הכובען המטורף
צילום: אורי מגנוס
יש בחור אחד שעונה לשם זזיק. הוא גבוה, לובש כובע ובעברית קוראים לו רן געש. הוא אחד החותרים הבינלאומיים הבודדים שיש לנו בארץ בתחום הסאפ ומעבר לזה הוא בנאדם מאוד מעניין בגלל שהוא מצליח להפוך את הרצונות שלו למציאות. בזמן שרוב החותרים בארץ רק התחילו להתחרות בענף הוא כבר נשא את המשוט בתחרויות בינלאומיות ברחבי הכדור ולאחרונה חזר מסבב תחרויות בארצות הברית. שניה אחרי הנחיתה דיברתי עם רן וזה מה שהיה לו להגיד.
זזיק לפני השאלות המרכזיות בוא נתחמם קצת
ספר לנו מאיפה הגיע השם זזיק ?
זה כבר נושא לכתבה אחרת, אתה פנוי בשבת הבאה?
מצחיק, זאת הפעם הראשונה ששואלים אותי שאלה בתור מראיין אבל רגע של רצינות, מאיפה נולד השם ?
לפני 15 שנה בערך זה היה הכינוי שלי, זה התחיל בזאזאה וחברים התחילו לשחק עם השם עד שעצרו על זזיק.
עם איזה כובע אתה אוהב ללכת ?
בגדול עם כובעים שאין לאף אחד, אני מדפיס לעצמי כל מיני דברים או שלא. פעם שאלו אותי למה אני הולך עם כובע בלי הדפס עליו, אז עניתי שכשאתה זזיק אתה לא צריך ללכת עם הלוגו על הכובע.
אוקי ועכשיו למים העמוקים, במילה אחת הוואי או קליפורניה ?
קליפורניה
חשבתי שאני מכיר אותך יותר טוב, למה קליפורניה ?
כי יש מכלול גדול יותר של אופציות לטייל, לראות, לגלוש וחוץ מזה זה רק 6 שעות טיסה מהוואי !
אז אני כן מכיר אותך טוב. ספר על הנסיעה האחרונה שלך לארה"ב
בגדול הנסיעה הזאת התחלקה לשתיים. התחרות הקבועה בקליפורניה שזאת השנה הרביעית שאני נוסע אליה ה The 'BATTLE OF THE PADDLE' BOP או בתרגום חופשי לעברית קרב המשוטים. זה הפך למסורת והשנה הרגשתי שם ממש בנוח.
בתמונה: תדרוך לפני תחילת התחרות ה BOPבקליפורניה
כמה בנוח אתם שואלים?
עד כדי כך בנוח שהוא טיפס למקום הראשון בפודיום בקטגורית ה 3 מייל וב 5 מייל סיים במקום ה 8 והמכובד. "השנה התווספה עוד עצירה בהוואי, לטייל עם אביטל אשתי. הייתה חוויה מדהימה וההחלטה שלנו להגיע לביקור שם אפשרה לי להתחרות בתחרות ה downwind הראשונה בחיי.
בתמונה: רן ואביטל יחד עם חברים בהוואי
באיזה תחרות הכי נהנית?
בהוואי, כשעושים משהו בפעם הראשונה זה הכי כיף. התחריתי במסלול המסורתי והמפורסם בעולם הסאפ, ממש משם התחיל הכול והייתי מופתע מהתוצאה. סיימתי רביעי כללי ומבחינתי החוויה הכי משמעותית שהייתה לי שם היה דגל ישראל שהתנפנף בפעם הראשונה על הפיניש.
בתמונה: רן בתחרות בהוואי יחד עם מתחרה נוסף
אז אחרי כל התחרויות שעשית עד היום, לאן אתה רואה את עולם הסאפ מתפתח?
אני מעורב בהתנהלות של כמה גופים מובילי דעה שמנהלים סבבים שונים בעולם וכרגע אני יכול להגיד שלא נראה שהולך להיות שינוי משמעותי בעולם הרייס והגלים. בגלים אין כרגע חדשות אופטימיות, הדיבור מצד מי שארגן עד היום את התחרויות חיובי אבל חוץ מהתחרות המתוכננת בסנסט בפברואר הקרוב שספק אם תצא לפועל העתיד לא נראה מזהיר.
ומה עם אליפות העולם בגלים של הISA בפיג'י?
זאת תחרות שמוכרת ע"י הוועד האולימפי העולמי ורוב המדינות בעולם. אנחנו שואפים להגיע לשם והשנה אפילו היינו מאוד קרובים. ערך התחרות הזאת עולה משנה לשנה ויותר מתחרים מהסבבים השונים בוחרים להגיע לשם מה שאומר שגם לנו לא תהיה הרבה ברירה ובקרוב נראה ייצוג ישראלי גם שם.
איך אתה מסביר את זה שעולם החתירה תפס חזק יותר מעולם הגלים?
בעולם החתירה לא צריך לחכות לתנאים מיוחדים מה שגורם ליותר אירועים לצאת לפועל, בנוסף החתירה היא יותר מיינסטרים. כל בן אדם יכול וזה מושך יותר אנשים.
בתמונה: רן בתחרות סאפ רייס בינלאומית, צילום: לודוויג בקט
ובכל זאת אתה חושב שיש מקום לתחרויות גלישת סאפ?
יש וזה עצוב שאין מספיק תחרויות, אנשים נרשמים פחות לתחרויות גלים כי הרף גבוה, זה בערך כמו במקצה העלית ברייס בו לרוב אנחנו רואים 7 מתחרים.
ומה עם התחרויות בארץ איפה הם עומדות לדעתך?
אנחנו נמצאים במקום מאוד טוב ביחס לעולם, התחרויות בארץ משתפרות ומספר החותרים רק עולה. אמנם קטגורית העילית נמצאת בקיפאון מסוים אבל יש הרבה חותרים בנוער ויש לנו פוטנציאל גבוה להפוך למעצמת סאפ בעולם – גם בגלים וגם בחתירה. יש מספיק חלוצים שכבר סללו את הדרך לאחרים לצאת לחו"ל ולהתחרות נגד השמות הגדולים.
אני יודע שזזיק מתכנן כמה הפתעות לשנה הקרובה ומכאן אני שמח לאחל לו בהצלחה, לא פשוט להיות ספורטאי בישראל ובמיוחד בתחום שלא מקבל כל סיוע מהמדינה. לדעתי זה מראה עוד יותר על המקום הנקי ממנו מגיע רן, על האהבה הטהורה שלו לספורט ועל הרצון העז לייצג את נמל הבית.
