ביי ביי אל ניניו 2016

בתמונה: יונתן ערמון במהלך הדרופ בואימיאה, צילום: מט פול PHOTO BY: MATT POUL

זה היה חורף אינטנסיבי ביותר באוקיינוס הפסיפי…

זרם המים החמים האל ניניו שמתפתח אחת לכמה שנים טובות מזין את הסערות הגדולות
ונותן לנו את הסוואלים הענקיים האגדיים התחיל לעבוד בכל הכוח מינואר ועד עכשיו ללא הרף.
שקעים סגולים ואדומים הופיעו במפות התחזית כמו מצעד ענקים לעבר חופי קליפורניה והוואי.

מאבריקס שבצפון קליפורניה, התעורר כמו דוב רעב עם שבירה מושלמת שלא ראו כמוה מעולם
ורבים נפלו נפילה חופשית במלתעות הפיק ומעטים הצליחו להשלים גל.
פיהיי במאוואי עבד כל כך הרבה פעמים החורף הזה שגולשים הפסיקו לטוס מהאיים השכנים ונשארו לגור עד תום העונה.
הריפים החיצוניים באוהאו הקיזו דם ושברי גלשנים מהמקומיים והאורחים שבאו במיוחד מכל העולם.
ולבסוף מאז 2009 אחרי כמה קריאות כושלות, תחרות האדי התקיימה כשואימיאה נותן גל אכזר על גבול הלא גליש. בערב, אחרי שהתחרות ההיסטורית הסתיימה הישראלי שלנו יונתן ערמון נכנס למים ותפס כמה גלים.
ועכשיו בתחילת מרץ-האל ניניו שלח כמה פולסים אחרונים שאותם ניצל היטב יונתן ערמון ובאדיבותו שלח רצפים שלמים של ירידות גלים בואימיאה ביי.
להזכירכם הגלשן 10.6 פיט התכסח בפיהיי ואילו ה 9.8 נוצל לואימיאה (אדום בתחתית וצהוב למעלה) . פרט מעניין ,בניגוד לפיהיי ואאוטר ריפים –ניתן לקחת גלשן קצר "יחסית" בגל שהעיקר בואימיאה זה הדרופ שלאחריו הגל מתפוצץ ומסתיים במים עמוקים, לעומת הגלים האחרים שהם ארוכים ועם קיר/צינור שדורש יותר תמרון.
בסה"כ זה היה חורף מופלא ועכשיו נצטרך לחכות כמה שנים טובות עד לבוא האל ניניו הבא.

רצף תמונות של אחד הגלים שיונתן תפס באותו ערב בסיום התחרות: