פיג'י – התחרות שלא רצינו לראות
פיג'י – התחרות שלא רצינו לראות
Caption: Italo Ferreira (Brazil) PHOTO: © WSL / Cestari SOCIAL : @wsl @kc80
בתמונה: איטאלו פייררה
כתבה מאת: עידו דר אל / צילומים באדיבות WSL
קלאודברק. רק השם הזה מעביר צמרמורות ברחבי אלפי גולשים ישראלים ובכל העולם. ריף רדוד וחד כמו סכינים גל שנשבר בקול רעם (מכאן השם), חלול מהיר ולא צפוי. גורר גולשים ומועך גלשנים ללא רחמים בעצמתו. לכן כשהסבב המקצועני מגיע כל שנה ביוני לריף הזה – כולם, הצופים והמתחרים מתמלאים בצפייה לדרמות, מתח וגלישה נועזת כמו שרק צריך להיות באירוע כזה. בעיקר כשכל צמרת הגלישה צפופה כל כך בדירוג העולמי כשרק מקצה אחד מפריד ביניהם להובלה.
ב 4 לפנות בוקר לערך (שעון ישראל) של יום חמישי האחרון, הסתיימה תחרות ה Outerknown Fiji pro 2017 . התחזית הבטיחה הרים וגבעות וצינורות לתחילת התחרות ומה קיבלנו – גל מוזר לא צפוי וממש לא מושלם. מתחרים בהו בליין אפ וניסו להתמקם ולתפוס גלים טובים ולא הצליחו. יש פקטור שיכול לקלקל בקלות סוואל מושלם והוא שהריף נמצא בעצם באמצע הים ומקבל מכל הכיוונים בו זמנית כמה סוואלים. הסוואל הראשי שבנו עליו היה עם פריוד גבוה אך בא לו סוואל עם פריוד קצר של גלי רוח קטן וממזר והתערבב עם הגלים של התחרות.
מצב הים
חלק מהגלים פשוט לא הסכימו להפוך לצינור או שנמרחו על הריף ולא אפשרו ביצועים מרשימים. התוצאה שמדורגים גבוה נפלו כבר בסיבוב הראשון והשני ואילו רוקיז (טירונים של הסבב) הצליחו להעפיל לסיבוב שלוש. ואז הפסיקו התחרות לשבוע, הצופים וכל מי שהיה קשור לתחרות שקעו בשגרת היום יום –
דפקנו כרטיסי עבודה מ 9-5 ואחרים פשוט…שכחו ממנה.
מדי פעם הקומישינר (מפקח התחרות) קירן פרו המסכן החליט שיש תחזית מספיק טובה לסיים את סיבוב 3 שהתקיים בתנאים איומים וגרועים יותר ממה שהיה אפשר לדמיין בלוקיישן משובח כזה – גלים חלושע'ס שבקושי הקיאו מים על הריף הרדוד ועם רוח צדדית שלא אפשרה למצוא צינור ממש טוב עד כדי כך שקלי סלייטר נותן החסות לתחרות ועם וותק של 25 שנה בריף הזה (!) נפל לאיטלקי ליאו פיורבונטי עם ניקוד נמוך מאד ועלה בבושת פנים לסירה שחיכתה בצ'אנל, בזמן שהקמפיין שלו לאליפות ה 12 נראה כמו הזיה ולא משהו לגיטימי.
Caption: Leonardo Fioravanti (Italy) PHOTO: © WSL / Cestari SOCIAL : @wsl @kc80
בתמונה: ליאו פיורבונטי
אם לא די בכך, הקומישינר החליט לאורך התחרות על מקצים של 35 דקות שהיוו סיוט לכל צופה בלייב כולל ישראלים שעשו מאמץ להישאר ערים בלילה עד לשעות הבוקר המוקדמות ונרדמו ברובם על הטאבלטים הסמארטפונים וגם על שולחן המחשב.
רק עם סיום הסיבוב הרביעי הוחלט על פיינלז דיי (Finals day) שכלל סיבוב חמישי וכל מקצי הגמר. לא ניכנס לפרטים יותר מדי איך כולם גלשו רק שהורגשה אנחת רווחה כשהסוואל ליום האחרון נתן כמה צינורות…מהירים ומרושעים במידה כזו שכמעט כולם נסגרו על הקטע החד והרדוד ביותר שנקרא שיש קבאב, על שם שיפודי המאכל שכולנו חובבי הבשר אוהבים ויסלחו לי הטבעונים.
הניקוד
גם ביום האחרון הזה הסוואל לא בא טוב לריף ולא נתן מרחב לגלים טובים יותר מניקוד של 8 וקצת. תשכחו מה9.5 של ג'וליאן ווילסון, זה נבע ממנת הקפאין הפתאומית שהשופטים קיבלו כשהביאו להם את הקפה למגדל. היו גלים הרבה יותר טובים מזה בהמשך חלולים וגדולים יותר. בעיקר אלה של ג'ואן דורו הטירון הצרפתי שנתן תצוגת כוח קלאסית ומרשימה עם שליטה במהירות וברקסים לכניסה לצינורות בין ביצועים גדולים וארוכים. כמוהו גלשו נכון גוביאה הברזילאי וקונור אוליירי שהגיע לגמר עם הפייבוריט לאורך כל התחרות – מאט ווילקינסון.
Caption: Matt Wilkinson (Australia) PHOTO: © WSL / Cestari SOCIAL : @wsl @kc80
בתמונה: המנצח מאט ווילקנסון
מי עלה ומי לא?
פרט מעניין, בשנה שעברה ווילקו הפתיע את כולם כשלקח את הסבב האוסטרלי וההובלה עם החולצה הצהובה עם סיכוי לתואר עולמי. כשהגיע לפיג'י הוא אמנם הגיע לגמר למקום שני אך איבד ההובלה בסבב ואת הסיכוי לתואר.
השנה בא בהפוכה – הוא ניצח בתצוגה מרשימה ועקבית לאורך כל התחרות ועלה היישר מתחתית העשיריה הראשונה להובלת הסבב כשהתחרות הבאה בג'יי ביי, דרום אפריקה – מיקום שתפור בול על גלישת הבקסייד החזקה שלו.
ראוי לציון גם ג'ואל פרקינסון שהצליח להגיע לרבע גמר עם כושר ומיקוד לקחת אליפות עולם אולי הסיכוי האחרון שלו. יש לי תחושה חזקה שג'ואל יפרוש בשנה הבאה, יש לו הכל: אליפות עולם, 3 ילדים חיי משפחה ועסקים באוסטרליה.
Caption: Joel Parkinson (Australia) PHOTO: © WSL / Cestari SOCIAL : @wsl @kc80.
בתמונה: ג'ואל פרקינסון
דבר נוסף, לראשונה מזה הרבה מאוד תחרויות אולי בחמש שנים האחרונות –
כל השמינייה המובילה פשוט נפלו כמו זבובים אחד אחרי השני לרוקיז, בין אם תנאי הגלים הגרועים יחסית או טעויות בטקטיקה ומיקוד מוצלח של הרוקיז נגדם.
אז מה היה לנו הפעם?
אם ניקח את כל המקצים ונדחוס אותם ל 3-4 ימים ברציפות קיבלנו תחרות מותחת וטובה אך בפועל היא נמתחה לשבועיים! השופטים מחשיבים את שני הגלים הטובים ביותר בכל מקצה לכל מתחרה. די שיהיו ארבעה גלים לכל אחד ומסיימים מקצה אחרי 20 דק' ולא 35 דק'. כשיש מקצה כזה ארוך המתחרים נהיים בררנים ולא תופסים כל גל ולא ממש מתאבדים, גם מתחילים משחקי פריוריטי שמרדימים את הצופה. נקצר את המקצים ונקבל מתחרים מתרוצצים כמו ג'וקים על כל הריף בניסיון לתפוס כל גל ולפרק אותו למקסימום עד הריף היבש. רואים זאת הרבה בסבב המשני הwqs אבל עם 4 מתחרים.
אין הגיון למשוך זמן המתנה גם בתנאים כביכול "שאין גלים" בעוד שלמעשה בליי דייז היו מספיק גלים לקיומי מקצים. ממילא יש חוק שאומר שאם מתחרים לא תפסו גל ב 10 דק הראשונות מאריכים את המקצה לעוד 10 דק וכך הלאה למקצים הבאים.
המתחרים עצמם מפסידים ריכוז ויכולת לשמור על מומנטום בעיקר כשכל סוואל מתנהג אחרת לחלוטין על פני הריף הגדול הזה.
אם השיקול של הסבב העולמי הוא למשוך צופים ואחוזי צפייה לשידורי הלייב אז הם יורים לעצמם ברגל כי הרבה מפסיקים לצפות ופשוט הולכים לישון ובהמשך מחכים לסיכומי הוידאו שלמחרת.
ולסיכום
אפשר לומר בביטחון שזו התחרות הגרועה ביותר שהייתה מזה הרבה שנים בלוקיישן עם הפוטנציאל הכי טוב שיכל להיות. במקביל לכך בשבוע ההמתנה התחוללו סוואלים מטורפים בדרום אפריקה ובאינדונזיה.
הגיוני ורצוי לשנות את שיטת התחרויות להכרזה על כוננות כשמגיע סוואל מובחר כל המקצוענים מגיעים 48 שעות לפני ומתחרים 3-4 ימים ברציפות מתחילת ועד סוף הסוואל בדיוק כמו שעושים בליגת גלי הענק כשמודיעים תחרות כבר שבוע מראש עם כוננות אדומה צהובה וירוקה להגעה.
גם בליגת ה NBA יש את שיטת הפיינלז ובה נותנים פייט מרוכז ואינטנסיבי עד לסיומם ואילו סבב WSL רק מתחיל להמאיס את עצמו על צופי ישראל והעולם ומתגלה כענק איטי ומסורבל מבחינה לוגיסטית.
אני תפילה שבדרום אפריקה נזכה לצמצום מהיר יחסית של תקופת ההמתנה וסחיטת התנאים שנוכל ליהנות מהגולשים הטובים בעולם נלחמים על כל פיסת מים ולא יושבים להם כמו תינוקות שיאכילו אותם בגלים מושלמים.
בשביל כבוד צריך לעבוד וכסף צריך להרוויח אותו לא פחות מהמתאבקים בUFC שמזיעים דם .
