שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה גלישת גלים

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה


כתבה מאת: עידו דר אל / תמונות באדיבות  nivsurftours

בנמיביה ישנו חוף כל כך אגדי ומפורסם,שרבים מאיתנו עוקבים בפה פעור כל שנה אחר הסרטונים של המקצוענים שיוצאים משם – קידוחי צינורות באורך יותר מדקה במהירות מהפנטת. שנים רבות זה נחשב לסוג של סיקרט ספוט – חוף סודי, אין אחד שלא מפנטז להגיע לשם.

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

השילוב של אפריקה הפראית של זאבים ואריות נודדים, עדרים של כלבי ים על החוף רק מעורר את יצר ההרפתקנות והדמיון לצאת לגל המושלם הזה. אבל, כמו בסרטי אינדיאנה ג’ונס, הדרך לאוצר כרוכה בסכנות וקשיים ולא תמיד בטוח שזה שווה את המסע.

בשנתיים האחרונות ערכתי תחקיר על החוף הזה איך להגיע אליו יחד עם עוד כמה גולשים בינלאומיים שחלקם אכן הגיעו לשם בעילום שם וחלקם כמו טום ניב שהיה שם בסוואל האחרון. גיבשתי מידע חשוב מאד שחובה לחלוק אותו כאזהרת מסע רצינית.

אחלק את האתגרים בכתבה הזו לכמה חלקים

התחזית

רק מספר פעמים בשנה בעונה המתאימה נכנס סוואל למפרץ הזה ואם הזוית של הסוואל סוטה במעלות בודדות הגל לא נכנס אליו או בורח מהחוף בזוית שלא מאפשרת חדירה לגל.
מאחר ומדובר באוקיינוס מסוים שבניגוד לאינדונזיה למשל, קל לחזות את הסוואל אפילו שבועיים קדימה שם זה משתנה מיום ליום.
הווה אומר שיש מצב שתטוסו בהתראה מיידית תגיעו למדבר אחרי מסע מפרך ולא יהיה לכם גל. האינפורמציה מתי להמר על טיסה שמורה בקנאות אצל כל הגולשים שעשו זאת כי רק מי שמהמר וטס זכאי לחלוק סטטיסטיקה עם אחרים שהיו שם.

אם זו לא סערה ענקית אין טעם בכלל לנסות לטוס – סוואל של חצי מטר עד מטר. בלתי אפשרי לרדת את הגל באוויר ולפתח מהירות 60 קמש (רציני) בלי לפמפם.
אין מקום לעמוד או להתכופף, אתם פשוט תמעכו לרצפה והגל יעבור אתכם עוד 3 קילומטר הלאה. הסוואל עצמו מחזיק מעמד בין יום ליומיים, לא יותר. הוא זז הלאה ובורח מהמפרץ או נהיה נמוך מדי לגלישה.

תנאי השטח

החוף מאופיין בהרבה ימי ערפל. בגלל הקרבה למדבר ישנם שינויים קיצוניים של חום וקור והתוצאה שתבהו במסך אפור ורק תשמעו רעם של צינור מתגלגל ולא תוכלו להיכנס בכלל. אין תחזיות מזג אוויר אמינות לאזור רק בערך – כלומר זה עניין של הימור עם הרוח וכיוונה בהתאמה לסוואל.

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

המים

קרים מאוד. חליפה 3-4 מ”מ רצוי עם כובע ובוטיז. לפעמים יש יום שמש אבל זה רק כחול בשמיים והרוח באה מהמדבר קרה ויבשה (תחשבו על הצפוניות המקפיאות ביום שמש בחורף הישראלי שכולם נהיים חולים). המקום כולל מושבות של עשרות אלפי כלבי ים פילי ים מזונם העיקרי של הכריש הלבן שנמצא שם בכמויות – לא ממש מרגש להיכנס לים ולקפוץ מכל בועת אוויר במים.

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

זה מדבר,  זאת אומרת אין כלום רק חול וחול וקצת גרגירי מלח..כל מה שתביאו איתכם בטנדר זה מה יש. המסע מהעיר הקרובה ארוך ומפרך בתנאי שטח על חולות אין כביש סלול זה אומר הכל מטלטל כולל הכבד והכליות. שירותים יש רק בחול חופרים בור במדבר הפתוח עושים ומכסים בחול בחזרה. יש שם זבובי צה צה אפריקאים שיכולים לעקוץ חזק מאד ולהדביק אותכם במחלת השינה. סיכוי סביר מאחר ואין כפרים או יישובים שדואגים להדברה שם.

ועוד לא הגענו לגל עצמו..

שעת כושר- נחזור רגע לימי הטירונות שלכם. כל מי שעשה מסע אלונקות על גבעות בישראל ועדיין בכושר הזה – מוזמן להגיע. מי שעושה טריאתלונים בכלל מלך.
קודם כל הפוינט עצמו הוא 3 קמ.רוב הגלים מסתיימים אחרי 2 קמ כלומר בדרך הצינור נסגר עליכם נפלתם או כי התרגשתם ושכחתם להתכופף לסקשן הבא.
אין ואני חוזר אין הסעות.

זה כבר כמה שנים יש חוק בלתי כתוב שלא מסיעים יותר באוטו מסוף הפוינט להתחלת הגל כדי ליצור תנאים שווים בין המקצוענים והמקומיים ולתת חלוקת גלים שווה לכולם. זה אומר שכולם הולכים רטובים ברגל בקור ומול הרוח סוחבים גלשנים וזה חול רך של ים,השוקיים שלכם יכאבו אחרי חצי קילומטר יחפים או בבוטיז. בגלל שהסוואל יעבוד רק יום אחד או יומיים אתם לא תוכלו להתפנן אלא תהיו במרתון של להגיע לפוינט ולחזור ברגל שוב ושוב זה אומר הליכה לפחות 30 -50 קילומטר בהלוך ושוב בחול רך.

כל זאת עוד לפני שתפסתם גל, למה?

הזרם-הוא מפלצת מס 1 בגל החלומי לכאורה הזה.

בגלל זווית הכניסה של הגל לתוך המפרץ והשבירה ממש על קו החול לאורך כל הדרך כל המים חוזרים במיידי לתוך הגל עוד מלפני התחלת הפוינט.
זה אומר נהר אדיר של מים-אל תשכחו אנו מדברים על סוואל שבא משקע ענק במלוא העצמה
בהתקפות של 6-8 גלים שזה מייצר את הבעיה הבאה:

הכניסה למים

בכל הגלים המטורפים של פייפ צופו ואחרים תמיד יש צאנל או מעקף אפילו בפוארטו הזרם לוקח אותך למעלה לפיק בתזמון הנכון. שם הוא מקביל לחוף. שנייה אחת אתה בפוינט וכמה שניות אתה 3 קילומטר למטה בלי שלקחת גל. זה נהר מים ואסור לנסות לצאת מהסקשן האחרון שזו מפלצת בלתי עבירה ליציאה בכל מצב.

מפלצת מס 2 – הגל נשבר מתחת לפני המים, אין מצב לדאקדייב. בלי קשר לגובה הגל מוגדר כצ’ופו בטהיטי על חול. רובכם ראיתם בסרטים איך פתאום המים נשאבים לחלוטין מהקרקעית והגולש נעלם מהחוף ממש מתחת לצינור .

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

עכשיו הזרם הזה לא מאפשר לכם לעלות ויש לכם התקפות של 6-8 גלים ברצף כשכל גל ייקח אתכם למדור הבא של הגיהנום אם לא תגיעו מייד לליין אפ. רבים מחכים לתזמון הנכון לכניסה למים – אפילו חצי שעה.

מזל טוב!

עליתם לליין אפ עכשיו אתם בבעיה כי הזרם נכנס בתוך הגל והטייקאוף הוא אחד מהקשים בעולם-אתם לא יכולים לקחת גלשן גדול כי הוא יתקע בירידה למטה וגלשן קטן הכרחי לתמרון בתוך המנהרות מים אז מה שלא תעשו תרדו באוויר לתוך מנהרת מים במהירות 60 קמש.
נסו לקפוץ מגשר על הגב של רכבת ישראל –זה בדיוק מה שזה.

אני אפילו לא אכנס להסבר איך לצנרר כי אתם לא תגיעו לזה. טובי המקצוענים בעולם באו לגל הזה ורבים חזרו מתוסכלים הביתה עם גל אחד או שניים ולא כזה שצנררו לאורך כל הפוינט. רבים הרבה יותר שברו את כל הגלשנים שלהם בשעות ספורות ונותרו על החוף צופים באחרים.

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

אין מים בכלל לגל כשאתם נופלים והגלשן נשבר במיידי נקודה..גם אתם.

זמן פציעות

הפציעות שם שונות ומגוונות רובן שברים בחוליות צוואר או גב- גולש ברמה עולמית נפצע קשה שם לפני כמה שבועות הוא שבר חוליות גב. היו עוד הרבה נקיעות כתפיים וקריעות שרירים מהמעיכות הפתאומיות על קרקע חולית. להזכירכם זה מדבר ריק לחלוטין בשמורת טבע, אין חילוץ אווירי אין מד”א. ידוע על מקרה שלקחו עצמות של כלבי ים וקיבעו עם זה שבר לאחד הגולשים לפני שחזרו באוטו.

עכשיו, הבוגיסטים שביניכם ישאלו מה איתנו?

הם פסיכים ברובם וצ’ארג’רים אמיתיים.

בדקתי עם תום ניב – הבוגיסט הישראלי שלנו, אם בכלל אפשר לגלוש? הוא נתן לי כמה תשובות:

-הגל מאד מאד מהיר ועצמתי לא דומה בכלל לגלים הכבדים שהיתי בהם במערב אוסטרליה וסלאבים שונים באירופה ובדרום אפריקה.זה ממש צופו על חול.גל מסוכן מאוד מאוד.
-הגל כל כך מהיר שאפילו לבוגי יש בעיה לפמפם ולהישאר עם הגל.

-היו לי כמה צינורות של שניות אבל כשרואים גל שנשבר דקה זה מרגיש מעט מאד.

-נאלצתי להישאר שבועיים בחור שכוח אל בנמיביה רק בשביל לתפוס את הסוואל הזה ולראות את הפלא הזה נשבר מול העיניים שלי.

-היה מקצוען בשם ברט סימפסון (להזכירכם הוא היה שנתיים בסבב העולמי ) שפשוט לא הצליח לתפוס גלים וחזר הביתה מתוסכל.

-הגל עצמו משתנה המון פעמים ביום הוא פשוט בלתי צפוי בגלל הזרם והמקומיים אומרים שהחול זז עם השנים ומשתנה לרעה כך שזה כבר לא אותו הגל שהתחבר בצורה מושלמת לאורך כל הפוינט כמו שצולם לראשונה בתחילת שנות ה2000. (זו אגב אחת הסיבות לפציעות הקשות בשנים האחרונות ומדברים שכנראה הפוינט לא יעבוד יותר עוד כמה שנים בגלל שהחול זז ולא חוזר,ע.ד.)

שלדים בארון בחוף סקלטון ביי , נמיביה

לפני שאתם שולפים את הניידים ומציקים לי בהודעות ובקשות לאנשי קשר וטיפים אני אומר לכם חד וחלק – לא אני, לא תום הבוגיסט וכל הגולשים שהיו שם לא חולקים מידע בציבור איך להגיע ומתי בדיוק. הווה אומר רק הנועזים והקשוחים מרוויחים את זה.

שימו לב!

גם מערכת getX  אינה מעוניינת לעודד גולשים בלתי מנוסים לנסוע לשם ולהסתכן בבריאותם. דעתי האישית שזה אחד הגלים הכי קשים ומסוכנים בעולם והכי לא משתלמים לנסות.

צריך להיות בכושר טריאתלון בשביל יומיים.
צריך לבוא עם 4 גלשנים לפחות שהם ספציפיים לצינורות שום שייפ “רגיל” לא יחזיק שם.
הטיסה לא זולה כולל חניות ביניים ולינה במקום לא נעים בכלל- העיר הכי קרובה שם זה כמו יישוב בדואי במדבר הכל חול ואבק.

אם אתם לא בטופ של הטופ בגלישה בעלי כושר וניסיון בספוטים הכי קשים בעולם – תשכחו מזה!
שלא לדבר על תקציב לטיסה במיידי וסיכוי לשבור כל הגלשנים שהוזמנו במיוחד (כי לא עושים כאלה בארץ לצנרור)

אני הייתי בהרבה צינורות שונים ברחבי העולם ואני מכיר את תום כאחד הבוגיסטים הקשוחים ביותר ואומר לכם בלי בושה אני לא נוסע לשם, מכיר במגבלות שלי.

מה שכן אני נהנה ואהנה לצפות שוב ושוב בסרטונים מבחוץ ומבפנים של הצינור האגדי הזה, כחיה אפריקאית טורפת ממקום בטוח כמו בספארי,במושב הרכב עם חלונות סגורים.

Spread the love