SURFING 4 PEACE גלישת גלים

SURFING 4 PEACE


SURFING 4 PEACE

בתמונה: מעגל גולשים של חברי ארגון SURFING 4 PEACE, צרפת 2015. צילום:נדיה גלי

לפני 8 שנים , בשנת 2007 הוקם ארגון SURFING 4 PEACE. הוגה הרעיון של הארגון היה דוריאן דוק פסקוביץ’ (ז”ל) , יהודי אמריקאי שהיה מהאבות המייסדים של גלישת הגלים בישראל מאז שנות ה 60 בחופי ת”א. דוריאן שחי בארה”ב חבר לארתור רשקובן, גולש תל אביבי בשנות ה30 לחייו. ההיכרות בין השניים התחילה מספר שנים קודם לכן במסגרת פעילויות רבות שנסובו סביב עולם גלישת הגלים בישראל שארתור מעורב בו משחר נעוריו ומחובר אליו (24/7) ברמ”ח איבריו!

surfing4peace2בתמונה: דוריאן דוק פסקוביץ’ וארתור רשקובן באירוע ההשקה של ארגון SURFING 4 PEACE,ת”א 2007

זה המקום להזכיר, ממש בקצרה שדוריאן אז בשנות ה 50 הגיע לישראל בכלל במטרה להתגייס לצה”ל, רק שבמקום להתקבל בזרועות פתוחות לתדהמתו סירבו לגייס אותו. משכך, החליט לתרום את חלקו למדינה בצורה מעט שונה. בשנת 1956 הביא את הגלשן הראשון לישראל ובהמשך דוריאן ארגן משלוח של מספר גלשנים מארה”ב היישר לחופי ת”א, כל זאת במטרה להקים נבחרת ישראלית שתתחרה בעולם בענף גלישת הגלים…ציונות לשמה!

אותו משלוח היה בעצם יריית הפתיחה לענף גלישת הגלים בישראל! באותם ימים חבר דוריאן לשני מצילים בחוף ימה של ת”א: טופסי קנצפולסקי ושאול זינר . הם היו הראשונים לנסות את הספורט החדש בישראל בליווי צמוד של המאסטר מארה”ב, דוריאן כמובן. מאז אותם ימים ועד היום, כמו שאומרת הקלישאה…כל השאר היסטוריה.

surfing4peace3

surfing4peace4בתמונות: חברי הארגון SURFING 4 PEACE בשני אירועים מהשנים האחרונות בחו”ל.

הרעיון לארגון SURFING 4 PEACE התפרץ לדוריאן לאחר שנחשף לכתבה ב LA TIMES אודות אורח החיים ברצועת עזה. דוריאן התקשר לארתור ואמר לו  שיארגן כמה שיותר גלשנים מהשייפרים המקומיים ואותם נשלח לעזה, כל זאת במטרה “להעביר הלאה” את המתנה שניתנה להם ולעוד הרבה גולשי גלים ברחבי העולם כולו…פשוט ללמוד לגלוש על הגלים וליהנות עד כמה שניתן מהחיים. במקביל, פעילות זו משמשת מעין ערוץ הידברות נוסף, שפוי יותר מזה הקיים ברוב שנות חיינו במדינה ובאזור בכלל, ערוץ המאפשר לראות באמת איך ניתן לחיות מעבר לפיצוצים ויריות!

surfing4peace5בתמונה: גולשים מרצועת עזה בחורף 2014 לאחר סשן גלישה

תחילתו של הפרויקט (עד היום אגב) לוותה בלא מעט ביקורת בעיקר מצדה הימני של המפה הפוליטית. כמו כן, הפרויקט נתקל בלא מעט קשיים בעיקר אלה הקשורים לפעילות שהצריכה מעבר גבולות לרצועת עזה מצד גורמי הביטחון בישראל. ארתור מתאר את המהלך הראשון ב 2007 כשתכננו את העברת הגלשנים לרצועה, לאחר אין סוף תיאומים מול מערכת הביטחון בישראל כשהגיעו למחסום ארז עדיין נתקלו בבעיה להעביר המשלוח אולם דוריאן לרגע לא התייאש, הפעיל את קסמו וכישוריו הבינאישיים ולאחר דין ודברים עם מספר גורמים במחסום, המשלוח עבר גם עבר…והגיע אל היעד.

surfing4peace6בתמונה: דוריאן דוק פסקוביץ’ ז”ל במעבר ארז עם משלוח הגלשנים הראשון לרצועה ב 2007. צילום AP

עשרות פעילויות נעשו מאז אותו מהלך ראשון בעזה:  תחרות גלישה ביפו לישראלים  וערבים, אירועים בארץ וברחבי אירופה, סרטים שהופקו וליוו את הפרויקט מתחילת התהליך והמשכו ועוד ועוד. המפגש האחרון של חברי הארגון היה בחודש שעבר בהוסגור שבצרפת. ארתור יצא מהארץ עם חבר לארגון בשם מוחמאד ג’ורבאן. מוחמאד בן הכפר ג’יסר א’זרקה השוכן במישור החוף (בין קיסריה למעגן מיכאל) שחלום חייו הולך ומתגשם בימים אלה – הקמת בי”ס לגלישה בכפר. בכלל החוף בכפר נחשב לחוף גלישה מהמשובחים באזור.

ארתור ומוחמאד נפגשו בצרפת עם 2 נציגים מעזה, אפגניסטן, אלג’יריה ומרוקו .

כששאלתי את ארתור היום בפרספקטיבה לאחור האם הפרויקט הוכיח את עצמו בארץ ובמדינות השכנות, הוא ענה שבהחלט כן. ארתור מנה מספר הישגים משמעותיים בזכות פעילות הארגון:

  • בתחילת הפרויקט הפעילות בעזה כללה 2 גולשים בלבד, כיום ישנם 60, בנות ובנים!
  • קיים קשר לאורך כל התקופה בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות עם הגולשים מהארץ, מהרצועה והמדינות השכנות בכל הקשור לפעילות של גלישת הגלים.
  • בן של דיפלומט ששהה בארץ בזמנו שהוא גם מכר של ארתור חזר לישראל אחרי מספר שנים והחל בפעילות וולנטרית במסגרת הארגון בעזה למשך תקופה מסוימת שהיה נכנס ויוצא לרצועה אחת לשבוע למספר ימים ומלווה את החניכים בפרויקט בצעדיהם הראשונים בים.
  • בחור נוסף מחו”ל שנחשף לפרויקט טרם גם הוא מספר גלשנים וציוד נלווה…שנתיים וחצי לקח לציוד להגיע לרצועה ואל תשאלו למה!
  • הארגון זוכה לסיקור בלתי פוסק לכל אורך השנים בעיקר מצד התקשורת באירופה ובכל אירוע שמתקיים, הנושא עולה לחדשות ולסדר היום, בעיקר מחוץ לגבולות המדינה…
  • בחור בשם אלכס קליין צילם סרט דוקומנטרי אודות פעילות הארגון בארץ וברצועה. שם הסרט God went surfing with devil , הסרט זכה לביקורות טובות והיה אמור להיות מוקרן בפסטיבל דוקאביב המתקיים מדי שנה בישראל אולם מסיבה שאיננה ברורה בסופו של דבר לא הוקרן.
  • עם השנים הצטרפו גופים שונים לפרויקט ותרמו מחלקם כ”א בתחומו, לדוגמה: סטודנטים מאוניברסיטת NYU שבניו יורק ארה”ב תפרו בגדי ים מיוחדים (לייקרות) שיותאמו לגולשות בעזה (בתמונה)

surfing4peace7לסיכום ולאור המצב הנוכחי במדינה אני שואל את ארתור: מה עכשיו, לאן ואיך ממשיכים מכאן ?

ארתור אינו משלה את עצמו ובעל גישה מאוד ריאלית לחיים במזרח התיכון. גם אם וכנראה שהארגון לא יביא שלום, המטרה היא מעל הכל להשתמש בכוח של הגלישה מכיוון שזהו כוח שעשוי להוביל שינוי. ארתור מונה 3 סיבות עיקריות להמשיך את המורשת של דוריאן בכלל והמשך קיום הארגון בפרט:

  1. שפיות – בידינו האפשרות לתת ולהעביר הלאה מתנה שקיבלנו ואנשים נוספים באזור שלא שפר עליהם מזלם יכולים גם הם ליהנות ממנה. בעזרת הנתינה הזו האנשים שלוקחים חלק בפרויקט מעברו השני של הגבול זוכים למעט נורמאליות בתוך כל הכאוס המטורף הנמצא סביבם ביומיום. לאן שלא תלך ואת מי שלא תשאל (מלבד הקיצוניים ב 2 הצדדים) החברה תמיד תשאף לחיות בשקט ורצוי בצורה נורמאלית עד כמה שניתן.
  2. PR – פעילות זו עשויה לקדם ואכן מקדמת את תדמיתה של ישראל בעיני העולם, מי יותר ומי פחות. לא תמיד יוצא לנו לראות פעילות משותפת לשני העמים ועוד פעילות משותפת, לא שגרתית ובמיוחד בימים טרופים אלה שפוקדים אותנו כעת.
  3. גולשים מישראל נראים בשנים האחרונות יותר ויותר בטיולי גלישה בעולם, חלקם הגדול במדינות מוסלמיות כמו האיים המלדיביים. רק לאחרונה היו מספר מקרים “לא נעימים” בלשון המעטה בין הישראלים למקומיים ולשמחתנו האירועים נגמרו בשלום. יחד עם זאת, חשוב להראות גם במדינות אלו שאנו בישראל יודעים ומכירים גם צד אחר של התנהגות, צד של כבוד, הבנה ושיתוף פעולה.

surfing4peace8

  • בתמונה: ארתור (למטה משמאל) וחבריו לארגון בכנס האחרון בצרפת, אוקטובר 2015.

    בימים אלה ארגון SURFING 4 PEACE מתכנן טיול נוסף להפצת האלוהה במרוקו לקראת סוף החורף

    כמו שדוריאן אמר:  People who surf together can live together

 

Spread the love