החרמון: אתר הסקי מס’ אחד בארץ!

צילום: מקס לוין

אז מה לא נאמר על החרמון? שהוא פצפון, שיקר מאוד, שיש תורים ענקיים, שהרכבלים לא זזים, שהשלג חרא, שאין פה תרבות גלישה ומסוכן נורא, שאין סנופארק, שאנשים חיים בסרט ובאים לגלוש בג’ינס…הכל נכון, אבל הפעם הכתבה תעסוק בכמה כיף בחרמון. לא יודע מה אתכם, עבורי זה אחד מחמשת האתרים האהובים עלי בעולם ודי גבוה ברשימה, למה – אתם שואלים? לפניכם הכתבה המלאה.

יש הרבה מדינות בעולם שזה ברור שיש להם אתר סקי, ויותר מזה, ברור להם ממתי ועד מתי תהיה העונה, פה בארצנו החמה, זה שיש בכלל מקום לעשות בו סנובורד זו מתנה…ומי לא אוהב מתנות.

פרק 1: ההתרגשות של לפני

יש דברים שקורים רק בארץ…

אין עוד אתר בעולם שאנשים קמים ב 4-5 בבוקר , נפגשים במחסום ב 6:30 , עומדים בתור, רואים זריחה יחד בפקק ארוך ארוך… ומחכים שיפתחו את השער.

בארה”ב יקראו לו ה “בלק פריידי” ואצלנו אם זה יוצא בשישי יש את ה “וויט פריידי”.

ומי שלא היה במחסום בבוקר לא יבין על מה אני מדבר, זר לא יבין זאת. אבל מכיוון שכמו שאמרתי בהקדמה הימים האלו נדירים, לתפוס את החרמון יום יומיים אחרי סופה, זה לא דבר שבשגרה. יש עונות שזה כבר כלל לא קורה, יש עונות שזה קורה פעמיים שלוש וכשזה קורה אתה רוצה להיות שם ראשון. או לפחות האוטו ה20 במחסום, או לפחות לא להחנות בחנייה התחתונה.

פרק2: החבר’ה

אין, ולא יהיה, ולא תמצאו עוד אתר בעולם שבו יש כזאת אווירה של חבר’ה על ההר. זה לא קיים באף מדינה וכשזה על השלג – הישראליות שלנו עובדת טוב יותר. זה לא כמו בים, “גל שלי, גל שלי..” או לא כמו בסקייט, “ילד זוז, ילד זוז..”

זו חגיגה שלמה של מלא חבר’ה דלוקים שבאים יחד לחגוג את הנס הזה – ההר שלנו בישראל הפצפונת מפוצץ  בשלג. כולנו יחד הולכים ליהנות מהיום הנדיר הזה, טירוף!

אז נכון שיש גם את הישראלי המכוער שמופיע מדי פעם כי הוא היה בגולני אז הוא גבר מספיק לעלות ישר למסלול העליון מבלי לדעת בכלל איך עוצרים ומסכן את כולנו, הוא בשוליים.

נכון, יש גם פדיחות. אני זוכר כשהייתי בצבא והוצאתי גימלים במטרה לעלות להר לגלוש, פגשתי שם את המפקד שלי…שנינו סיכמנו שפשוט לא נפגשנו. 10 שנים מאוחר יותר זה קרה לי עם תלמיד שלי, מדינה קטנה, הר קטן.

פרק 3 המסלולים המעניינים

טוב אתם בטח חושבים שאני צוחק אבל יש משהו במסלולים בחרמון שאין באתרים אחרים בעולם והוא שלא מטפלים בהם יותר מדי, זה משאיר המון קפיצות טבעיות. יש אתרים בעולם שאתה יכול לגלוש במלא מסלולים ולא תמצא קפיצה טבעית אחת, גם לא בצדי המסלול. פה בחרמון, אתר פצפון עם 5 מסלולים בערך, מציע שלל קפיצות טבעיות ומחוץ למסלול עוד המון.

יש ספוטים מדהימים בימים שאחרי סופה, יש את “הקפיצה המעאפנה”, זו שכולנו בכל זאת ממשיכים לעשות, כשחוצים את המסלול של הרכבל הבינוני. “הספוט של ספי” משמאל לטי בר הימני בשיאון – על שם אסף נובק האמיץ שקפץ אותו לראשונה ופתח את השפה אך הביא לנו אחלה במה לנחיתה בזווית חדה וכייפית. את הגל באופפיסט שיאון שמתחלף כל עונה. את הקיר הגאוני שנוצר באופפיסט כשיוצאים מהטי בר הימני בשיאון. לפני כמה עונות הגיע הצוק הגדול או בכינויו הצוק של תם, על שמו של תם קלפר האמיץ מדי שקפץ את הצוק הענק שתראו אם תביטו ימינה כשאתם עולים ברכבל העליון. הוא כל כך גדול שתראו אותו מכל מקום. לא יודע מה חשבתי לעצמי אבל קפצתי אחריו.

פרק 4: האופפיסטים offpiste

אז אם לגלוש בארץ זה דבר נדיר, אז לתפוס יום שישי בו תנאי שלג שמאפשרים לגלוש מחוץ למסלול, מודה שזה אחד הרגעים הטובים בחיי. להיות עם החבר’ה שאני אוהב ולעשות יחד את ה”שכונה” או “מרפאה” או לתת את הפסים הראשונים באופפיסט שיאון, את האופפיסט לבקתה ואת הנדיר ביותר…לרדת עד המחסום הצהוב – מתחת לחניה התחתונה.

פרק5: לסיכום

ראשית, תזכרו שהימים של החרמון נדירים, נצלו אותם ושמרו על אווירת גלישה מהנה ובטוחה לכולנו. זכרו שהחרמון נהיה מהר מאוד קרחי וכך גם האופפיסטים – סכנת נפשות!

בכלל, האופפיסטים בחרמון מסוכנים מאוד, המון סלעים ולא מומלץ כלל לצאת מחוץ למסלול, בטח לא למקומות שאינכם מכירים או אינכם מנוסים בהם!!

כמו כן, שמרו על עצמכם ועל הסובבים אתכם. החרמון אתר צפוף מאוד, אם אינכם יודעים לגלוש, המסלול הטוב ללמוד בו הוא מסלול מתחילים ולא ההר עצמו. לסיום, שתהיה לנו עונה מוצלחת ובתקווה שההר יהיה לבן כולו בקרוב, תתחילו לרקוד את ריקוד השלג שלכם…