שיא השלמות: יום נדיר אחד מינואר 2013

גלישת גלים

כמו כל יום גלישה נדיר, אבל נדיר באמת, שמגיע למחוזותינו המרוקנים מגלישה, ככה היה גם היום הזה שהתחיל בסשן בוקר מוקדם עם גולשים בודדים במים, בים שמשלים את ההגדרה למושלם.

כחול ועמוק עם שבירה מושלמת באחד מחופי הגלישה החמקמקים ביותר שיש לנו בארץ.
בזמן שסטים יפהפיים מגיעים לאזור השבירה, אני קולטת את עצמי עומדת על צוק, בכל צד שאניח עליו את מבטי אני רואה גלים מושלמים, השמש מעליי זורחת, אפילו שחורף, וקר. ואז מגיעה ההארה. כמה ברי מזל אנחנו, בייחוד כשההנאה שלנו היא מהפרטים הקטנים.
אני זוכרת את היום הזה כיום גלישה בחברת חברים טובים שנוצל עד הטיפה האחרונה שלו.

אחרי סשן בוקר באמת מושלם שפקד את החוף, המשכנו ברגל לחוף הבא, גמענו מרחק צוק מחוספס שניכרות עליו השנים ובמרחק לגונה או שתיים הגענו לספוט שהתאים לתנאים של הצהריים ברגע שנכנסה הרוח והכניסה קצת קצב בין הגלים.

נדירות הפעמים שחוף שלם, ים גדול אחד, כולו לרשותך. שהשעות עוברות ואף טביעת רגל לא נחתמת על החול הרטוב. צלילי חבטת המטקות, המוזיקה הרועשת, מחירי ארטיקים לא יישמעו גם ממרחקים.
תחילת סשן הצהריים היה אחד על אחד, האחד במים, האחת בחוף. לא להאמין ששעות שלמות זלגו להן מבלי להרגיש. שעות של ללכת לאיבוד בין הגלים האינסופיים, המחשבות הנודדות ומשייטות כעננים, על כמה מדהימה החוויה הזאת, והנה שוב, כמה ברת מזל אני להיות כאן, ברגע הזה- כאן ועכשיו. איזה אדירים החברים המוכשרים שלי שנותנים ביצועים כאלו בים נמוך, איזה כיף להיות חלק ממשהו גדול כל כך.

כמו בכל סשן גלישה שלקחתי בו חלק, כצופה וכמתעדת, הישיבה הארוכה בחוף הופכת למדיטה. הבהייה הארוכה בגלים, בחולפים והשבים בחוף, בעננים המטיילים ואיך הכדור מסתובב לנגד עיניי, וכל שינוי שמתרחש קורה ממש כאן מולי, ואיזה תחושה מרוממת להיות כל כך מודעת לשינויים הקטנים המתרחשים לנגד עיניי המסנוורות מהשמש החזקה של הצהריים.
ישנן הרבה הארות חשובות בחיים שמגיעות אלינו כמו גלי סערה. אחת מהן היא ההבנה שכל רגע יקר כזה הינו סה"כ רגע חולף, ובכדי למצות ולהעריכו באמת כל מה שצריך לעשות הוא לעצור ולהתבונן, לזהות ולהוקיר אותו. הזיכרון שהוא ישאיר אתו הוא זה שילווה אותנו בהמשך הדרך.