הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

את טל הכרתי דרך הודעה שנתקלתי בה לא מזמן שפורסמה ע"י גולש סקי מנוסה (דודי מליץ) : עומדת להיפתח סדנא ללימוד גלישת אוף פיסט המיועדת לגולשים מנוסים שמחפשים חוויה אחרת.. נשמע לי מעניין, מהר מאוד הגעתי לטל דרך הפייסבוק, משם לווטסאפ ולבסוף בטלפון. תקשיבו למה שהוא אומר, איש מיוחד עם המון ניסיון מכוכב אחר

הי טל, אשמח אם תציג את עצמך תחילה: גיל, משפחה, מגורים, תחביבים..

שמי טל ניב, אני בן 43, קיבוצניק בעברי. מאז שנת 2008 אני מתגורר באופן קבוע באלפים הבוואריים על גבול טירול-בוואריה. במקצועי אני מדריך טיפוס הרים וסקי ולמעשה הישראלי הראשון (ונכון לעכשיו היחיד) הנושא בהסמכה בינ"ל של ארגון מדריכי ההרים הגבוהים ה IFMGA (International Federation of Mountain Guides Associations).

בתמונה: טל ניב, הכי גבוה שאפשר. צילום: ג'ון קרוק I CREDIT: JOHN CROOK

אין לי תחביבים או מה שניתן לקרוא לו תחביב כיוון שגם כשיש לי זמן פנוי אני מטפס וגולש – כזה אני – משעמם. כשאני לא מטפס או גולש אני עובד במשרד – לצערי חלק בלתי נפרד משגרת בעל עסק בינוני/קטן – כותב פה ושם כתבות ומאמרים, נותן הרצאות, קורא, שומע קצת מוזיקה ומבלה עם המשפחה.

איך התגלגלת לתחום בתחילה ולמקצוע הזה בהמשך, מה הייתה נקודת הפתיחה?

תמיד הייתה לי משיכה להרים, אפילו שלא קראתי (ועד היום איני קורא) ספרות חווייתית בנושא. איני יכול להסביר ממש, אך אפשר לאמר שזה היה ה CALLING שלי. נקודת הפתיחה הייתה כשהשתחררתי ונסעתי לניו-זילנד, שם התחלתי לטפס ולגלוש ולא הפסקתי עד היום. על אף שהתחלתי בגיל יחסית מאוחר, בהשוואה לקולגות שסביבי, עם הרבה נחישות והתמדה הצלחתי להגיע לסטנדרט שאיפשר לי להגיש מועמדות למבחני הכניסה לקורס (IFMGA).

על פניו, נשמע מקצוע שטומן בחובו לא מעט סיכון. האם אתה מוצא עצמך מדיי פעם הולך על הקצה, אוהב סיכונים?

נהפוכו! מה שמשאיר אותי במקצוע הוא האתגר להוציא מתוך מצבים מורכבים הכוללים אתגרים טכניים וחשיפה, דווקא את השליטה הנובעת מקבלת החלטות בטיחותיות ומקצועיות נכונות. איפה שאני מרגיש את האדרנלין אני מבין שכנראה עשיתי טעות.

בשיחה שלנו הבנתי ממך שהקורס שהוסמכת כמדריך מקצועי אורך כ 3.5 שנים. פרט מעט (או יותר) על אופי הקורס, מבנה הקורס, האנשים שמעבירים את הקורס והאנשים שעברו את הקורס יחד אתך.

הקורס שבסופו הופך אדם למדריך הרים וסקי בעל הסמכה בינ"ל (IFMGA – Mountain and ski guide) הוא אכן ארוך- בתחילתו מבחני כניסה בחורף בסקי וטיפוס קרח מפלים ובקיץ טיפוס סלע וטיפוס הרים. אלו למעשה התכנים היחידים אותם צריך "להביא מהבית" ולהציג רקע וניסיון רב בנושא- אין מדובר בקורס סקי או טיפוס אלא בקורס מדריכים האמורים בסוף הדרך להעביר להדיוטות את התכנים הנ"ל תוך שמירה על בטיחות. במהלך הקורס יש יותר מ 100 ימי לימוד פרקטיים ותיאורטיים בכל אחד מתחומי הליבה של עיסוקנו- גלישה מחוץ לפיסט (אוף פיסט, סקי טורינג, הלי סקי) וטיפוס (קרח מפלים, סלע, הרים).

הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

לאחר לימוד מקצועות הליבה, מתחילה תקופת התמחות ובסופה מבחני הסמכה. כל כישלון מחייב שנה המתנה ויש 3 ניסיונות לעבור כך שלא מעט לחץ הוא חלק בלתי נפרד מהקורס. יחד איתי היו בקורס היו שוויצרי, הולנדי, צרפתי וגרמנים, בעיקר מדרום גרמניה.

הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

הצוות שמעביר את הקורס מורכב בד"כ ממדריכים וותיקים שאמורים לחלוק את ניסיונם וללמד את דור ההמשך את המקצוע. בקורס היינו קבוצה קטנה של אנשים חלקם מוכשרים ואלפיניסטים מקצועיים כמו גם גולשים בעלי ניסיון רב. הקומבינציה של לטפס ולגלוש טוב- שוב- בכל אחד מהענפים השונים איננו פנומנים אך צריכים להציג יכולת טובה- היא קשה מאד ובכל גרמניה בה גרים 80 מיליון איש יש סד"ג של 700 מדריכים.

הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

כעת, בוא ניגש לתכל'ס.. אילו פעילויות בית הספר שלך מבצע?

הפעילויות ב "מאונטיינס" מתחלקות לשתיים: הדרכה קלאסית (GUIDING) ופעילות קורסים (INSTRUCTING) גם בחורף וגם בקיץ. בחורף לדוגמה אנחנו מציעים במסגרת ההדרכה הקלאסית פעילויות לגולשים כגון שבועות אוף-פיסט/פרי רייד באתרים שונים ובמסגרת הקורסים פעילויות כגון "מהפיסט החוצה" המיועדות ללמד גולשים לגלוש בשלג עמוק. בקיץ במסגרת הקלאסית אנו מציעים טיפוס מודרך על פסגות מאתגרות ובמסגרת הקורסים קורסי טיפוס הרים למתחילים ומתקדמים.

מיהו קהל היעד שלך, גברים/נשים ובכלל?

אנשים בריאים ובכושר טוב ללא הפרדה בין נשים לגברים. בפועל מרבית הפונים אלינו הם גברים ישראלים (לשמחתנו בשנים האחרונות ממוצע הגילאים עלה) עם משתתפים צעירים מגיל 16 ועד גיל 70+. לצערנו הרב מאד נשים מישראל פונות אלינו יחסית מעט ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהאירופאים שם הממוצע עומד על כמעט 50%-50%. הסיבה לדעתי נובעת מכך שכפי שאנחנו הגברים הישראלים נוטים להערכת יתר של עצמנו, הנשים הישראליות נוטות להערכת חסר…בנוסף יש לי תחושה שהרבה מאתנו קושרים קשר ישיר בין פעילות OUT DOORS לפעילות EXTREME מה שכמובן לא מוצדק. לא כל פעילות טיפוס הרים מסוכנת ואני תמיד טוען שהשלב הכי מסוכן ביום טיפוס זו הנהיגה אל ומהמצוק.

קורה שאתם נתקלים בגולשים שנרשמו להדרכה וברגע האמת מסתבר שהם "לא מתאימים" מבחינת רמת הגלישה. מה עושים ואיך "מקדימים" תרופה למכה?

קשה מאד להקדים תרופה למכה (ע"ע "הערכת יתר") הקדשנו מאמצים רבים להגדיר בצורה ברורה ככל שניתן את רמות הגלישה באתר שלנו כך שכל גולש יוכל להבין בעצמו היכן הוא עומד לפני ההרשמה. יש לנו הזכות לאמר למשתתף לא מתאים שהוא לא יוכל להמשיך וליטול חלק בפעילות אך זה עדיין לא קרה ותמיד מצאנו פתרון שאיפשר את המשך קיום הפעילות- צריך לזכור כי אנו בראש ובראשונה נותני שירות וכי אנשים נוטלים חופש מהעבודה ומשלמים ממיטב כספם על פעילויות אתנו. אין לנו צידוק קיומי ללא משתתפים ואנו מודעים לכך מאד.

האם ההדרכות בביה"ס לגלישת אוף פיסט מיועדות רק לגולשי סקי או גם לסנובורד?

גם וגם, בשנים האחרונות התמקדנו בסקי מתוך התפישה כי עדיף לעשות משהו אחד טוב ואז להתרחב אך קבוצת גולשי סנובורד תוכל כמובן לקבל הדרכה מקצועית וצמודה.

חוץ ממך, ספר מעט על הצוות המקצועי של בית הספר

כולם מדריכות ומדריכים מוסמכים, דוברי אנגלית, עם יכולות בין-אישיות טובות ורמת בטיחות גבוהה.

נשמע שאתה גולש סקי משופשף ושולט היטב בחומר. ספר על חוויות הסקי עבורך כגולש: ריגוש, אדרנלין, ספורט, דרך חיים?

אני נהנה מאד לעשות סקי גם באופן פרטי אך מוצא את עצמי בזמני הפנוי, בעיקר עושה סקי טורינג – גם בגלל ההיבט הספורטיבי וגם בגלל שכך אני מוצא את השלג הכי טוב בד"כ. ימי אוף פיסט רבים יש לי עם לקוחות שם אין הבדל בין גלישה לבד להדרכה- גלישה על פאודר טוב היא גלישה על פאודר טוב ואני תמיד נהנה ממנה.

כמי שבחר במקצוע הזה, יתכן ונחשפת להיות עד או לקחת חלק פעיל במקרי קיצון/מצבים מסוכנים בשלג אי שם בהרים. ספר על מקרה מיוחד שהיה לך

למזלי חוץ מקריעות רצועה צולבת וימי גלישה שנגמרו בחושך, יש לי רק סיפורים משעממים על מצבי קיצון ואני גאה בכך מאד!

מניסיונך, בפרספקטיבה לאחור ועם המבט קדימה, איך אתה רואה את בית הספר שלך בפרט ואת התחום בכלל בשנים הקרובות?

אני מערבב קצת בין ראיית מציאות לתקווה לעתיד: אני מקווה שהתחום יתרחב ובאמת נראה עלייה במספר הנשים הנרשמות- משום שבאמת אין להן ממה לחשוש ואני מכיר לא מעט דוגמאות לנשים שהיו יכולות ליטול חלק בפעילויות.

המציאות אותה אני רואה (בארץ) הנה ציבור סקי רחב שלאט לאט מעוניין להרחיב אופקים ומעריך הדרכה מקצועית וצמודה- ושם אנחנו נמצאים.

בהיבט של טיפוס אני גם רואה התעניינות גוברת בהדרכות וקורסים ואני מקווה שכך ימשיך.

הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

אני לא רואה ולא רוצה לראות את "מאונטיינס" תופח למשהו ענק בו אני אמצא את עצמי רק יושב במשרד ושולח מדריכים לשטח, אם הייתי מעוניין בראש ובראשונה להתעשר ולנצל פוטנציאל כלכלי הייתי כנראה בוחר לעשות משהו אחר. כמובן שאיני יכול ואיני רוצה ליטול לעצמי את כל ההדרכות אך אני נהנה מאד מהמקצוע וכל עוד זה המצב אני נשאר מחובר לשטח ולתכנים.

הכי גבוה שאפשר – לגלוש מחוץ לפיסט

אני מעוניין ש "מאונטיינס" יישאר מוצר איכותי (לא בהכרח יוקרתי) הפונה אל אנשים המעוניינים לקבל הדרכה מקצועית ובטיחותית מהמעלה הראשונה בחורף או בקיץ בהרים.

מוטו לחיים/משפט סיום?

קצת יומרני במשפט אחד להביע מוטו לחיים – אני חושב שכאדם חשוב לי להרגיש, גם בשיגרה, מיצוי יכולות מנטאליות ופיזיות וכך אני מציב לעצמי מטרות, חזון ושאיפות. התחרות העיקרית שלי אינה עם אחרים אלא עם עצמי.