המשך! גבול לפניך. לגלוש על הקצה
בתמונה: עידן בתחילת הדרופ באיים הקנאריים I צילום:Daniel Hernández Beukers
עידן גבריאל הוא ללא ספק אחד מגולשי הבוגי הנועזים בישראל. רק לאחרונה חזר מטיול גלישה באיים הקנאריים וגלש בים ענק שגולשי גלים לא באמת רוצים (יכולים) לגלוש בו וכבר מתכנן את האתגר הבא – פוארטו אסקונדידו במקסיקו, שאגב גלש שם כבר בגיל 18 לראשונה..
בתמונה: עידן בגיל 18 ב"מפרץ המוות" במקסיקו I צילום:Edwin Morales
הי עידן , ספר מתי התחלת לגלוש על בוגי
התחלתי לגלוש באופן רציני מגיל 16. מגיל צעיר הייתי הרבה מאוד בים אבל לא הייתי חשוף לתחום הגלישה. בתור ילד הייתי הולך עם אחי וחברים נוספים לגלוש עם בוגי פשוט של ילדים שעולה כמה שקלים, עד שיום אחד פגשתי במים גולש בוגי עם בוגי מקצועי ולאחר שיחה קצרה עם אותו גולש הבנתי שזה תחום הרבה יותר רציני משחשבתי. הגעתי לבית ולאחר חיפוש קצר באינטרנט נפתח בפניי עולם הגלישה ומאותו רגע אני חי אותו בכל יום. כמובן שאחרי פחות משבוע כבר קניתי את כל הציוד המקצועי שהייתי צריך כדי להתחיל לגלוש.
בתמונה: עידן בטיול האחרון לאיים הקנאריים
מה משך אותך דווקא לסוג הזה של גלישה ולא לגלישת גלים על גלשן לצורך העניין?
החיפוש באינטרנט הוביל אותי לסרטוני גלישת בוגי בעולם ורק מהצפייה בהם הבנתי שזה מה שאני מחפש. הסיבה העיקרית היא שגלישת בוגי מתמקדת בעיקר בנקודות הקריטיות בגל, אם זה Air-Drop רציני לתוך צינור או נקודות שבירה חזקות שבהן מרחפים לתרגילים שונים מעל הגל.
ספר על המפגש הראשון שלך בים גבוה
היום הראשון של גלים לאחר שקניתי את ציוד הגלישה היה הסערה הראשונה של החורף. נכנסתי לגלוש בחוף הקשתות באשדוד והיה קשה מאוד להתמודד עם הגלים והזרמים אבל האדרנלין שקיבלתי באותו היום כנראה גרם לי מאז לחפש תמיד את הגלים הקיצוניים יותר.
אני גולש בכל סוגי התנאים, אבל אוהב במיוחד את הסערות הגדולות של החורף שמביאות איתן את הגלים הגבוהים (יחסית לארץ ) , וזה למרות שהגלים בהן לא מסודרים עם רוחות עוצמתיות וזרמים חזקים.
מה אתה מקבל מזה, או מה זה עושה לך?
אדרנלין ופריצת גבולות שנראים לך לא אפשריים.. נראה לי שזה מסכם את הכל.
ספר על מקומות מאתגרים במיוחד שגלשת בחו"ל
בגיל 18 החלטתי לטוס לפוארטו אסקונדידו במקסיקו יחד עם חבר קרוב, אמיל גסנוב. המקום מטורף ביותר עם שבירת חוף הנחשבת לבין החזקות בעולם, את הגלים שם אני לא מצליח לשכוח עד היום ועברו כבר כמעט 10 שנים… בסוואלים הגדולים שנכנסים שם הגלים חזקים בצורה שקשה לתאר ובכניסה למים אתה באמת לא יודע באיזה צורה תצא משם.
בתמונה: עידן באייר דרופ על ריף משונן בגובה מטר I צילום: Antonio Del Toro Sánchez
ספר קצת על הנסיעה האחרונה שלך לאיים הקנריים
לאחר הפסקה ארוכה של גלישה בחו"ל שנבעה מכמה סיבות טסתי השנה לאיים הקנריים כדי לפרוץ עוד גבול יכולת אישית.
צילום: Daniel Hernández Beukers
צילום: Jesús De León
בחודש שעבר נסעתי לטיול של שבועיים ל-Gran Canaria שזהו אחד מהאיים השייכים לקבוצת האיים הקנריים שבשליטת ספרד. המטרה הייתה אחת, לגלוש בספוט "EL FRONTON" האגדי של גלישת הבוגי. זהו גל אימתני שנשבר על ריף רדוד בצורה קיצונית. רק כשהגעתי למקום הבנתי עד כמה רדוד הריף ואת כמות האנרגיה שהגל מגיע איתו.
צילום סרטון: Daniel Hernández Beukers
את כרטיס הטיסה קניתי ימים ספורים לפני כן, לאחר שראיתי במפות הסינופטיות שמתוכננת להיכנס מערכת רצינית לאי. אם נדבר קצת על האי עצמו, אז האי כולו מדהים ומתאים גם לתיירים שלא מתעניינים בגלישה ומחפשים חופים שקטים ונופים מדהימים.
צילום: Daniel Hernández Beukers
בצפון האי פרושים עשרות ספוטים מטורפים לגלישה שבחלקם גם גלשתי (כמו El Confital ועוד). החוף שאליו הגעתי "EL FRONTON" נמצא בעיירה GALDAR הממוקמת בצפון האי. התארחתי בביתו של האיש היקר Octavio Martin Perez, בדירה הממוקמת ממש על הים. נעזרתי בחבר קרוב Hankus Loubster כדי להכיר טוב יותר את העיירה ואת כל המאפיינים של החוף עצמו שזהו הדבר החשוב ביותר לפני שנכנסים לגלוש במקום כזה. המקומיים בעיירה ובמים נחמדים מאוד והאווירה איתם באמת מיוחדת.
צילום: Jesús De León
הגלישה ב"EL FRONTON"- גם בימים יותר נמוכים היא פשוט מושלמת, גל מהיר שמתגבש תוך שניות בודדות לצינור מאסיבי וחלול על הריף עם נקודות בגל שגורמות לך לעוף באוויר לביצועים גבוהים וחדים. המהירות שבה הגל נעמד ונזרק על הריף זוהי הסיבה שבגללה זהו ספוט שבו גולשים רק גולשי בוגי (למעט גולש גלשן בודד מקומי ומשוגע).
בתמונה: סיירת בוגי עולה להתקפה. גולשי גלים מחוץ לתחום! I צילום:
Antonio Del Toro Sánchez
הסוואל הגדול בטיול הגיע ביום שבת ה-10.3.18 וכבר ביום שקדם לו התחילה התרגשות גדולה בעיירה. צלמים הגיעו מכל רחבי האי כדי לתפוס כמה תמונות מאותו יום.
התנאים היו מושלמים, סוואל גבוה של 4.5-5ft צפוני-מערבי עם רוחות דרומיות ו-Mid-Tide בשעות הבוקר.
הדבר החשוב ביותר שצריך להתמודד איתו לפני יום כזה הוא הגורם הפסיכולוגי…
אתה חייב להתגבר על הידיעה שכאשר אתה יורד גל מתחתיך פרוש ריף משונן וברגע שאתה נופל מהגל בנקודה קריטית אתה מתרסק על הריף בהתנגשות חזיתית בלי כרית אויר.
את אותו יום אני לא יכול לתאר במילים.. אבל אני חושב שאפשר להבין קצת מהתמונות.
צילום סרטון: Jesús De León + Daniel Hernández Beukers
את הגל האחרון של אותו היום קיבלתי כאשר רוב הגולשים כבר היו מחוץ למים מכיוון שכבר התקרב ה- Low-Tide ונהיה רדוד מאוד. הגל היה מאסיבי ומהיר ביותר, הליפ של הגל זרק אותי על הריף והוביל לפציעה לא קלה בגב, קריעה של חליפת הגלישה ויציאה קשה מהמים.
בתמונה: כשעידן והריף המשונן נפגשים, לא נעים
אני חושב שבטיול הזה השגתי הרבה יותר ממה שחלמתי עליו לפני שטסתי.
עם איזה ציוד אתה גולש?
אני גולש על בורד של מדגם VS Winchester מידה 40.5 וסנפירי Churchill.
מה רמת הפחד מ 1 עד 10 כשאתה נכנס לים ענק?
אני לא יודע למה אבל אני לא מרגיש הרגשת פחד, אני פחות חושב על הסיטואציה המסוכנת. אני פשוט מסתכל על הגלים ומחכה לקבל את זריקת האדרנלין הזאת.
האם אתה מבטיח/מבטח את עצמך בצורה כלשהי לפני שאתה נכנס לים ענק?
ברמה החומרית אני עושה ביטוח אקסטרים, אבל כמה זה כבר יכול לעזור? מקווה שהוא שומר עליי שם למעלה
צילום (2): Edwin Morales
האם אתה מקפיד על אימונים מיוחדים כהכנה לפני נסיעות לגלישה בים ענק?
אני עובד על אימוני עצירת נשימה כדי לשפר סיבולת לב ריאה. זה הכרחי גם עבור הגלישה וגם עבור צלילות חופשיות שאני עושה.
האם גם החבר'ה שלך מעולם הבוגי משוגעים לדבר וגולשים בגלים גבוהים? איך הם בעניין?
קהילת הבוגי בארץ גדולה מאוד ורק מתפתחת עם השנים. אנחנו רואים עוד ועוד גולשי בוגי חדשים במים ואני מאמין שהתחום יקבל הכרה רחבה יותר עם הזמן.
באשדוד יש לנו קהילת בוגיסטים גדולה של גולשים ברמה גבוהה מאוד שמפרקים את הים בכל סוגי תנאי הגלישה ומטיילים בספוטים שונים בעולם. בנתניה תמצא את קהילת הבוגיסטים הגדולה ביותר בארץ עם גולשים מפחידים שמסתובבים בעולם וגולשים על גלים משוגעים. ובכלל בכל מקום בארץ תמצא במים גולשי בוגי ומכל אחד תשמע סיפור על טיול משוגע בעולם.
צילום: Edwin Morales
ספר על הטיול הבא….הבנתי שזה הולך להיות מטורף!
חזרתי לארץ למספר שבועות ואני ממשיך לאוסטרליה לטיול של חודשיים ומשם אני אחזור שוב למקסיקו לעוד כמה חודשים כדי לגלוש שוב בגלים המשוגעים של פוארטו אסקונדידו, ולאחר מכן ניסע לפיליפינים. ומי יודע מה הלאה… אולי מרוקו…
מה החלום או הפסגה שעדיין לא השגת ואתה שואף להגיע?
אני פחות חושב על פסגה מסוימת, אני פשוט מחפש את המקום הבא שאני אקבל בו את האדרנלין הטהור. בעיקר בגלישה אבל לא רק, לדוגמא אני יכול להמליץ לכל מי שמחפש קצת ריגושים בארץ שילך לצלול עם כרישים שמגיעים כל שנה לארץ, לי זה עזר כדי למלא קצת את המצברים.
משפט לסיום, מה המוטו שלך?
אני לא מאמין במשפט שאומר להכיר בגבולות היכולת של עצמך, כי זה עוצר אותך מלנסות דברים חדשים.
אני פשוט חושב שפחד הוא החומה הגדולה ביותר, ומאחורי החומה הזו מסתתר גן העדן.
צילום: Edwin Morales
