מי צריך ויזה לאינדו ?

כתבה מאת: עידו דר אל
עונת הסוואלים הדרומיים התחילה ובכל רחבי מרכז ודרום אמריקה הספוטים הטובים מתחילים להתעורר משנת הקיץ (שלהם) ולהתעורר לחורף המבורך. אחד מהם מציע חלופה זולה וקלה להגעה במקום הצורך בקומבינות לאינדונזיה דרך דרכון זר ויזת עסקים וביקורים בשגרירויות בארצות אחרות, רק בכדי לצנרר בגלים ארוכים שיש כבר ב..צפון פרו.

בשנת 2006 טסתי בחודש יולי לפרו לטיול גלישה. חבר מקומי לקח אותי לחור נידח בצפון פרו בדרך לא דרך, עברנו שדות גז ונפט, בהמשך בסיסים צבאיים עם חיילים חשדניים בזמן שהכל יבש ומאובק ממש כמו הנגב. לפתע אני רואה את כפר מוכה רוח בלי הפסקה עם שיחים מתגלגלים בדרכי עפר וכלבים מוכי פשפשים מתחפרים בשוחות..אלמלא ההבטחה לצינורות מושלמים ולא של גז.. הייתי בורח כל עוד נפשי בי. הגענו לגבעה שמשקיפה על הפוינט, פי נפער בתדהמה (ונסגר מיד עם האבק שבלעתי). גל שמאלי ארוך חלול מתגלגל ללא הפסקה לאורך חוף חולי ואפס גולשים. השתכנתי שם לחודש שלם בצריף ב 2 דולר ליום עם ארוחה מזינה של דג ואורז ב 5 דולר. גיליתי שם 5 פוינטים אחד אחרי השני כולם במרחק הליכה.

חייתי בחלום. בקושי חזרתי הביתה והבטחתי לעצמי לחזור שוב. מיותר לציין שחוץ מלהגיד צפון פרו לא גיליתי את המיקום המדויק לכל הסקרנים.

2011

נשבר לי מהקיץ הנוראי ולא ראיתי איך אני שורד את החגים. בינתיים, החבר הפרואני שלי חזר מקנדה לפרו גרוש ורעב לגלוש. עם הזמנה אישית ממנו קיבלתי שחרור מהאישה ו 2 הבנות שנולדו לי מאז 2006 , לא לפני שהבטחתי הרים וגבעות של מתנות ופיצויים. עליתי למטוס עם חלומות על צינורות ארוכים שהעבירו לי את הטיסה ממדריד ללימה. הגעתי ללימה בירת פרו אל החבר ויחד איתו הכרתי תותחים מקומיים וגלשנו במים קרים מאוד.

כל אותה עת עין ימין צופה בתחזיות באינטרנט לסוואל המתאים לאותו כפר נידח. הוא הגיע מהר מאוד ועוד איזה: דירוג 5 כוכבים 6-8 פיט פריוד 20 שניות. לקחנו אוטובוס מפנק לנסיעה של 12 שעות עם כורסת טלוויזיה שנפתחת למיטה ו DVD אישי עם ים של סרטים. כל זה ב 30 דולר כולל הגלשנים. הגענו לטאלארה העיירה (מגעילה ברמות אין מה לחפש שם) שבה האוטובוס מסיים את המסע ומשם לוקחים ב 10 דולר מונית ישירות ל לוביטוס. זהו שם הכפר שבינתיים במהלך השנים נהיה מפורסם "בזכות" תחרות RIPCURL של סבב הנשים וכל מיני מלשנים ואנשים שפרסמו באינטרנט. בסיסי החיילים וקידוחי הגז והנפט נסגרו המקום הפך לאתר גלישה רשמי. מיותר לציין שחגגתי בצנרור עם חברי הפרואנים כל הסוואל הזה שהחזיק 5 ימים רצופים ואחריו באו עוד 3 אחד אחרי השנה דבר לא נדיר בעונה הנכונה.

2017

המחירים לא עלו מאז והאינטרנט השתפר, יש WI FI בהוסטלים ובית המלון על החוף. התחבורה השתפרה ואין בעיה לברר בפייסבוק ובגוגל על המקום.
לפני כמה חודשים היו שיטפונות בקנה מידה גדול והרבה כבישים וגשרים נהרסו אך כל האזור בצפון פרו נשאר שלם והכל נגיש ללא בעיה.

זו אמנם לא פוארטו אסקונדידו עם כל התיירים אך המקום התפתח במהירות אדירה. יש שם בית מלון על החוף ועוד עשרות חדרים ויחידות מגורים להשכרה ועדיין זול מאוד. אני חושב שיהיה הוגן שבין כל הברזילאים הארגנטינאים ואמריקאים יהיו גם ישראלים.

פרו ארץ לא נעימה ומסוכנת אך אם אתם רוצים חופשה ממוקדת, זולה יותר מהמלדיביים, עם כמות אדירה של גלים ושלמות – לוביטוס זה המקום. שם בטוח להסתובב גם לגולשות ולילדים. מי שרוצה להתאמן על צנרור ולגדל ביצים אין יותר טוב מזה. יש שם 6 ברייקים כולם לפטים. כלומר הגל נשבר משמאל לימין. החוף הדרומי ביותר לגבעה הגדולה – בטריאס, שבירת חוף מפחידה. כשהחול מסודר שם אתם מקבלים לפטים מהירים שנגמרים בטריקת דלת על החוף. אם לא מושלם לחלוטין אל תיכנסו.

בקצה הגבעה-אל הואקו. ממש לא למי שלא יודע לגלוש בצינורות – גל מרובע על סטרואידים מתפוצץ בגלל זרם שחוזר מהצוק. משם מתגלגל בכבדות של מערבל בטון לאורך סלעים בולטים לפיק הבא שנקרא לה פרונטיירה.

לא פחות גרוע מאחיו הבכור, רק מהיר יותר ונראה כמו גל סגור. ירדתם? לא לעשות כלום רק להתכופף ולעוף בכל המהירות שאתם יכולים. 3 מתוך עשרה כאלה תצאו לקבוצת סלעים – תאבדו חרבות או ראש או שניהם או תצאו בהלם מהצינור.

אני ממליץ בשיא הרצינות לקחת קסדה מיוחדת לגלישה.

הפיק שבא אחרי לה פרונטירה הוא עשוי מדבש האלוהים – לוביטוס. קטע ראשון מתחיל כצינור חלול 3-5שניות ואז קיר מהיר ל2-3 ביצועים ועוד צינור ל 5 שניות ועוד אחד למטה בסוף החוף אם הצלחתם להישאר על הגל המהיר אך המושלם. כל ה 200-300 מטר האלה נמרחים על קרקע חולית מפנקת בלי סלעים או דברים חדים. אין כרישים רק אריות ים שלעיתים נדירות מתקרבים לבני אדם.אם נסחפתם בזרם למטה צאו החוצה ולכו ברגל להתחלה בנחת.

חצי ק"מ צפונה מהפוינט יש 2מזחים – לה מואייאס. שבירה ממש על החול טובה, עד 2 מטר לפט מושלם. כמה טוב? נכנסים ליד העמודים של המזח, הזרם מקפיץ אתכם לפיק, נכנסים לצינור ובועטים החוצה את הגלשן בסוף, לא צריך ליש. 5 צעדים ויצאתם לחוף. שוב חוזרים ברגל.

ירד הים יש "רק" מטר. לכו ללה פיסקיניה – פוינט אחרון 200 מטר אחרי מואייאס בחתירה למפרצון קטן ושקט. בעבר היה שם בסיס צבאי שנסגר, אפשר גם ברגל לעצלנים. גל כיפי לחלוטין לא צינור קריטי ובעיקר קיר לביצועים מתאים לבינונים ומתחילים.

העונה לכל הגלים האלה טובה מאפריל עד נובמבר בסוואלים עם רוח דרומית/ דרומית מערבית ומערבית. הרוח שולטת מבוקר עד ערב אבל כל יום כמו שעון אופשור עד השעה 11 לפני הצהריים ושוב מזרחית. מהשעה 4 עד החושך ובשאר היום: סייד – אופשור חזקה וגליש לגמרי. זה גם אחד מהחופים הטובים בעולם לגלישת קייט.

יש שם שמש כל היום קרם הגנה חובה ומעילי רוח. האקלים יבש ונעים כמו באר שבע בחורף. בקיצור זהו גל מושלם לכל הרמות ולמי שרוצה לשדרג את הגלישה שלו..

דברים נוספים שטוב לדעת…

יש צלמים על החוף בתשלום, יש גלשנים להשכרה יש פיצרייה ואוכל זול.

כל הטיול ל 4 שבועות יעלה לכם כמו עשרה ימים באינדונזיה ותתפסו יותר צינורות. אין שם גאות ושפל קריטיים שמשפיעים על הגל כמו באינדו. אז שלום לויזה היקרה ועל המוסלמים שעושים לנו טובות. ויוה פרו!

שימו לב! הבוגיסטים והגולשים הפרואנים שולטים – אל תעיזו לגעת בגל שלהם, הם כבר יגידו לכם אם עשיתם טעות. לתיירים האחרים אם תרדו להם הם ירדו לכם בחזרה ואל תצפו שיוותרו לכם על הגל.

ציוד
הכל הולך, מפיש ועד גלשן סטפ – אפ. היתרון באזור הזה שגם בים גבוה הים כל כך מושלם שאין צורך בגאן, (כשיש 10-20 פיט בלימה זה הופך ל8 -6 פיט בפוינטים.

ממליץ על 3 גלשנים:

הגדול 66-63 לצנרור וחתירה קלה יותר בזרם שנע עם הפוינטים
רגיל היי פרפורמנס
גלשן לים נמוך יחסית שיכול להיות הייבריד או פיש.

*אם אתם רוצים לצארג'ר בים ענק לכו ללימה ודרומה שם זה כבר 15+פיט.

חליפות גלישה

בצפון פרו המים לא קרים. קחו חליפת חורף ישראלית 2/3 מ"מ וקצרת שרוולים לימי שמש. אין גשם שם, אקלים יבש מזכיר מאד את הנגב ואילת.
תתאמנו על החתירה לפני הנסיעה כי הגלים ארוכים מאד ותתעייפו מהר.

סאפניקים

שימו לב, בגלל אופי שבירת הגלים וצפיפות הגולשים שבאים מכל העולם אין סובלנות לסאפים.

גולשי הקייט

זה גן עדן בשבילכם כי הרוח נכנסת מ11 ועד 4 אחה"צ עם גלים מהירים מאוד
שקשה לגולש רגיל לעבור אותם בלי עזרת הקייט ובד"כ תהיו לבד במים.

ביגוד

כמו באילת ומרוקו, סט ארוכים סט קצרים ומומלץ מעיל רוח קל להגנה מהתקררות מהרוחות או אחרי גלישה כשהגוף עייף.
האקלים יבש ואין גשם שם. משקפי שמש וכובע רצוי מאד.

אוכל

ממליץ על המשקה המקומי היחיד בעולם שניצח את קוקה קולה –INCA COLA , טעם של תות שדה מסטיק בזוקה. לשתות מים אך ורק מבקבוקים כולל שטיפת שיניים. האוכל שם טרי ישר מהים וזול מאד. תנסו את הסביצ'ה הייחודי שלהם – סוג של קטניות כמו שעועית וחומוס ביחד עם בצל קצוץ דק דק ודג נא אבל טעים עם מיץ לימון.

טיסות

הטיסות הכי טובות הן דרך KLM AIRFRANCE . לא לטוס בשום פנים ואופן עם איבריה או חברות אמריקאיות-יחס מזלזל לגלשנים ותעריפים מטורפים על תיקי גלשנים.

טיסה נעימה 🙂