עדן רם - למה ים ?

בתמונה: צפון קליפורניה, ארה"ב

כתבה מאת: סטפני בן סימון

בעידן של סמארטפונים בו המרחק בין סלפי מושלם לנוף שקיעה מפולטר תלוי בלחיצת אצבע זריזה ומיומנת וריטוש מהיר אנחנו מדי פעם נתקלים באנשים נדירים, עם חיים לא רגילים, שגורמים לנו לעצור רגע ולתהות על קנקנם. איך באמצע החיים עוצרים ומתחילים להגשים חלום. מתחילים להגשים את עצמנו.

בתמונה: קליפורניה, ארה"ב

עדן רם הוא אחד מאותם אנשים שנתן לעצמו את ההזדמנות להיות מובל, ולא מוביל, על ידי התשוקות שלו. כמה מאתנו יסכנו את הנוחות שבחיים התבניתיים שלנו, בהם הכל מוגדר ודי ידוע מראש, למען הלא נודע ?

הריאיון

מהיכן אתה במקור ?

נולדתי בארה״ב (לוס אנג'לס) וגרתי שם עד גיל 19. היום בן 26.

ואיפה אתה מתגורר כיום ?

היום אני גר בנוף ים ליד חוף סידני עלי.

מה מעסיק אתך ?

אני מסיים בקרוב תואר בתקשורת בבינתחומי בהרצליה ובנוסף אני עובד באופן מלא בתור צלם וידאו עצמאי.

יש לך תחביבים ? צבע אהוב ?..סתם. (:

כל מה שקשור לספורט אקסטרים כמובן (בעיקר גלישה וסנובורד), טיסה (אני טייס מטוסים ומסוקים), צלילה, לטייל בעולם, טיפוס הרים, שייט, ואוכל תמיד טובבבב…

בתמונה: סן בלאס, פנמה

מה לך ולגלישה ?

תכלס ? לא יודע. לא גדלתי בסביבה של גלישה. בגיל 15 בערך חבר שלי הכניס אותי לגלוש ומאז לאט לאט נכנסתי לעולם הזה.

ואתה גולש ?

כן ! בעיקר גלים, קצת סאפ ורוח ועכשיו מתחיל קייט.

מה בא קודם, הביצה או התרנגולת – האם התחלת לגלוש לפני שהתחלת לצלם או להפך ?

הצילום הגיע קודם. באיזשהו שלב הכול התחבר ביחד.

מתי התחלת לצלם? מה גרם לשינוי שהוביל אותך למקום בו אתה נמצא כיום?

התחלתי לצלם בסוף התיכון. בהתחלה זה היה ממש סתם, בשביל הכיף והתחלתי לצלם את הטיולים שלי. אחרי שקניתי את ה GO PRO הראשון כשהוא יצא, התחלתי לצלם גם וידאו ולעשות סרטונים קצרים מהטיולים שלי. הניסיון הזה בווידאו בדיעבד היה מה שעזר לי בתחילת הקריירה שלי.

בתמונה: גולש קייטסרפינג בדחלה, מרוקו

אז איך זה התחיל? מתי התחלת לצלם מהמים?

בטיולים אחרי התיכון ובצבא פיתחתי מאוד את הצילום שלי והתחלתי לעשות הרבה יותר וידאו, ואנשים כבר התחילו לצפות לסרטונים שלי אחרי כל טיול. אחרי הצבא טסתי לעוד טיול וכשהגעתי להוואי התחלתי לחשוב ברצינות על לעבוד בצילום.

ידעתי שאני מתחיל ללמוד כשאני חוזר לארץ אבל רציתי לנצל את הזמן הזה להתנסות בתחום ולראות איך זה התגלגל. לא היה לי מושג שזה הולך לשנות לי את כל המסלול חיים שלי.

קניתי מארז מים למצלמה שלי (השקעה לא קטנה), והתחלתי לדבר עם גולשים מקצוענים בארץ שאוכל לצלם. נפלתי על עומרי חצור אחד, ותוך שבועיים מהנחיתה שלי בארץ יצאנו לצלם ביום של גלים קטנים אך מושלמים. יצאו לי חומרים מטורפים (במזל ובעזרת התנאים) ועומרי ממש התלהב והתחיל לשלוח אותי לספונסרים שלו לעשות לסרטונים בשבילו. עשיתי כמה עבודות עם בילבונג ופוקוס ומאותו הרגע אני לא נושם מרוב עבודה.

Mauritius Extreme Travels from Extreme Travels on Vimeo.

בהתחלה זה דרש המון התנסות ולמידה בצד העסקי, ותמיד שאיפה להשתפר מקצועית. היום אני מתעסק בעיקר בעבודות מסחריות (והרוב לא קשורים לגלישה), אז אני לומד עולם שלם של הפקת סרטונים ועבודה מול חברות ענק ומשרדי פרסום.

בתמונה: פייפליין. מאווי, הוואי

מה מרגש אתך בצילום? בפעולה עצמה, בציוד, במיקום, בך-בינך לעצמך- כשאתה אתה אוחז מצלמה?

צילום גלישה תמיד היה בשבילי שילוב של 2 אהבות.

ההתרגשות של מציאת גלים, החיפוש, הים, האדרנלין וכל מה שקשור לגלישה שאני כל כך אוהב. רק במקום לתפוס את הגל, אני מנסה לתפוס את התמונה או סרטון וזו אותה ההרגשה של התרגשות בשבילי. הרגע שיודעים שתפסנו משהו טוב זה רגע מיוחד של חיבור עם הגולש, רגע של התרגשות שיא וברגעים מסוימים אפילו אופוריה.

עם איזה ציוד אתה משתמש ?

עד לא מזמן צילמתי עם ניקון D800 עם מגוון גדול של עדשות ניקון (70-200 f2.8, 50mm f1.8, 400mm, 12-24mm), עם מארז של SPL, בנוסף למייצב glidecam וחצובה של וידאו. היום עשיתי מעבר למצלמה סינמטית של סוני FS5, במים גם שיניתי למצלמה קטנה ומהירה יותר Sony a6500 עם מארז ימי של AquaTech, ומייצב אלקטרוני DJI Ronin.

עדן רם - למה ים

בתמונות (2): עדן וציוד הצילום בפעולה

דרוש אומץ ללכת בעקבות החלומות שלנו. לשבור חומות, לנפץ מוסכמות, לסכן הכל למען לא יותר מאשר הסיפוק הארעי הקטן והחולף, האושר החמקמק התלוי על חוט השערה, התמונה המושלמת, הצביטה הכמעט מוחמצת במעמקי הלב. כמה מאתנו מסוגלים להתעורר בכל בוקר לנוף אחר? להפוך פסגת הר או נווה מדבר לבית שלנו לכמה ימים, לנוע ללא סוף בין אוקיינוס רחב של אנשים משתנים, עם חוויות משתנות, לקבל את החיים עם החספוס הבתולים שלהם ופשוט לזרום עם זה.

האם יש לך טקס מסוים שאתה עורך לפני הכניסה למים? תרגילי נשימות, תפילה לבודהה ולאלוהי הים?

לרוב תחושה של ׳למה אני ער בשעה הזאת׳, או ׳קר לי ממש׳. אבל לא, אין לי טקס מיוחד. רק לנסות לא לפשל בהגדרות של המצלמה מרוב הלחץ וההתרגשות של הגולשים ושלי להיכנס כבר למים.

בתמונה: עדן בקייפטאון, דרום אפריקה

אתה מטייל המון – איך קרה שאדם קם בבוקר ומוצא את עצמו בחופיה הפראיים והבתוליים של מרוקו? יד המקרה, מזל, קארמה חיובית, עבודה קשה, האנשים הנכונים?

שילוב של להיות פתוח להזדמנויות, עבודה קשה ומזל. עבודת החו״ל הראשונה שלי עשיתי בחינם לגמרי. ראיתי בזה פוטנציאל בגלל הספונסרים שעבדתי איתם ובגלל הניסיון האישי שלי. העבודה הזאת היום מביאה לי את העבודות הכי גדולות שלי ועזרה לי לייצר שם במקצוע. הרבה מזה היה גם ההיכרויות שלי עם אנשים בתחום, ותמיד להיות פתוח להזדמנויות.

האם ישנם צלמים שאתה נושא אליהם עיניים בהערצה ?

כמובן, אני חושב שבסופו של דבר סגנון של צלם הוא ערבוב של סגנונות של צלמים שהצלם מעריץ.

ההשראות שלי התחילו מכמה צלמי גלישה ואקסטרים מוכרים, כמו Morgan Maassen, Corey Wilson, Chris Burkard, בין היתר. היום אני חשוף לכל כך הרבה צלמים מוכשרים בעזרת הרשתות החברתיות שיש לי. יותר מידי השראות ממה שאני מסוגל לרשום. כולל הרבה צלמים ישראלים שהיום חברים טובים שלי.

Primor Israel Promotional Video from Edden Ram on Vimeo.

חוויות מטורפות שקופצות לך לראש. Shoot.

וואי… יש הרבה כאלה. היום דברים מפחידים יותר, כמו כמעט להיתקע בלב אוקיאנוס בלילה, הלכתי לעיבוד בהרים בבולגריה בזמן תחילת סערת שלגים, נתקעתי גם במדבר האווטבאק שבאוסטרליה כשהרכב שלי שווק חיים. עכשיו כשאני חושב על זה נתקעתי בהרבה מקומות לא רצויים.

היו גם רגעים מדהימים של פסגות מטריפות, מציאת גלים מושלמים או ענקיים, שקיעות שאי אפשר לצלם מרוב יופי, והמון המון אנשים טובים בדרך.

מה היה המקום האחרון שטיילת בו?

היעד האחרון היה מרוקו. מקום מדהים ביופיו שאני חייב לחזור אליו ולטייל כמו שצריך. אני מתחבר מאוד למדברים, ויש שם משהו קסום בגודל ושקט שיש שם.

ומה היעד הבא?

יש לי שנה לחוצה לפני, הטיול הבא כנראה יהיה רצף ארוך של עבודות וטיולים בתאילנד, קוסטה ריקה פנמה, ארה״ב, מאוריציוס, ברזיל, פרו, ונראה מה עוד יצטרף על הדרך !