תחרות גלישת גלים גלישת גלים

תחרות גלישת גלים ב WSL – קינג נגד קונג


כתבה מאת עידו דר אל I צילומים באדיבות WSL

תחרות גלישת גלים בסבב ה  WSLקוויקסילבר פרו בצרפת הסתיימה ועמה הגיעה תובנה חדשה עיקרית ואחריה כמה קטנות: יש כרגע שני מובילים לשנים הקרובות בסבב שניהם שחור לבן ומפלגים האוהדים לשני מחנות.

שוב כמו בג’פריס ביי היה רצף מהנה של שלושה ימים ברציפות של גלים איכותיים לשני הכיוונים עם גובה וכוח ותנאי רוח נהדרים – מזרחיות בבוקר, און שור קלה כל היום וגלאס בערב.

המתחרים: נלך רגע לקטנות

אוואן רייט אולי ייחשב לבכיין שהתעצבן שהמקצה הראשון על הבוקר בסיבוב 3 היה בגלים גרועים אבל זה לדעתי עלה לו בסיכוי לצמצם פערים לצמרת, בעיקר לאור הכושר המעולה שהוא נמצא בו ואיכות הגלים שהשתפרה ממקצה למקצה עד לגמר התחרות.

תחרות גלישת גליםבתמונה: ג’ורדי סמיט

ג’וליאן וילסון וג’ורדי סמית מפגיזים בפריסטייל ממש מלהיב לפני תחרויות באותם הלוקיישנים אבל כל שנה בשלבי ההכרעה להוביל או כדי להשיג החולצה הצהובה הם נהיים רכים ולא תוקפים בכל הכוח במקצים החשובים אלא גולשים על בטוח,לא לוקחים סיכונים.

התוצאה ששניהם איבדו סיכוי ריאלי לתואר עולמי בעיקר חבל עבור גורדי סמית שמפגין גלישה עם המון כוח ומגוון שילובים אבל אחרי פורטוגל מגיע פייפליין וג’ורדי לא חזק במיוחד בצנרור בהוואי או ביעדים כמו צ’ופו. לג’וליאן יש סיכוי לקחת פייפ מאז התואר פייפ מאסטר שזכה בו ב 2014 .

תחרות גלישת גלים

בתמונה: מיק פנינג

מיק פנינג יצא קצת מהשבלונה שלו והפגין רוטיישנים (איירים מסובבים) בשליטה וחן אם כי לא מאסיביים. זה עזר לו לשפר את רמת הציונים שלו שממילא הייתה גבוהה מאד עד שנתקל במחסום ששמו ג’ון ג’ ון ברבע גמר. הבנאדם כבר מכוון עצמו להיות מאמן נבחרת אוסטרליה ל 2020 באולימפיאדה. אחרי 3 אליפויות עולם נראה שהוא רוצה ליהנות מהשאיפה למצוינות שלו באפיקים אחרים ולא בטוח שנראה אותו בשנה הבאה שולט בסבב כפי שהיה בשנים קודמות.

פארקו נרדם על האף והתחושה שלי שאולי יפרוש מהסבב בשנה הבאה יחד עם פנינג, דווקא בגלל שהיו גלים מעולים שהיו תפורים על הסגנון החלק והארוך שלו ולא הפגין דומיננטיות. זה אומר שהוא כבר חושב על מבשלת הבירה שלו שהקים בשותפות עם חברו ביד דרביג ומיק פנינג.

פיליפה טולדו אכזב בענק. היו גלים מעולים אך לא התעלה בהתאם לתנאים ואף הצליח לתפוס לעצמו שריר בגב שפגע ביכולתו להתקדם בתחרות ובסבב.
יש לו עוד דרך ארוכה עד שיוכל להוביל סבב כל הדרך לתואר עולמי – מנטלית ופיזית .

הצעירים כמו זיקה לאו וקנואה איגאראשי אינם מפגינים גלישה יוצאת דופן –
שניהם בשני צדי הסקאלה קנואה קליל וקטן זיקה גדול וחסון ומאוד תחרותיים אני לא רואה אותם מובילים סבב בשום שלב בעתיד הקרוב.

סיבאס שהגיע לגמר, לדעתי האישית היה בר מזל במקצה שלו מול אוואן שלא באו לו גלים טובים למרות שגלש יפה מאד כל הדרך אבל הגלשנים שלו “רועדים” והוא לא יציב במעברים בין הביצועים והצינורות, גם אותו לא רואה מדגדג הובלת צמרת בשנים הקרובות.


לעומתם הברזילאי יאן גובייאה מפגין גלישה מלוטשת אגרסיבית בכל ים ודווקא בים חזק וגבוה הוא מתגלה כמו בפיג’י ובימים הגבוהים בצרפת, הוא עוד יפתיע בפייפ לתחושתי. אותו הדבר לגבי ג’ואן דורו סוס הקרבות הוותיק מהסבב המשני.

וכמובן לא לשכוח את האיירים הענקיים של איטאלו מול ג’ון ג’ון שניהם היו רוטיישנס ענקיים מעל הגל של איטאלו היה סיבוב מושלם ונחיתה רכה בסגנון בלט רוסי למרות שהוא גולש בצורה מאד גסה בכללי לעומת היציאה לאייר של ג.ג. שהייתה ממש לפני שהגל נסגר עליו ובזוית קשה מאד עם הפנים למטה ונחיתה כמעט בלתי אפשרית לתוך הפיצוץ של הגל.
שני האיירים לדעתי היו באותה הרמה אך מבוצעים אחרת .

עכשיו נדבר על שני מלכים: קינג הלוא הוא ג’ון ג’ון פלורנס וקונג, הטוען למלוכה חוזרת, גבריאל מדינה.

שניהם כל כך מנוגדים שהם הדבר שהכי חסר לגלישה המקצוענית:
יריבות ברמה גבוהה עם אמוציות ויוקרה בין שני מחנות, דרום אמריקה מול העולם המערבי, אך לשניהם כמה מכנים משותפים.

ג’ון ג’ון ומדינה: מאפיינים דומים

תחרות גלישת גלים

בתמונה: ג’ון ג’ון פלורנס מצנרר

ג’ון ג’ון בא עם “דם כחול” יענו אצולת הגלישה, גדל על חוף הפייפ האגדי והתפתח בסביבה המצ’ואיסטית בגלים הכי מאתגרים בעולם כילד בעולם של גברים. אמו הייתה גרושה ושנים רבות חי בצמצום מבחינה כלכלית, הגלישה למעשה בנתה לו ולמשפחתו את הרווחה והעושר עם חוזים שמנים והפקות יוקרתיות של סרטי גלישה במהלך השנים.

מדינה גדל בלי אבא, צ’ארלס למעשה הוא אביו החורג וזה שתומך ומחזק אותו כל השנים. גם גבריאל דרך הגלישה בנה למשפחה כולה בסיס כלכלי איתן והוא מפוצץ בחוזים רווחים ביותר עם מיטב מותגי ברזיל.

שניהם גדלו ברקע של עוני ודלות והגיעו לעושר יחסי בזמן קצר בהשוואה למקצוענים אחרים.

גם פייזל השייפר הוא סוג של אבא ומנטור לג’ון ג’ון כמו שצ’ארלס מהווה למדינה.

לשניהם יש שייפר  צמוד שנים רבות שקשוב לצרכים שלהם ומפתח איתם ציוד שנותן להם ביטחון ועלייה בדרגת היכולת הביצועים משנה לשנה, הם אינם מדלגים לאחרים ולמעשה הפכו להיות שותפים ברווחי מותג השייפר שלהם. לג’ון ג’ון יש את פייזל ולמדינה את ג’וני קביאנקה שאחרי שנים רבות בפוקאס בספרד עזב אותם והפך למותג עצמאי יחד עם מדינה.

ג’ון ג’ון ומדינה, מצא את ההבדלים: ההבדלים ביניהם תהומיים ומרתקים

תחרות גלישת גליםבתמונה: ג’ון ג’וןפלורנסI   צילום: WSL \ DAMIEN POULLENOT

שפת הגוף של ג.ג. עצורה ומאופקת מאד גם אחרי גלים מלהיבים הוא כמעט ולא עושה קליימים בגלל הלחץ המתמיד בסביבה ההוואית, יותר קול שם להתאפק ולא לצעוק או לנפנף לחוף בידיים.

בראיונות ג’ון ג’ון בדרך כלל ממלמל ואינו מביט ישירות למצלמה הוא נראה כמו תלמיד ישיבה (במונחים שלנו) לעומת זאת מדינה בא ממדינת הכדורגל עם הרבה מוזיקת סמבה ריקודים ורעש בכללי ,כולם שם בהתלהבות ואמוציות.

מיטב הקליימים בסבב שמורים למדינה ובעיקר החבטות על החזה בסגנון גורילה (לכן הכינוי קונג) ברור שיש לו תחרות עם ג’ורדי סמית שאוהב מחוות תיאטרליות אך בלהט ובספונטניות אין שני למדינה – הרבה מאד לא אוהבים את הסגנון המוחצן שלו עם המדיה החברתית ואת ה”פלישה” שלו למיינסטרים עם קצף גילוח ודאודורנטים של ג’ילט, חסויות מחברות טלפון ומדיה, חסות חברת משקאות גדולה.

תחרות גלישת גליםבתמונה: גבריאל מדינה I צילום: WSL\ LAURENT MASUREL

תחרות גלישת גלים

הגלשנים שלו (גבריאל) נראים כמו מדבקות על מכוניות פורמולה 1 ובגילו הצעיר הספיק להתקעקע בכמויות על הידיים ובמקומות שונים. בהרבה מובנים מדינה הגולש הראשון שפיצח הנוסחה של כוכבי הכדורגל שעפים על עצמם עם מיליוני מעריצים ברחבי דרום אמריקה בעיקר כאלוף העולם הברזילאי הראשון.
ראוי לציין ששחקני כדורגל אינם מתביישים לבכות כשהם מפסידים או כשזוכים. מדינה עשה זאת כמה פעמים כשהפסיד או כשחש שקיפחו אותו בניקוד. לעומת מדינה, ג.ג. עם גלשנים כמעט ריקים מסטיקרים וכולם למעט אחד, מעולם הגלישה. יענו, ג.ג. הארדקור “משלנו” של הגולשים.
ג.ג. כשהוא גולש בפריסטייל הוא אינו יורד לאנשים גלים וממעט להתערבב עם הקהל בסשנים לתחרויות לא משחצנות פשוט שומר פרופיל נמוך. מדינה ידוע לשמצה בירידות ו”כיסוח הדשא” שהוא עושה לכל הגולשים בליין אפ הן למקצוענים מהסבב והן ל”אזרחים תמימים”. לא רואה אף אחד ממטר.

תחרותית הם מהווים 2 עולמות, מדינה מכונת חתירה חותר ללא ליאות ומחפש כל פרצה אפשרית כשהוא לא בפריוריטי בכל גובה של הים. כשהוא נמצא בפריוריטי יישב בכל הכוח על היריב ולא יעזוב אותו עד השנייה האחרונה או עד שיתפוס לעצמו גל משובח. אין לו בעיה להוציא מהכלים את היריב אין לו מעצורים והוא רוצה רק ניצחון.
ג.ג. טיפס במעלה סולם הדירוג בזכות הגלישה הייחודית שלו וזכה כמעט באדישות על הדרך באליפות העולם עוד לפני שהגיע הסבב לפייפ אבל אין לו את הדרייב המוחצן לנצח את יריביו טקטית יש לו עוד הרבה מה ללמוד.
הרקורד של מדינה מול ג.ג. הוא 10:4 – עליונות מוחלטת.

ג.ג. עדיין אינו ברמת הדומיננטיות התחרותית של אדריאנו דה סוזה, מיק פנינג ומדינה – לתת את הגז עד הסוף. אבל, בצרפת התחלנו לראות שהוא “מעיז” קצת יותר בקליימים שלו בסוף ביצועים מוצלחים נראה עומד בגאון ומתריס מול השופטים בהטיית ראש כאילו – נראה אתכם.


בהרבה מקצים צמודים בקרבות בגלים איכותיים ההתלהבות חשובה ומעוררת את השופטים להעלות הניקוד גם אם זה בתת מודע וזה היתרון הטקטי של מדינה שהוא משלהב את הקהל ששואג ומוסיף לעצמו עשיריות נקודה אפשרית.

בתמונה: גבריאל מדינה I צילום: WSL \ DAMIEN POULLENOT

מבחינת הגלישה שניהם באותו לבל של צנרור, שליטה אבסולוטית לבקסייד והפרונט סייד ויציאה מקטעים כמעט בלתי אפשריים. שליטה בדרופים קשים מאד. אין למדינה בעיה להתעלות על עצמו בים גבוה מאד והוא הוכיח זאת בכל אתר גלישה אפשרי: צ’ופו, פיג’י פייפ ואפילו סנסט שנחשב לאחד הגלים הקשים בעולם בעיקר לבקסייד.

שניהם שולטים בגלי הפייפ ליין והבקדור ולכן אי אפשר להמר רק על ג.ג.אם יגיעו לשם צמודים בדירוג לכתר. לג.ג. אין יתרון ביתי על מדינה כי הוא משווה את זה בדומיננטיות הטקטית וכבר הגיע לגמר בים רציני ב 2014 מול ג’וליאן וילסון.

העמידה שלהם שונה לחלוטין על הגלשן

ג.ג. יותר “נשרך” עם הגוף ומתקפל בסנאפים ובקארבים עם שימוש בידיים כמשענת אחורה בטכניקה דומה לסנובורד וסקייטבורד. לג.ג. יש המון שעות מצטברות בסקייט בבריכות ופארקים ורואים את זה במגוון האיירים אך גם בכיפוף הברכיים הנונשאלנטי בצינורות וביציאה מהביצועים כמו סקייטר שסיים גרינד לפליפ.
האיירים של מדינה בעלי אחוז גבוה של נחיתות וגובה לא פחות מג.ג. ויש לו את היכולת לתת את ההתאבדות המתבקשת כמו הבאק פליפ רודיאו קלאון שנתן בגמר מול סיבאס.

תחרות גלישת גלים WSLבתמונה: גבריאל מדינה ן צילום: WSL \ KELLY CESTARI


מבחינת סגנון מדינה מאד מזכיר את מתעמלי הקרקע ומקבילים עם הרבה טכניקה וכוח. יש לו עמידה מפוסקת ורחבה על הגלשן עם פמפומים אגרסיביים ששוברים את הרצף של הביצועים כשהגל לא משתף פעולה. יש לו בוטם טרן חזק מאד שמעביר אותו קטעים שלמים ישר למקום הפיגוע בליפ כשהוא רוצה.

ציוד

מבחינת הציוד מעניין לראות שג’ון ג’ון יותר ויותר משתמש בגלשנים רחבים עם יותר נפח  בכללי עם קנטים מלאים יותר שמאפשר לג.ג. לסחוב קטעים שלמים בגלשן קטן יחסית כמו שעשה במרגרט ריבר אוסטרליה תוך שימוש תכוף יותר וזנב בראונדטייל מה שמדינה עושה כבר שנים. כך שמבחינת ציוד שניהם על הדופק.

שניהם גולשים גבוהים (180+) אך עם מבנה גוף שונה. מדינה רחב ומוצק ג.ג. יותר ארוך ורזה.


לסיכום

לכל אחד מהם יש במגירה אליפות אחת ושניהם רוצים להוכיח שאליפות אחת לא הייתה במקרה. הם מסוגלים לעוד מבחירה שזה ההבדל בין אלוף עולם ולבין אלוף האלופים. חשוב לזכור שהפער מדי שנה מצטמצם בתוך הסבב וכל ביצוע חדש נהיה סטנדרט.
הייתי אומר שאין לאף אחד מהם יתרון אחד על פני השני אבל יש להם יתרון גדול על כל המתחרים האחרים בסבב, כמעט בכל תחום.

מאד קל ללעוג למדינה על האנגלית העילגת שלו ועל הלהט שלו לנצח בקולניות אבל אל תשכחו כל ירידה או ביקורת רק מדרבנת אותו להצליח יותר כי הוא מייצג בצדק או שלא מזג תרבות חמה לטינית ששנים רבות קופחה תחת השליטה של אוסטרליה ארה”ב והוואי.
יש כסף גדול בברזיל ככוח קניה והרבה משם עוקבים אחרי WSL לכן במובנים מסוימים מדינה הפך לגיבור של דרום אמריקה כולה.

ג’ון ג’ון פלורנס הוא haole אדם לבן לא הוואי במקור ולכן במובן מסוים הוא מייצג את העולם המערבי ולא את ההוואי האותנטי כמו זיקה לאו למשל. אין לו את תדמית הלוחם כמו של סאני גרסיה האגרסיבי או אנדי איירונס אלוף העולם 3 פעמים.
אם יהיה לנו מזל מדינה הצליח, מצליח ויצליח להרגיז את ג’ון ג’ון לרמת טירוף שתביא לנו התרגשות וצפייה למאבקי תואר כמו שקלי סלייטר נלחם מול אנדי איירונס בכל הכוח.

יהיה מעניין בסופרטיובס בפורטוגל לראות אם מדינה יצמצם פערים או שג.ג. יסחוב החולצה הצהובה ישר לפייפ ועל כך בתחרות הבאה.

 

Spread the love