ההתמודדות מתחילה במבט ראשון לפחד סאפ

ההתמודדות מתחילה במבט ראשון לפחד


כתבה מאת: עומרי חצור

 

יש אנשים שבשבילם פעולות פשוטות שלרובנו נתפסות כטריוויאליות לחלוטין הם הקשות ביותר, בדרך כלל אלו סוג הפעולות שלא מקבלות צומת לב אצל אנשים בריאים כי כשאנחנו בריאים רק מעטים יודעים להעריך את הפשטות שברגע.

 

זו לא אשמתנו כיוון שרובנו פשוט מעוצבים ונבנים ככה שכל עוד דבר עובד, לרוב לא יהיה אכפת לנו איך זה קורה. אבל כשהעניינים מסתבכים אז אנחנו צריכים לעצור וללמוד איך להיזכר בהתלהבות של הילד שבתוכנו, זה שעדין מתלהב מכל פעולה פשוטה שהוא הצליח לעשות.

 

יום אחד פגשתי אישה כזאת, זה קרה לא מזמן כשיצאתי מהמים עם הגלשן משיעור גלישה שהעברתי. אחרי הכרות קצרה עם סיוון (שם בדוי)  היא סיפרה לי על מחלה אוטואימונית שתקפה אותה ביום בהיר לפני 8 שנים. אז הופיעו כאבי גב תחתון עזים שגרמו לה להסתובב בין חדרים שונים של רופאים ומומחים בחיפוש אחר פתרון לכאב הבלתי נסבל שליווה את היום יום שלה.

סיוון נבדקה ע”י מספר רופאים מדיסציפלינות רפואיות שונות וטופלה בכל מיני דרכים שונות ללא כל שיפור במצבה עד שאחרי שנה של סבל מתמשך הגיעה לאורטופד שמצא את הבעיה – דלקת מקשחת של עמוד השדרה.

 

באותו בוקר שנפגשנו סיוון סיפרה שאהבה מאוד את המים והים ולאורך התהליך הארוך והכואב של זיהוי הבעיה נמנעה מלהיכנס אליו. ראיתי את ההתלהבות שבה היא דיברה על הים וכמה דקות אחרי שהכרתי אותה החלטתי להציע לה בעדינות לנסות ולהגיע לשיעור בים.

 

אז, לא ידעתי שהיא לא נכנסה אליו כמה שנים טובות אבל זה גם לא עניין אותי. היא שאלה אותי אם אני רציני ואמרתי שכן תוך כדי שסיפרתי שראיתי סרטון על בחור בלי רגלים וידיים שהצליח לגלוש ומאותו רגע הבנתי שהכול אפשרי. נתתי לה את המספר שלי ואחרי כמה ימים קבענו שיעור סאפ במועדון לב הים שבחוף הילטון.

 

לאורך התהליך התגברנו ביחד על פחדים וניפצנו מוסכמות שהזכירו לשתינו שהכול תמיד אפשרי ובאותו רגע הבנתי שאת הסיפור של סיוון כולם צריכים להכיר כדי להבין שבסופו של דבר אין דבר העומד בפני הרצון. לפניכם ראיון קצר עם לוחמת אמיתית.

אז ספרי לנו איך נראו החיים יום אחרי האבחון?

בהתחלה הכאבים היו כל כך חזקים שלא הצלחתי לחשוב אפילו על מה זה אומר לגביי, הרגיש לי כאילו חטפתי פטיש 100 ק”ג על המוח! פשוט ניסיתי לשרוד את היום, רגע אחרי רגע.

נמנעת מלעשות פעילויות ספורטיביות בהמלצת הרופאים?

בהתחלה חשבו שאני לא צריכה לזוז, זה מה שהרופאים קבעו ולכן במשך שנה התנוונתי, שמו את החיים שלי ב hold והפכתי ליצור חי שבקושי מתפקד וזז, אדם בשוק, ככה הייתי מגדירה את זה. לפני זה עבדתי בכל מיני תפקידים מעניינים במשק שדרשו ממני תזוזה מתמדת בריצה בין פגישה לפגישה, זה שאב ממני המון אנרגיות אבל קיבלתי סיפוק גדול מהחשיבות של התפקידים שמילאתי.

את חושבת שבאיזה שהוא מקום חיי הקריירה גרמו למחלה?

אני בטוחה שחיי הקריירה הלא מאוזניים גבו מחיר. עליתי בסולם הדרגות די מהר, מעולם לא הבנתי מה זה תקרת זכוכית ופשוט התקדמתי הלאה. אבל, ככל שהתקדמתי גיליתי שאני צריכה לשבת יותר במשרד ולזוז פחות. הרגשתי מאוד מאושרת מבחינת הקריירה ותמיד אמרתי: “טוב אני רק יתייצב לרגע ואז אשחרר” וזה אכן קרה. בסופו של דבר הרופאים אמרו לי להוריד בעבודה.

אחרי תקופה כזאת ארוכה, איך הייתה החזרה למים?

כל פעם שאני במים מטבע הדברים פחות כואב לי. אני מאוד אוהבת ים, מאז ומעולם נהניתי ממנו. לאחר תקופה ממושכת שהיית מחוץ לים, הכרתי אותך ועזרת לי לשנות את התפיסה לגבי מה אפשרי. זה לא נתפס מה שהצלחת לעשות, פשוט נס שהצלחתי להתרומם על הסאפ.

כמי שעברה טיפולים מסוגים שונים במטרה להטיב עם המצב והכאבים, היית מגדירה את הסאפ ככלי טיפולי?

מבחינתי הוא לחלוטין כזה. מחוץ למים אני לא יכולה לעשות את כל מה שאנשים רגילים יכולים לעשות אבל הרוגע הזה שבמים בשילוב עם הסאפ וההדרכה הנכונה שלך גרמו לי להרגיש חיה. בהתחלה לא האמנתי שאני אצליח לעמוד ולחתור על הסאפ, אבל מחתירה לחתירה הבנתי שהכול בראש.

ומה יהיה המסר שלך לחולים באשר הם?  

כמו שאמרתי אני מאמינה שהכול בראש, בדיוק כמו שאמרת לי. מחלות כאלה הן בסך הכול הזדמנויות לשינוי תפיסתי, אם אנחנו לא מקשיבים לגוף קל מאוד לצאת מאיזון וכתוצאה מכך מחלות שונות תוקפות אותנו. לכן, צריך המון משמעת עצמית בחיים בלי שום קשר למצב שבו אנחנו נמצאים כי בסופו של דבר באנו לפה בשביל לעבוד, להתמודד ולהתקדם בדבר המופלא הזה שנקרא חיים.

ההתמודדות מתחילה במבט ראשון לפחד

אחרי השאלה הזאת הרגשתי שהראיון הטלפוני שלנו מגיע לסיומו. כשסיפרתי לסיוון שסיימנו ונכתבו בדיוק 369 מילים, היא התחילה לצחוק. כששאלתי למה היא סיפרה ש 369 זה מספר הקו שהייתה לוקחת בכדי להגיע לים. חייכתי חיוך עמוק ושליו ועניתי שלכל דבר בחיים יש סיבה, החוכמה היא רק להבין אותה !

 

Spread the love