ראיון עם אלי צוקרמן - המנהל המקצועי של איגוד השייט

בתמונה: יואב כהן אלוף העולם לנוער בגלשני RSX

כתבה מאת: שרון מושקוביץ' ן צילומים באדיבות איגוד השיט

שנת 2018 נפתחה לא מזמן ואולימפיאדת טוקיו 2020 כבר דופקת על הדלת. בכדי להבין טוב יותר איך מתכוננים באיגוד השיט לדבר הגדול הבא ובכלל איך מכינים את הדור הבא, פגשנו את אלי צוקרמן המנהל המקצועי של האיגוד לשיחה אחד על אחד.

אלי, ספר קצת על עצמך והקשר שלך לשיט?
נשוי + 2 , שייט בעברי על דגם 470. הישג משמעותי שלי בזירה הבין לאומית: מקום 13 באולימפיאדה.

בתמונה: אלי צוקרמן במסגרת ההכנות לאולימפיאדת טוקיו 2020

תסביר מעט על מבנה ואסטרטגיית ארגון השיט הישראלי בתקופה האחרונה?
ארגון השיט אחראי על כל נושאי השיט התחרותי בישראל, החל מהסירות הקטנות של הילדים בדגם אופטימיסט (גילאי 8) ועד השייטים האולימפיים בדגמים האולימפיים השונים (לייזר, 470, גלשני רוח , קיאקים וכו').
בארבע, חמש שנים האחרונות האיגוד משקיע מאמצים רבים בכמה מישורים, האחד הוא הגדלת בסיס הפירמידה, כלומר ל"גייס" כמה שיותר ילדים ובני נוער לחוגי השיט השונים.
תנאי השייט בישראל הם מהטובים בעולם לאימון בכל ענפי השייט התחרותי וחבל לא לנצל יתרון שכזה עם הגדלת החשיפה למתחרים פוטנציאלים.

מצד שני יש מאמץ להגדיל את התשתיות, דבר שהוא בעייתי וקשה מכיוון שהציוד מאוד יקר, כמו כן התחזוקה שלו. זה לא דומה לענפי ספורט אחרים שבהם התחזוקה נעשית ע"י רשות מקומית כמו במקרה של ענף הכדורגל והכדורסל או לדוגמא בענף הגו'דו שהאולם והציוד מתוחזק ע"י המתנ"ס המקומי.
העלויות הן גבוהות לדוגמה עלות של גלשן אולימפי היא כ 45 אלף שקל , סירות תחרותיות עולות מעל 120 אלף שקל עם עלות תחזוקה גבוהה מאוד.

בתמונה: מיה אשכנזי, סגנית אלופת העולם בגלשני רוח ביק

אם כך, אז מי באמת תומך ומסייע לכם לשרוד כלכלית?

המדינה תומכת וגם הרשויות המקומיות מסייעות, לעיתים גם דרך פרויקטים שנועדו להגביר חשיפת נוער לספורט , כמו פרויקט פרחי ספורט.

לפעמים ישנם גם ספונסרים לספורטאים מצטיינים (בעיקר בוגרים) אך זאת תמיכה יותר אישית של ספורטאים מצטיינים (כמו שחר צוברי לדוגמא).

לפי מה שאני מבין מהסכומים שציינת, הילדים שבאים ללמוד לא מהווים מקור הכנסה לאיגוד, נכון?

נהפוך הוא, הילדים שבאים ללמוד הם גירעוניים לאיגוד מהיום הראשון ובעצם נהנים מסבסוד. כל זה נובע מהעלויות הנלוות של הפעלת חוגי השייט, מכיוון שהם מצריכים מדריכים מקצועיים, סירות מנוע וכיו"ב.

בתמונה: ספורטאי נבחרת הנוער של ישראל במפרשיות מדגם 470

מהי האסטרטגיה של האיגוד במישור האולימפי בשנים האחרונות?

בשלוש האולימפיאדות האחרונות התמיכה הייתה אישית עבור ספורטאים בודדים וב2013 הוחלט שעוברים לשיטה של נבחרות לכל ענף , כאשר כל ענף מונה בין 4 ל – 8 ספורטאים עם מאמן לאומי.

ההחלטה הזאת יושמה בשטח רק בשנה החולפת – 2017.

ישנן 3 נבחרות כרגע:

נבחרת גלישת רוח , נשים וגברים.
נבחרת 470, נשים וגברים.
נבחרת לייזר, גברים.

בשנה החולפת נבחרות הנוער הביאו מעל 35 מדליות מתחרויות – אליפויות אירופה והעולם. זהו הישג מדהים למדינה קטנה כמו שלנו, אנו נחשבים ממש למעצמת שייט בגילאי הנוער והכל תודות למועדונים ולמאמנים המאוד מוכשרים של המועדונים השונים.

בתמונה: נבחרת הנוער של ישראל עם חזרתה מאליפות העולם בשייט עמוסת מדליות, כבוד!

למעשה לא מזמן, בקיץ, חזרנו מאליפות עולם לנוער בסין עם שני אלופי עולם, הראשון בגלישת רוח והשני בלייזר. אליפות העולם בלייזר הוא הישג היסטורי מכיוון שזאת הפעם הראשונה שאנו זוכים במקום הראשון בדגם הזה.

באליפות העולם הגענו עם ייצוג של 5 דגמים מתוך שבעה אפשריים ועדיין הגענו למקום שני מבחינת ההישגים אע"פ שכל המדינות הגדולות השתתפו בתחרות.

למעשה, המדליסטים מהנוער מצטרפים לאימונים של הנבחרות הלאומיות בבוגרים על מנת לקדם אותם עוד יותר לעבר מדליות גם בבוגרים.

מהו גיל של שייט בוגר ומהו טווח הגילאים שבהם מגיעים לשיא מקצועי בענפי השייט?

גיל של שייטים בוגרים מתחיל רק בגיל 21 , כאשר טווח גילאי ההישג \ השיא של הספורטאים הוא בין 27 ל – 35. מכיוון שדרוש המון ניסיון והתנסות בסוג הזה של הספורט.

בתמונה: מאור בן הרוש, אלוף העולם לנוער בשייט לייזר

בתמונה: יואב כהן אלוף העולם לנוער בגלשני RSX

איך מבטיחים שגם בעתיד נמשיך לראות מדליות אולימפיות בענפי השייט השונים?

עצם זה שאנו מצמידים את ספורטאי הנוער המצטיינים שלנו לנבחרות הבוגרות ונותנים להם את התנאים הטובים ביותר עם המאמנים הטובים ביותר, מבטיח שלא להסתמך רק על "כוכב" בודד המשיג הישג חד פעמי ושאחריו נוצר ואקום.

מצב זה יוצר תשתית רחבה של ספורטאים מצטיינים שבעצם כל פעם מגדלת את הדור הבא של הספורטאים שאחריו.

בתמונה: הספורטאים הישראלים וצוות המאמנים חוזרים מאליפות העולם עם המקומות הראשונים בגלשני ביק

האחריות שלנו בתור איגוד השייט היא שתהיה רציפות של הישגים ורציפות של שייטים מובילים שייצגו אותנו מבחינה לאומית, ברמה העולמית הכי גבוהה שיש.

שנת 2017 הייתה שנת בניית הנבחרות שהייתה מאוד אינטנסיבית וכללה הרבה מחנות אימונים בארץ ותחרויות בחו"ל.

ההישגים העיקריים של השנה בנוער מתקדם/בוגרים הם ההגעה של שחר צוברי למקום הרביעי באליפות העולם בגלישת רוח לבוגרים בדגם RSX , כמו כן נערה ששמה קייטי ספיקיטוב שזכתה במקום הרביעי באליפות אירופה לבוגרים בגלישת רוח בדגם RSX.

ב 470, נשים, בוגרות, שני צוותים זכו במקומות 5 ו – 8 באליפות אירופה .

ב 470, גברים נוער, צוות בגיל 21 זכה במדליית ארד באליפות אירופה לנוער.

איך אתם מתכוננים לאולימפיאדה הקרובה בטוקיו 2020?

יש אליפות עולם בדנמרק שאנו מתכוננים אליה ושבה בעצם יחולקו מחצית מה"קווטות" לאולימפיאדה בכל ענפי השייט.

יש מספר קווטות מוגבל לאולימפיאדה (בכל ענף שייט) וכל מדינה יכולה לשלוח נציג אחד בכל ענף שייט אפילו אם יש לה אלוף וסגן אלוף עולם באותו ענף.

למעשה, ברגע שעוברים סף הישגים מסוים באליפות (מבחינת מיקום בתחרות) באחד הענפים שציינתי, זוכים בנציגות לאולימפיאדה לענף הספציפי הזה.

המטרה שלנו: להשיג כבר עכשיו באליפות העולם בדנמרק שתערך בקיץ 2018 את כל הקווטות בכל ענפי השיט על מנת שנוכל לערוך בשקט את המבחנים הפנימיים שלנו ושם ייקבע מי יהיה הספורטאי שייצג את ישראל בכל אחד מהענפים.

כך ייווצר מצב אופטימלי שלשייט שנבחר לייצג את ישראל יהיה מספיק זמן להיערך בצורה הטובה ביותר לאולימפיאדה.

בתמונה: שחר צוברי, מדליסט אולימפי I צילום: רוברט היידוק

ברשותך הייתי רוצה לחזור לעניין המימון של הספורטאים המצטיינים והקשר הישיר להישגים

כרגע אנחנו מחפשים מממנים פרטיים/מסחריים שיתנו חסות לנבחרת שלמה בניגוד לעבר שניתן מימון כזה לספורטאים בודדים כמו : נמרוד משיח, מעיין דוידוביץ' ושחר צוברי.

אנו חושבים שהספורט הזה יכול להתאים מאוד לתמיכה של גופים מסחריים מכיוון שהוא לא רק מצטלם יפה אלא גם יש בתוכו ערכים חינוכיים מאוד חשובים של הגינות ומשמעת עצמית מאוד גבוהה , ערכים שהרבה חברות מסחריות יכולות להתחבר אליהן.

כאן חשוב לציין שהסיכוי להצלחה כמו מדליה אולימפית לדוגמה, גדול בהרבה כאשר תומכים בנבחרת שלמה ולא רק בכוכב בודד (פציעות וכיו"ב). אז גם מכאן אני פונה לחברות שיצרו אתנו קשר…

בתמונה: אופק אלימלך, זכה במדליית ארד באליפות העולם בגלשני RSX עד גיל 21 I צילום: רוברט היידוק

מדוע אי אפשר להסתמך רק על השקעות של המדינה?

השקעות של המדינה הן מוגבלות מטבען כי זה כסף צבוע למטרות מאוד ספציפיות ואי אפשר לשנות את השימוש בכסף לפי צרכים דינאמיים בשטח, מעבר לכמות התמיכה שאינה מספקת את ההתפתחות הרצויה.

אתה יכול קצת לפרט על המועדונים הפזורים ברחבי הארץ?

כן בוודאי, ישנם 10 מועדונים שפזורים ברחבי הארץ:

אילת: מועדון גדול ומפואר, בעיקר גלשני רוח אבל לא רק. הנציג הבכיר שלו הוא שחר צוברי עם מדליה אולימפית.

אשקלון: מועדון בתחילת דרכו, עדיין לא תחרותי.

אשדוד: מועדון ותיק ותחרותי עם הרבה שייטים ואלופי ישראל בדגמים השונים, בשנה האחרונה התחילה לנהל אותו מעיין דוידוביץ' (גולשת אולימפית RSX בשתי האולימפיאדות האחרונות , מקום 5 באולימפיאדה האחרונה ו מקום 10 בבייג'ינג). מעיין מנסה לשפר את הרמה של המועדון במישור התחרותי הבין לאומי למרות שהוא כבר נמצא במקום טוב.

בת ים: מועדון ותיק שפעם היה עם המון הישגים אך בזמן האחרון קצת נחלש ואנחנו עובדים על מנת להחזיר אותו לימיו הטובים.

הפועל תל-אביב: מועדון ותיק, בין הגדולים בישראל.

הרצליה: פועל כמה שנים בצורה טובה מאוד , הביא הישגים בינלאומיים בעיקר בגלישה אבל גם בסירות.

מכמורת: מועדון גדול וותיק שנציגיו העיקריים בשנים האחרונות הם נמרוד משיח ולי קורזיץ.

שדות ים: המועדון הגדול בארץ גם מבחינת הגודל וגם מבחינת ההישגים, לפי דעתי הוא גם הכי וותיק.

מועדון חדרה: עובד כמה שנים בצורה טובה מאוד עם כמות של ילדים גדולה מאוד.

מעגן מיכאל – נחשולים: מועדונים בשלבי הקמה.

מועדון חיפה: מועדון גדול , בין הוותיקים , מתמחים בסירות אבל גם בגלישה. נערה מהמועדון זכתה במדליה באליפות אירופה בגלישת רוח.

עכו: מועדון שגדל מאוד יפה בשנים האחרונות , היה קטן יותר בעבר.

נהריה: מועדון גדול בין הוותיקים בארץ, השנה נערה מהמועדון חזרה עם מדליה מאליפות אירופה בגלישה וממש לא מזמן זכה מאור בן הרוש באליפות העולם לנוער בלייזר .

כינרת – גינוסר: מועדון ותיק, תנאים מעולים בקיץ, בחורף מגיעים יותר לאימונים בים התיכון.

צילום: ענת הראל