ים

ולסיום התחזית : גובה הגלים בים התיכון יהיה….


בתמונה : קארב בגל גבוה , דוגמה לגל בגובה ראש עם קיר בחוף הילטון ת”א . צילום : רועי קופלר

הגל הישראלי הוא יצור חמקמק ומתעתע !

אתה אף פעם לא יודע למה לצפות בנהיגה לחוף או אם להאמין לדיווחי החברים והתחזיות,
שמדברים על 50 – 60 ס”מ ואתה מגיע לספוט האהוב עליך עם שורטבורד ומגלה שזה גל
גובה ברך דרדל’ה שטוח שמתאים ללונגבורד.
ישנו ויכוח עתיק יומין מאז הולדת הגלישה בישראל.
מהו באמת גובה גל?
האם מודדים מהגב של הגל ?מקדימה? ואיך בכלל קובעים את הגודל?
אחד אומר 50 ס”מ והשני אומר זה מטר.
בא השלישי חוזר מהים וזורק בסטטוס: גלים של הלייף!
עולה תמונה באינטרנט, של גל מעל ראש הגולש והתגובות נעות בין : וואו כמו בהוואי או עזוב אחי כולה 80 ס”מ וכולם נכנסים לוויכוח מי צודק.

אנו מסתכלים במצלמות ולא מצליחים להחליט מה גובה הים מצלמה אחת מראה ים כמעט פלטה והשנייה מראה גל האם זה גליש ? או ששמש הצהרים מקרינה על הים ולא רואים כלום בשום מצלמה

רק פסים מוזהבים וכסופים וצלליות נעות עליהן ואז צריך להסתמך שוב על דיווחים מהשטח.

israeli wave2

בתמונה : קאט בים קטן בגל חלש ומושי . צילום : רועי קופלר

לאחר 33 שנה בגלישה הגעתי למסקנה אחת –
טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים.
אבל רבים מאיתנו בבית ספר או בעבודה ולא רוצים ללכת לים סתם ולאבד שעות יקרות.

בחוץ לארץ משתמשים בשיטה ההצלבה, פני הגל וסוג הסוואל – הפריוד שלו והכיוון.
כדי לתרגם את זה צריך ללמוד מאיפה אנו מקבלים את הגלים ומה האופי של הקרקע הימית בחופי ישראל.
הים התיכון קטן יחסית לכל האוקיינוסים ממש בריכה. אבל למזלנו ישראל נמצאת במיקום נהדר מול כל סערה/שקע שמתפתחת מצפון (איטליה יוון תורכיה ואפילו קפריסין הקרובה אלינו),

מהצד המערבי של הים התיכון (ברצלונה מרסיי ומערבה להם)

גם מצד דרום , דרום – מערב : תימן תוניסיה לוב ומצרים.

מבנה קו החוף הישראלי שנראה כמו כפפת בייסבול מאפשר לספוג כל שקע חלש בעל פוטנציאל לגלים.
מצד שני (לצערנו )יש בו חיסרון גדול

רובו רדוד ושטוח אין בו הרבה מקומות עמוקים לקליטת סערות ושקעים חזקים בחורף ובקיץ.
זאת אומרת מרגע שיש גל של 80-100 ס”מ נתחיל לראות “שבירות עומק” שהגלים נשברים הרחק מהחוף ומה שמגיע לנקודה הרגילה שבה אנו גולשים,זו חומת קצף בלתי גלישה.
גם העובדה שרוב השנה יש לנו רוח מערבית ומעט מאוד ימי גלאס (כשפני הים חלק כמו זכוכית או שמן).רוב הרוחות המזרחיות שמייצרות לנו את הצינורות החלומיים שאנו רוצים
מופיעות בעיקר בעונות המעבר והחורף עצמו

וגם זה בד”כ מוקדם בבוקר לשעתיים או בימים נדירים עם גשם לכל היום בחורף.
לכן בנוסף לגובה מכסימלי של 80-100 ס”מ שהחופים מחזיקים ,הרוח לא עוזרת ופשוט מורחת לחומוס את הגלים –שטוחים ובאמפים שמקפיצים הגלשן.

israeli wave3

בתמונה : פלואוטר לגל 30 ס”מ . צילום : ניסים אטון

לרוב הגולשים זה מובן כאשר ההמלצה הנ”ל מופיעה : עדיף להיכנס לחופים סגורים או מוגנים.

דוגמאות קלאסיות:
בחיפה –החוף הסגור ושוברי הגלים דרומית לסגור
בנתניה יש את השובר גלים האמצעי

בהרצליה-המרינה עם ה”אמבטיות” צפונית לה
בתל אביב-כל האזור מהילטון דרומה עד המערבי כולו שוברי גלים

באשדוד החלק הצפוני של המרינה כלומר ה”קשתות”
באשקלון גם החלק הצפוני של המרינה וגם החלק הדרומי שנקרא דלילה ועוד שוברים דרומה לו.

בגדול ,כל האזורים האלו מושכים גם סאפים אז אל תצפו ליותר מדי גלים לעצמכם.

יש כמה חופים שצמודים לשוברים ברחבי הארץ שאותם אני לא מציין מהסיבה הפשוטה שהם מיועדים לגלים גבוהים ויש בהם גולשים מתקדמים שכבר מכירים אותם.

גם ישנם ריפים ומדפי סלע משולבים עם חול במקומות מסוימים שלא ארחיב עליהם מתוך כבוד למקומיים ואחראיות, כי רובם מסוכנים למתחילים ובינוניים בגלל העוצמה והפתאומיות שהגל נשבר בהם.
אחרי שהבנתם את סוגי הקרקע בחופי ישראל בואו נחזור עכשיו להגדרה : מהו גובה הגל באמת ?

מבחינה מתמטית ומדעית גובה הגל ניתן לחשב לפי נוסחה פשטנית של:
עוצמת רוח +מרחק נשיבת הרוח+ והשטח הכולל של השקע.
זה יוצר את הנחשול שמוגדר בפריוד (מרחק בין גלים שנמדד בשניות) וכיוון הגל כלפי החוף.
אבל המציאות מורכבת ושונה לגמרי.
דוגמא לסוואל נפוץ בארצנו – פריוד 5-7 שניות 60-70 ס”מ.
בעומק הים הוא יכול להיות מטר או יותר אבל ייראה כמו גוש של מים ולכן התחזיות של החדשות
מראות 100-120 ס”מ . בפועל כשהוא מגיע לחוף הוא נמוך יותר.אותו הדבר באתרי תחזיות לא ישראלים כמו  MSW  ודומיו.
תמיד תורידו חצי מהגובה שמופיע שם.
אם הגל בא מהצפון מלווה ברוחות צפוניות תשכחו מהסואל -הוא יברח מקו החוף שלנו הלאה לכיוון מצרים לוב,אתם תעמדו עם הגלשן והלשון בחוץ.
אם הוא מערבי רוב הסיכויים ,שתראו גלים סגורים ללא פינות כי הגל מגיע ישר לחוף ללא זוית להתגלגל.
לכן הכיוונים האידאלים בשבילנו הם צפון מערב ודרום מערב , והסואל הכי טוב לכל החופים הוא דרומי !!!

גם כיוון ועוצמת הרוח בחופים עצמם משפיעה מאוד . היא יכולה להשטיח את הגלים הגבוהים לשטיחים של קצף וכשהרוח חלשה,לאפשר לגל להתרומם לגובה המקסימלי שלו בלי הפרעה.

לכן אם תבואו ותגידו לי ים של מטר זה לא אומר לי כלום.
השאלה שאני שואל את כל החברים שלי היא מה גובה פני הגל ?
קרסול , ברך , ירך , מותן , חזה , כתף , ראש , מעל הראש , דאבל אובר האד…
זו שיטת המדידה והיחידות שבהן ניתן להגדיר אותה , הכי ברורות להבנה – על איזה גובה גל נגלוש.

לשים לב, זה מתייחס לגובה ממוצע 1.75 של גולש , אם זה ילד שמדווח לכם על מצב הים -קחו בחשבון .
השלב הבא הגדרת פני הגל :
שטוח/מושי כלומר גל חלש עם קצף שבקושי דוחף.
מלא מים- יכול להיות גל חזק בסערה אבל לא קיר לביצועים.
קיר עומד-גל שמרגיש את הקרקע והופך לבד ציור לקארבים וקאטים ארוכים.
חלול-צינור שבתוכו אפשר לקדוח או לעוף מהליפ לחלל.

סגור – לרדת ולנסות לפחות ביצוע אחד או לשבת על החוף ולקלל.
עכשיו אם אני אגיד גובה ברך חלול-זה אומר מתאים  ללונג או בוגי
או מעל הראש ועם הרבה מים ונפתח לקיר למטה על החול,אז כולם נהנים מהגל
זה מובן יותר מלהגיד ים של 80 -100ס”מ נכון?

נוסיף את הפריוד , אם הפריוד הולך ומתארך לקראת סוף הסואל זה אומר שנראה ים פלטה במצלמה למשך כמה דקות ואז תופיע התקפה של 40 . לכן מצליבים כמה מצלמות בחופים שונים ומשווים את הנתונים.
חופים סגורים במצלמה כמו הילטון נראים כאילו אין בהם גל לעומת מצלמת חוף הרצליה שבה רואים שורות של קצפים.
בסואל חזק עם פריוד של יותר מ8 שניות בארץ כל ריף או ספוט של מים עמוקים יגביר את הכוח והגובה שלהם בהשוואה לשבירת חוף רגילה שתפרק הסואל לכמה פיקים מהעומק ועד קו המים.
יש חופים שיש בהם קרקע עמוקה עם מדף שהגל נשבר עליו בפתאומיות כמו בספוט X

שמכפילה פני הגל לצינור כמעט בעמידה כשברוב החופים יהיה בקושי גובה חזה.

israeli wave4

בתמונה : צינור דוגמא לגל חלול 70 ס”מ . צילום : ניסים אטון

אפשר גם להשתמש בפרמטרים מקומיים-
לדוגמה חוף תל ברוך אם הגל נשבר מעל המצוף של המציל זה אומר פני הגל חזה עד כתף.
גל שנשבר במזח של הילטון זה הרבה מעל הראש עד כפול.
גל שנשבר במגדלור של המרינה בהרצליה או במרינה באשדוד , אלה גלי סערה אמיתית של 3 מטר מרוחים עם קצף מהרוח בעוצמה שמתאימה לגולשי קייט .
תלמדו להכיר את המיקום של כל פיק בכל סואל בחוף הבית ,שתפו עם חבריכם או רשמו לעצמכם.

לסיכום גולשים יקרים וגולשות גם , גלישה בחופי ישראל זה לא מדע מדויק אלא ניסיון וצבירת שעות נסיעה להשוואה בין ספוטים ונדידת חולות , או חבר שמצלם מהנייד שלו את השבירה ומדווח בצורה הכי ברורה שיש:

ים פצצה בוא לגלוש!

כותב : עידו דר-אל גולש גלים מקצועי ובעל ניסיון של מעל 30 שנה בתחום .  יו”ר ומייסד ארגון גולשי גלים חירשים בישראל , יו”ר ארגון גולשי גלים חירשים עולמי ואלוף העולם בגלישת גלים לשנת 2013 .

https://www.facebook.com/deafwavewarrior?fref=nf

 

 

Spread the love