SUP & TONY – חלק א – הגלשן ואני

צילום: שרונה גוטמן

טוני חזן הוא סיפור שלא נגמר.. מעל 40 שנה הוא מנהל רומן עם הים כמעט בכל דרך. משחר נעוריו כגולש גלים ועד היום כגולש סאפ גלים עם המון נשמה ונתינה להעביר את התורה לדורות הבאים. טוני הוא האח הגדול לשני הגולשים הצעירים יותר בבית – דני ורז חזן.

כרטיס ביקור

טוני חזן (50) , נשוי + 4. גר בגן יבנה. נולד, גדל וגולש באשדוד.

הסיפור של טוני מתחיל מכאן..

הרומן של טוני עם הים התחיל בגיל 10 כשהוא החל לגלוש על קלקר.. כן, שמעתם נכון קלקר המשמש לבידוד בבניין. פשוט היו חותכים אותו בצורת גלשן ומתחילים לגלוש, יחי ההבדל הקטן מימינו.

בשלב מאוחר יותר למי מחבריו לים שהיה לו מימון מהוריו, היה קונה גלשן מחבר'ה אשדודים מקומיים שהיו בונים כבר אז גלשנים home made.

הגלשן האמתי הראשון שטוני זכה לגלוש עליו היה הגלשן הראשון שהשייפר האשדודי הגדול – גופי, בנה. טוני ביקש מגופי לנסות את הגלשן במים וכשעלה עליו ותפס את הגל הראשון בעמידה, זה היה עבורו וואו ענק שלא ישכח כנראה לעולם.

אחד החברים של טוני קנה בזמנו גלשן מגולש וותיק יותר בחוף – רון לאופר. לונג בורד קלאסי של פעם, "גוש" קצף מצופה.. את הגלשן הזה היו צריכים לסחוב לים שניים (טנק!). כשהחבר היה מתעייף, טוני היה ממשיך לבד במטרה להקדים אותו ולהיכנס ראשון לסשן.

בשעה טובה לילד מלאו 13 ולבר המצווה ביקש טוני גלשן חדש. טוני קיבל גלשן "מהניילונים" היישר מחלון הראווה של חנות הגלישה בעיר: אינטר סרף , טווין מבריק (גלשן מרוח בלקה של פעם), בקיצור הילד מאוהב.

בניגוד למקובל, טוני לא התחבר לחבר'ה "הגולשים", לרוב היה הולך לגלוש עם עוד חבר או שניים, היה פעיל בתנועת נוער. טוני מכר את הגלשן שברשותו לגולש מהחוף שעד היום מודה לו. משם המשיך לניר (אינטרסרף) , הפעם לגלשן בהזמנה custom – גלשן פיש של פעם, נמוך ורחב במיוחד.

טוני המשיך לגלוש עד לגיוס. כשהתגייס שירת בנחל ביחידה קרבית והגלישה נותרה דיי מאחור. עם שחרורו מצה"ל, נסע לטייל במזרח ובהמשך החל לעבוד בחו"ל במכירת תמונות וכובעים. את הכסף שהרוויח הוציא בעיקר על מוסיקה שעד היום מהווה חלק משמעותי בחייו.

הקאמבק

עם חזרתו של טוני לארץ, בזמן שלא היה בים טוני מצא את הריגוש בעיקר על האופנוע. הכל היה טוב עד לתאונה שגרמה לו לעזוב את האופנוע ולעבור לרכיבה על אופני הרים.

הקאמבק של טוני לים היה בזכות בנו (אז בן 13) שנרשם לחוג גלישה במועדון "ליגל". הבן היה במים וטוני בחוץ, לא לקח הרבה זמן וטוני נכנס לחנות של גל וקנה לו פאן בורד כשהוא מתחיל ממש מהתחלה, עומד על הגלשן בקושי ולאט לאט מתקדם.

בין לבין טוני גם חתר על קיאק. יום אחד חבר שהיה עם סאפ, קרא לו לבוא לחתור יחד. ההתחלה על הסאפ הייתה ב 2010 כשגל (דהאן) הציע לטוני לחתור על סאפ במקום עם הקיאק שלו. טוני עלה על הסאפ והחל (בקושי) לעמוד ולחתור עליו. כשהצליח לראשונה לתפוס גל קטנטן, 20 ס"מ אולי, הרגיש פתאום את התחושה של הגל הראשון שתפס עם גלשן הגלים שלו מלפני 20 שנה..

זו הייתה נקודת האל-חזור של טוני. לא לקח הרבה זמן והוא קנה את הסאפ הראשון שלו מגל. במטרה ללמוד יותר ולהשתפר התחיל בלימוד עצמי. היה יושב שעות על היו טיוב ומהר מאוד הבין שיש פה משהו. עם הזמן החליף מספר גלשנים, עבר ל 8.6 רטרו עם 2 חרבות ענקיות וכשהרגיש מוכן להתחרות השתתף באחת מתחרויות הגלישה המקומיות בחוף גיל שהחלו לשלב בהן מקצה סאפ עם 8 משתתפים בלבד.. ירון קליין, עדי קלנג ועוד.

ובמקום הראשון

טוני זכה במקום הראשון. הוא קלט שזה ספורט המשלב בתוכו מספר אלמנטים, הרבה מעבר לגלישת גלים. באחד הדמואים (ימי התנסות) שערך ישי מילר (SURH HOUSE) טוני ניסה את ה 8.5 שלו , נדלק מיד וקנה עבורו.

מעכשיו כללי המשחק משתנים: SUP out SWP in

מעתה המונח Stand Up Paddle הפך ל: Surf  With Paddle

טוני אומר שהכל מתחיל בשייפר שלך.. מי שפיתחו את גלשני הסאפ הראשונים היו גולשים שהגיעו מעולם גלישת הרוח והגלים, הם ידעו מה זה לתפוס גל עם גלשן ולכן גם ייצרו גלשני סאפ המותאמים יותר לגלישת גלים. רק בהמשך הסאפ הפך לספורט "עממי" יותר והחל לפזול לכיוון גלשני חתירה רחבים ונפחיים יותר המותאמים לכל גיל ולכל דורש או לחילופין – לעוברי אורח מזדמנים.

לא עבר הרבה זמן וירון קליין הציע לטוני להצטרף אליו לטיול גלישה במלדיביים. טוני סירב בתחילה בטענה שזה לא בשבילו, עד שהשתכנע החליט לנסוע עם גלשן גלים…לאחר כיומיים שגלשו בצ'יקן, טוני חזר לגלוש יותר טוב מבגיל 16 (!)

הכל היה טוב עד שטוני ראה גולש אחד שקפץ מהסירה שלהם למים עם סאפ 8.5 של סטאר בורד. מהר מאוד הגיע אליו, התחילו לדבר ובשלב מסוים טוני מוצא עצמו על הגלשן לאחר שביקש מהגולש להתנסות לגל אחד או שניים. טוני תפס גל ענק לבקסייד, גל שלא נגמר. באותו הרגע היה ברור לו שהוא חוזר לשם בשנה הבאה עם סאפ גלים.

באותה תקופה בארץ..

עולם תחרויות הסאפ החל לתפוס תאוצה. בחוף הדולפינריום ובהרצליה התקיימו תחרויות ארציות שבהן לקחו מספר גולשי סאפ גלים מובילים בארץ אז והיום. עמית ענבר עם סאפ 8 , עמרי חצור עם סאפ מדגם "טורפדו", לישי מילר עם נאש 8.5 , איציק חורש עם "טורפדו" קטן של פוקוס ועוד. התפיסה שלי תמיד הייתה לגלוש ולהתחרות עם טובים ממני במטרה להתקדם לשלב הבא ולהשתפר. יחד אתי מאשדוד השתתפו ברמה הארצית עדי קלנג וירון קליין, כל אלה הם גולשי סאפ גלים אמתיים. מה שאפיין אז בעיקר את הענף הוא גלשנים קצרים כמובן ומריחת שעווה על המשוט. המשכתי להתחרות ועם הזמן הגעתי לשלבים מתקדמים.

מלדיביים (2)

עברה שנה מהטיול הקודם ושוב טסתי לגלוש שם, הפעם לקחתי אתי גלשן של נאש מדגם "אוקואה" , המתקדם ביותר שהיה לנאש באותה תקופה. ירון גלש על "מאנה" 9.5 allaround. היינו מהראשונים ביאכטה עם סאפים, בהתחלה לא כל כך הבינו מה אנחנו עושים אתם, כמובן לקחנו גם גלשני גלים. היינו גולשים חצי סשן סאפ קיצי עם גלשן גלים.. קפצתי כמה דרגות קדימה, הסאפ העיף אותי ברמת הגלישה בכלל בטירוף. גלשתי על הסאפ והגלשן גלים כמו שלא גלשתי אי פעם.

התמקמנו באזור חוף הסולטן. היינו גולשים לפחות פעמיים ביום, סשן בוקר וסשן צהריים. בסוף כל סשן היינו יושבים ביאכטה , רואים את הגל נשבר ואומרים זה פשוט גל מטורף לסאפ גלים. יום אחד ראינו גל נדיר, הפיק היה שומם.. אף גולש. לקחתי את הסאפ והתחלתי לחתור לכיוון. תפסתי באותו היום כמה גלים נדירים מהטובים שהי לי בחיי. גל אחד לא אשכח, במקרה גם היה צלם בסביבה שצילם, גל גבוה ארוך לפרונטסייד שלא נגמר, פשוט הגל המושלם.. זה היה הגל של החיים שלי!

חזרתי ליאכטה ובפעם הראשונה אני זוכר שהרשיתי לעצמי לשתות בירה אחרי סשן, אני לא שותה אלכוהול בזמן שאני על היאכטה בין סשן לסשן, ראיתי את זה יותר כמחנה אימונים. מאז החבר'ה שנוסעים מכאן למלדיביים לוקחים אתם את הסאפ.. אין שאלה.

ב 2012 הפצרתי בגל דהן מליגל לפתוח קורסים ללימוד סאפ גלים. גל הרים את הכפפה והתחלתי ללמד בני נוער בגילאי 13-14. התחלנו לעבוד עם ימית והבאנו גלשני קרבון 8.5 קלים מאוד ונוחים לעבודה.. לגלוש ולבצע על הגל בחופשיות.

מאוחר יותר קישרתי בין גל ליוסי ברגר שקנה את המקום מגל והקים את מועדון הגלישה WAVES באשדוד, יוסי קיבל גלשן סאפ ליום ההולדת ופשוט התאהב. בהמשך התחלתי לעבוד עם יוסי, עזרתי לו בשלב ההקמה. פתאום מצאנו את עצמנו ב 6 בבוקר במים יחד עם קבוצה של 50-60 (!) נשים וגברים על סאפ.

לסיום..

זה הסיפור של טוני, רק שהסיפור עוד לא נגמר – הוא עובר למערכה שנייה. בחלק הבא של הכתבה טוני מדבר על דור העתיד, הדור הבא שהוא למעשה כבר כאן ובתוכו בנו אדיר ועוד מספר חברים. מלבד זאת הוא רואה קדימה, החזון שלו רוקם עור וגידים ולא רחוק היום שיהפוך למציאות (בחו"ל בוודאי) בארצנו הקטנטונת.

בתמונה: טוני עם אשתו וילדיו