק לדף הפייסבוק של בן שוחט:

https://www.facebook.com/Benshochattuning/