הים לא של כולנו

כתבה מאת: עידו דר אל / צילום: ניסים אטון
מעט דברים עושים לנו טוב בחיים והגלישה היא חלק חשוב מהאושר שלנו. אבל אנחנו לא לבד וכשהעוגה מתחלקת לפרוסות דקות מתחילה מלחמה שמקלקלת את ההנאה. על מצב הגלישה בארץ אין טעם להרחיב הרבה – מחסור בגלים, חוסר כבוד לוותיקים שנובע מהצפה המונית של חניכי בתי ספר לגלישה שלא הפנימו שמתחילים יושבים בצד ולא בפיק. הצטברות מאסות של גולשי סאפ שבאים לכל חופי הארץ עם אפס מודעות לסיכון אחרים ולים בכלל. כל זאת יוצר המון בעיות ומריבות במים על בסיס יומי.

אבל כשגולשים ישראלים יוצאים לחוצלארץ, המצב הרבה יותר גרוע ואפילו מסוכן.

עם הוזלת הטיסות לסרי לנקה והמלדיביים נוצרה עלייה דרסטית בכמות הקבוצות הישראליות שמתארגנות באופן פרטי או דרך סוכנויות טיולי גלישה (גם ישראלים), של גלשני גלים ושל סאפים או במשולב. בשנה האחרונה גם פורטוגל נכנסה למפת התיירות שלנו. הצפיפות והנוכחות שלנו ניכרת בחגים, בחורף הישראלי, בפסח ובחופש הגדול כך שלמעשה הפכנו לתיירות גלישה לאורך כל השנה בניצול מקסימלי של כל חופי הגלישה בעונות המתאימות.

יחד עם פוסטים, תמונות וחוויות של ישראלים מבסוטים מגלים אוכל ונופים, התקבלו במערכת GETX לאחרונה גם דיווחים על גילויי שנאה הולכים וגוברים מצד המקומיים אלינו – ספציפית. התלונות העיקריות הן על חזירות גלים תרתי משמע, של לקיחת גלים ללא סבלנות מכל הבא ליד, ירידה לגולשים אחרים בפנים, צעקות ומריבות אפילו בינינו לעצמינו. כמו כן, קבוצות גדולות שנכנסות בבת אחת למים ומערערות את הוייב בכל החופים.

לפני שנתיים הייתה התפרעות חמורה במלדיביים מצד המקומיים הגולשים והלא גולשים שהחליטו שצריך לגרש את הישראלים בגלל מריבות שלנו אתם במים. המקרה החל כשישראלי החליט להוריד ולעקור שלט שפוגע בנו (לא משנה אם מוצדק או לא) על דעת עצמו, התוצאה שנוצרה כתוצאה מכך הייתה תסיסה באי קולאס שהגיעה לגורמים עוינים בעיר הבירה מאלה ושם התארגנו עשרות אם לא מאות מקומיים על סירות במטרה לתקוף ולפגוע בגולשים הישראלים.
במזל רב, תושייה של מארגני הטיולים הובילה לאיסוף של כל הישראלים מהאי קולאס ומאיים אחרים עם ליווי והגנה מהמשטרה והעלאה מיידית לטיסות חזרה הביתה.
להזכירכם, האיים המלדיביים הנם טריטוריה מוסלמית שאמנם מתבססת על תיירות אך יש לה אפס סובלנות לישראלים קולניים פרובוקטיביים בסביבה עוינת גם אם מנומסת ושקטה על פני השטח. בזכות מגעים דיפלומטיים של סוכני התיירות וגלות שנמשכה כמעט שנה, חזרנו בזהירות לאיים.

ע"פ מצב התרחשות המקרים שהייתה בקיץ האחרון (2016), ניתן להעריך שבחורף 2017 בסרי לנקה זה רק ילך ויחמיר, יתכן אף ברמה גבוהה יותר. חשוב להבין, סרי לנקה היא סוג מסוים של גן עדן בשביל רובינו אך יש לזכור שהתחוללה בה שנים רבות מלחמה בין הממשלה למורדים הטאמילים. חלקים רבים מסרי לנקה היו למעשה בלתי נגישים לאורחים ונתונים לטרור רצחני. רק לאחר שהממשלה קטלה ללא משפט והרגה את ראשי המרד וכל המשתתפים בו, נרגע הטרור וזה היה לא ממש מזמן. לכן אולי המקומיים שקטים ונעימים ורזים יחסית לישראלים, אך הם יכולים בשנייה לארגן מצ'טות אלות ונשק חם ולהעיף אותנו בחזרה לישראל.

זכרו, שנים רבות ישראלים גולשים בארוגם ביי ויצא לנו שם רע בקרב כל הקהילה העולמית כחסרי כבוד וחזירות על גלים. זה התפשט למלדיביים ועכשיו זה צץ באזורים חדשים של סרי לנקה שהשתחררו מאימת הטאמילים המורדים.

בארץ אפשר להתווכח עד מחר עם סאפים ועם כל רמות הגלישה הים הוא של כולם ולכולם יש זכות לחלוק בגלים ועוד כהנה וכהנה טיעונים,אך ברגע שישראלי עוזב את הים התיכון ומגיע לאוקיינוס – זו לא הטריטוריה שלנו.

בכדי להבין למה, צריך לחזור אחורה וללמוד קצת על המונח לוקאליזם

בגדול תרבות הגלישה המודרנית האורבנית קיימת משנות ה 50 והתחילה במקור עם סרטי הוליווד פופולריים עם הזמר אלביס פרסלי וגידג'ט – התוצאה הייתה בום גדול של אלפי אנשים בכל חופי ארה"ב שהחליטו שגלישה זה קול. מהר החלו לנהור בהמוניהם אל חופי קליפורניה שעד אז היו בהם גרעינים אינטימיים של חלוצי גלישה והארדקור אמיתיים שנספרו לא יותר משתי ידיים בכל חוף.

המעבר הפתאומי הזה של מאות גולשים בבת אחת לכל סשן יצר בעיות של היררכיה בפיקים של הגלים הפופולריים והמצב התדרדר במהירות לאלימות (דחיפות ומכות) ותאונות מרובות. לקח כמה שנים עד שההייפ "נרגע" ומי שהתמיד בגלישה לאורך זמן וגם היה ברמה גבוהה קיבל את הזכות לשבת בפיק ולבחור את הגלים הטובים.
בחופים מבודדים יותר נוצרו קהילות חזקות שמנעו מגולשים אורחים להיכנס למים –
חבלות ברכבים חונים חיתוך לישים ואיסור מוחלט על צלמי גלישה לציין שמות של חופים בכתבות במגזינים.

הלוקאליזם הזה הלך והתרחב לאוסטרליה ונהיה חזק במיוחד בהוואי. כולנו שמענו וידענו על הדה הואי והוולף פאק שעשו סדר בפייפליין שעד היום מעט מאוד גולשים יכולים לחתור ישר לפיק ולתפוס את הגלים המובחרים. בחופים שונים בעולם באתרי גלישה מפורסמים כמו בבאלי ושאר איי אינדונזיה וגם באיים הקנריים ישנם גולשים קבועים מקומיים או כאלה שהרוויחו בביקורים חוזרים את הזכות הזאת.

חשוב להבין שאיני מעודד אלימות ויש הגיון בסדר הזה – בארץ למשל יש את חוף הבקדור (בחיפה) שהוא קטן עם גל קריטי שעובד רק בעונות החורף ובמרכז יש את חוף הילטון (ת"א) שהיה בשנות ה 80 גל חלול ומסוכן למתחילים שישבו בכתף וסיכנו את מי שכבר היה בצינור. בשני החופים האלה שלטו המקומיים וחלקו ביניהם את הגלים ולאורחים שנתנו כבוד. נכון להיום בארץ יש אנרכיה מוחלטת – הרבה מאד ממורמרים גם המתחילים וגם הותיקים או המקצוענים שאין להם הרבה אפשרויות להתפתח בגלישה שלהם, בנוסף על כל זה הערבוב בשנים האחרונות עם הסאפים.

עכשיו בעולם עצמו ישנם גלים שעובדים בעונה קצרה יחסית והמקומיים אינם מצליחים לנצל אותם בגלל ריבוי אורחים והתנהגות גסה כלפיהם.

במהלך השנים יחד עם הלוקאליזם וגדילת תיירות הגלישה נוצרו קודים שהם כללים לא כתובים אך ברורים לגולשים ולא מוכרים לישראלי המצוי:

כשאתה נכנס לליין אפ כאורח, אתה לא חותר ישר לפיק אלא יושב בצד ומחכה שיתפסו כמה גלים בהתקפות ולאט לאט מתקדם לפיק.
כשאתה כבר בפיק אל תחטוף את הגל הכי טוב, תן למקומי את הזכות.
ייתכן שמישהו יושב שעה ומחכה לגל של היום תן לו ואז תוכל לקחת גל.
אין לך סבלנות? רד למטה מבלי להפריע ותיקח את הגלים שהמקומיים והוותיקים לא תופסים (בשום אופן לא לחתור על הכתף – זה הורס את הצינור או הקיר) או, שב בצד וחכה להתקפות שעוקפות את כולם ומגיעות אליך.
לעולם אל תצעק שהגל שלך ותעזוב אותו. אתה חייב להתאבד עליו. לא יתנו לך גל נוסף כי שרפת לאחרים את ההזדמנות.
תפסת גל ונפלת? אתה לא חוזר לפיק. תחתור מסביב חכה בתור.
תפסת גל וסיימת? אתה לא חוזר לפיק. תחתור לאט ומסביב! קח את הזמן תפוס גל באמצע או תחכה שאחרים יתפסו התקפות ויתפנה מקום בפיק.

אם הגל לא ארוך ויש רק פיק אחד,אתה תשב בין הגולשים ולא תחתור על כמה התקפות ואז תרוויח הזכות לחתור ולתפוס גל.
חשוב מאד, אם התור שלך הגיע ואתה יושב הכי עמוק או הכי למעלה והחלטת לא לקחת גל – תרים שתי ידיים גם עם הגב לגולשים. זה אומר שאתה משחרר גל ומאפשר לאלה שמתחתך לידך לחתור בכל הכוח. זה ייתן לכם הרבה מאוד נקודות זכות כשיגיע הגל של היום ממש אליכם.
אתם קבוצה של 10-15 גולשים? תקפצו מהיאכטה או מהחוף בקבוצות של 5 ותתחלפו ביניכם כל שעה, זה מה שעושים במנטאוייס באיים ובכל מקום שיש קבוצות גדולות. שימו לב הקפטנים של היאכטות יודעים את זה וגם באיים שמארחים בלעדית גולשים, אבל הם לא צריכים להגיד לכם את זה כמו גננות.
כשאתם מדברים ביניכם במים שימו לב לדבר בשקט ורגוע ולא לצרוח אחי!! ראית!! גל של החיים!! השפה העברית לא נעימה וצורמת להרבה אנשים שגם ככה עצבנים עלינו.
כשהים גבוה ורציני, אם אתם לא מנוסים שבו בשקט על החוף או ביאכטה, אין סיבה שתסכנו או תפצעו מישהו כי אתם לא חותרים חזק מספיק או הגלשן שלכם לא ממש מתאים או כי צפוף. הביטו תלמדו מהשוחטים המקומיים איפה הם יושבים בליין אפ איך הם חותרים ולאן לברוח מההתקפות ומה קורה כשנלכדים בהתקפה. אם אין הרבה גולשים אתם מוזמנים לסכן עצמכם בשיקול דעת.

לא משנה אם אתם שוחטים בארץ, ירדתם גל למישהו – צאו מיד מהגל עצמו. אל תעיפו עליו את הגלשן ואל תקללו. תחתרו בחזרה למעלה. אם זה היה מקומי והוא צועק עליכם לצאת מהמים אל תריבו אתו. תתנצלו בשקט ושבו בצד עד שהעניינים יירגעו.
לעולם אל תתארגנו לקבוצה בשביל ללכת מכות או לאיים על המקומי, אתם לא יודעים אם יש לו חברים משפחה או משטרה שיתמכו בו וזה קרה במלדיביים שהתלוננו על ישראלים ולקחו אותם לחקירה. זו לא הארץ שלנו, אנחנו אורחים. לפעמים עדיף לחזור ליאכטה או לצאת מהחוף. תזמינו את המקומי לבירה או לאכול משהו בקטנה – שיהיה וייב טוב בהמשך, בסשן הבא.

לסאפיסטים שבחבורה…

גולשי סאפ שנכנסים לעולם הגלישה בחוצלארץ אזהרה חמורה – אתם לא מתערבבים עם גולשי גלים בכלל. סאפ אחד על הפיק יכול לפצוע את כולם אם הוא מאבד שליטה ומקלקל את הוייב לכולם. יש קונצנזוס בכל העולם שסאפים לא חותרים עם גולשים. נקודה. בארץ מצפצפים על זה, אבל בחוצלארץ זה יוביל לאלימות קיצונית מהמקומיים ואפילו להרחקה מהחופים, אחד מהדיווחים שקיבלנו במערכת מקבוצה של 6 סאפים שגלשו בפיק בצד לחלוטין על קבוצה נוספת של 20 (!) סאפיסטים ישראלים שהגיעה והתערבבה עם המקומיים ושאר הגולשים.כולם התרגזו וקיללו וכמעט עברו למכות ואלימות קיצונית על החוף.

התוצאה המיידית שגם גולש גלים או סאפ בודד ישראלי יקבל מבטים עוינים מתוך מחשבה שמחכה קבוצה שלמה מאחוריו להיכנס למים. גולשי סאפ שמגיעים למלדיבים או לסרי לנקה ורוצים לגלוש – אם יש גולשים – אין לכם ברירה לכו לפיק בצד או חכו שיתפנו מהמים או קומו מוקדם לפני כולם. ברגע שנכנסים גולשי גלים לפיק,אתם עוברים הצידה. אם אתם עושים סאפ במלדיבים – העניינים שם רגישים יותר כי אי אפשר לקחת גל בצד בגלל שמשם כולם עולים בחזרה למעלה מהגל ולא דרך הפיק, שלא לדבר על זה שיש ריף רדוד שאף אחד לא רוצה להיתקע שם לא הסאפ ולא הגולש. הפתרון לכך הוא לשלב – לגלוש עם כולם בגלשן רגיל וכשיש מעט גולשים בפיק לא יותר מארבעה – חמישה, לנסות להיכנס עם הסאפ ולחכות בסבלנות לתור שלכם. להקפיד לא לחתור מעל הראש של אחרים ולבדוק אם אין גולשים שנתקעו בין הגלים ושהסאפ שלכם עלול לעלות עליהם.

זכרו, גלישת הגלים קיימת 30-40 שנה באתרי התיירות ויותר מ 50 שנה. הסאפ נכנס רק לפני שנים ספורות, עצם היותכם עומדים על הסאפ מעל כולם ובמצב חתירה עם משוט מפר את מאזן הכוחות העדין שבין סוגי הגולשים השונים שגם ככה מתמרנים בינם לעצמם בכוח הזרועות בלבד גם אין לכם שליטה על הכלי הגדול גם עם ליש או אם תחזיקו אותו בכל הכוח, הוא יפגע במישהו ולכן ההפרדה המוחלטת-הכרחית.

בפורטוגל עדיין אין הרבה בעיות אך שם תרבות הגלישה הרבה יותר מושרשת ורגישה לבעיות של כבוד וחלוקת גלים בחופים השונים, לכן חשוב כשהתיירות הישראלית עוד חדשה שם יחסית לקחת את זה בחשבון. אני מבטיח לכם שאף לאום גולש בעולם לא מייצר מוניטין כזה גרוע אפילו לא הברזילאים שבאים בקבוצות אבל הם לפחות גולשים ברמה גבוהה ומתחילים למצוא את מקומם בליין אפ. אנו הישראלים הגולשים סובלים מבעיה כפולה – לא רק כגולשים נחותים יחסית לאחרים אלא גם עם חסך גדול לגלים וחוסר סבלנות להמתין להתקפות בתורינו, אנו גם בעלי תדמית בעייתית מאד פוליטית מדינית בעיני העולם. איננו יכולים להיות אחראים על אלה שצועקים שוקולד במטוסים או גונבים ציוד מבתי מלון אבל אנו כקהילה של אוהבי ים שרוצים לברוח קצת מהמציאות חייבים ומוכרחים לראות עצמינו כשגרירים של רצון טוב ואלוהה גם כלפי אלה שאתנו בנסיעות וגם כלפינו.

למארגני הקבוצות וטיולי הגלישה

בבקשה, נסו לצמצם את הבעיות ולתרום לאווירה נעימה יותר על החוף ובמים בחוצלארץ. בסופו של דבר אין לישראלי הממוצע הרבה אלטרנטיבות לגלים טובים בטיסה זולה יחסית.

נקודה למחשבה: בכל הגלים הגבוהים עם או בלי צינורות אין בעיה עם ישראלים כי המעטים שנמצאים שם מבינים את המגבלות שלהם ורוב הגולשים שלא משלנו פשוט שולטים במיומנות ובכושר גופני בגלים האלה כך שאין על מה להתחרות אלא ליהנות מהחוויה וללמוד.