ליאור זמיר – מולטי טסקינג ללא הפסקה גלישת גלים

ליאור זמיר – מולטי טסקינג ללא הפסקה


בתמונה: ליאור זמיר , כל הזמן בתנועה.. I צילום: יעקב מדר

כתבה מאת: סטפני בן סימון



השם מצלצל לכם מוכר? רובכם הגדול אולי לא מכיר אותו. אלו שכן, זכו להכיר איש רב פעלים שנושא על כתפיו את העולם ואמא שלו יחדיו.

ליאור, בעל ואב לשלושה, נולד וחי בהרצליה, הייטקיסט במקצועו הרשמי וקטר חסר מעצורים בשאר עיסוקיו שתכף נדון בהם. אבל לפני הרשמיות, הגדרות תפקידים ולילות עם שע’ שינה מצומצמות, ליאור חולק אתנו ועם עצמו אהבה גדולה לים.

כן, מסתבר שהוא מצליח למצוא גם זמן לגלישה. טוב, אז התחלנו.

מתי התחלת לגלוש?

יחסית מאוחר לגילאים בהם מתחילים היום לגלוש, בערך בגיל 15.

מהו החוף הביתי שלך?

זבולון, הרצליה. אבל תכלס היום אני יותר בחוף הנפרד (דתיים).

על איזה גלשן/ים אתה גולש?

אני אוהב בעיקר טווינים, היום על סידני. יש לי גם כמה גלשנים מיוחדים שהבאתי מקליפורניה של שייפרים מקומיים.

היכן גלשת/היית רוצה בעולם?

קליפורניה – פעם אחרונה הייתי לפני חצי שנה כשלושה שבועות בדרום קלי, חלום!

מהי גלישה בעיניך?

הכל. אומנות, צורת ביטוי, דת, תרפיה. אני מוצא בה כל דבר שיש לנו בחיי היום יום. הנאה, קשיים והתגברות עליהם, התרגשות והתעלות.

ליאור זמיר – מולטי טסקינג ללא הפסקהבתמונה: ליאור זמיר ביציאה מסשן חורפי I צילום: יעקב מדר

האם אתה מתחבר לסצנה בארץ?

הסצנה בארץ מאוד מגוונת. כל עיר נראית אחרת מבחינת הסצנה.

אשדוד מאוד שונה מהרצליה והרצליה מאוד שונה מנתניה. אני לא מודד את הסצנה, אני מודד את האנשים בתוכה. לחלק מתחבר יותר ולחלק פחות.

איך אתה רואה את התפתחות הענף בישראל?

ההתפתחות העיקרית בענף הגלישה בארץ היא של המועדונים, קייטנות גלישה והפעילות לילדים. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מועדונים וקייטנות, אני מניח שזה ימשיך ככה בשנה שנתיים הקרובות ואז נראה התייצבות. חשוב מאוד לפתח את הילדים האלו שבאים לגלוש שזה כל העולם שלהם. זה מדהים איזה הבדלים בבגרות ובביטחון העצמי יש בין ילד בן 9-10 שגולש לבין אחד שלא.

בואי נגיד שכדורגל וכדורסל, לא הביאו לנו הישגים מי יודע מה בשנים האחרונות, אולי כדאי למשרד החינוך לחשב מסלול מחדש, אבל אני לא מאמין שזה יקרה.

ניסיתי להבין מה התפקיד הרשמי של ליאור בארגון הגלישה הישראלי. לא ממש הצלחתי, ואולי טוב שכך – חוסר הגדרתיות בתפקיד הזה כנראה מהווה יתרון.

ליאור זמיר – מולטי טסקינג ללא הפסקהבתמונה: ליאור (מימין) ויוסי משמאל, עם אורחים מהתחרות WSL 2017

 

בוא נדבר על ארגון הגלישה הישראלי, מתי הרומן עם יוסי זמיר החל?

קודם כל, יוסי ואני אמנם עם אותו שם משפחה, אבל אנחנו לא אחים ולא קרובי משפחה.

לפני כמעט 3 שנים יצרתי קשר עם נמרוד גלזנר ויוסי זמיר שהובילו בזמנו את הארגון וביקשתי לבוא לעזור בעיקר בפעילות השיווקית ברשת. פייסבוק, אינסטגרם, אתר האינטרנט וכו’. חשבתי שאוכל לתרום מהידע שלי כדי שהארגון יראה יותר טוב מבחינת הפעילות ברשת. מפה לשם, מצאתי את עצמי מנהל את הסבב, מארגן תחרויות, רץ אחרי נותני חסות, ומחפש איפה אפשר לשפר ולעשות יותר.

 אז מהי הגדרת התפקיד המדויקת שלך?

הגדרת תפקיד מדויקת? אין. אני לא אוהב טייטלים ולא מחפש תפקידים. יש משימות? יוצאים לדרך. אני מסוג האנשים שלא מחכה שיגידו לו מה צריך לעשות, רואה משימה או בעיה ומיד מחפש פתרונות.

בעיקרון, יוסי ואני מחלקים את התפקידים הניהוליים ביננו בארגון. כל אחד מטפל בדברים שונים ולפעמים אנחנו מטפלים באותם נושאים ביחד. שוב, כל אחד מתעסק בדברים שהוא יודע ששם הוא יכול לעשות את המקסימום שניתן וצריך.

אם היינו עובדים בארגון ע”פ הגדרות תפקידים, כנראה שהיינו צריכים עוד 10 אנשים לפחות לכסות על כל התפקידים שיוסי, הצוות המקצועי ואני עושים. כל מי שבארגון, כולל צוות השופטים, בן צרפתי, ליאור דבש, דביר הלל, דויד פלדמן, שגיא אפשטיין, עומר דיאמנט, וג’יי כהן שעושים הרבה יותר מ”הגדרת התפקיד” שלהם.

המון שנים הייתי מנותק מעולם הגלישה לצערי. כשחזרתי לגלוש, החלטתי שאני הולך על זה עד הסוף. באיזשהו מקום אני חושב שאני מנסה לחפות על כל השנים שהפסדתי מחוץ לדבר הזה שאני כל כך אוהב.

ניהול התחרויות של הWSL – . זו כבר השנה השלישית בהן התחרויות מגיעות לארץ – איך זה עובד?

ואוו, שאלה גדולה. בגדול יש חברת הפקה, דרישות מה-WSL וקדימה, מתחילים לרוץ.

יש המון תכניות, סגירות של חוזים מול ספקים, מעקב מתמיד אחרי תחזית. המון עבודה של יוסי ושלי ויש כמובן את חברת ההפקה גולדפיש ברקע שמריצה את כל העניינים הלוגיסטיים. יש אינספור דברים שצריך לסגור בזמן מאוד קצר יחסית והאתגר הגדול ביותר הוא העמידה בתקציב.

חייבים לציין את עיריית נתניה ומותג סיאט (SEAT) שתומכים בתחרות הזו בפעם השלישית. מהם מגיע עיקר התקציב. יחד אתם, המותג REEF שרץ אתנו כבר שנה שנייה. יש עוד המון ספונסרים שעוזרים לנו, רובם בכלל לא מגיעים מהתעשייה.

איך הגעת לזה?

מכורח הפעילות בארגון. זה חלק אינטגראלי מבחינתנו מהפעילות שהארגון חושף את ענף הגלישה בארץ גם לציבורים שונים וגם לכלי התקשורת השונים שבמהלך השנה לא מזכירים אפילו את הנציגות שלנו באליפויות עולם. יש לאירוע הזה חשיבות גדולה מאוד להתקדמות הענף בארץ מבחינת הלגיטימיות שלו, הנראות שלו וכתוצאה מכך המקומות שאנחנו יכולים להגיע אליהם.

המון אנשים לא מבינים את זה ושואלים למה צריך אירוע כזה גדול פעם בשנה, איפה זה מקדם את הארגון/את הענף? זו גישה מוטעית מהיסוד לדעתי. אם רוצים לקדם את הפעילות שלנו ואת הארגון, חייבים לחשוב במושגים הרבה יותר גדולים ולקבל את ההכרה הזו. זה מקרין אחרי זה על הפעילות של הארגון ביום יום. לוקח זמן, נכון, אבל זו דרך. מרתון, לא ספרינט. כמובן שיש המון מה לשפר גם בסבב התחרויות הארצי – גם זה יבוא דרך הכרה יותר משמעותית מזו של היום.

מה התפקיד מצריך בהיבט האישי/מקצועי?

בהיבט האישי, המון אהבה לגלישה ושאיפה לראות את הסבב בארץ גדל ומשתפר. כשנכנסתי לארגון היו בתחרות הנוער הראשונה שהרצתי כ-50 מתחרים. היום בתחרות הנוער אנחנו סוגרים את ההרשמה עם 120 מתחרים ויש עוד מתמודדים ברשימות המתנה. זה מה שמניע אותי. תחשבי שבעוד 3-4 שנים המון מהמתחרים האלו עולים לקטגוריית הבוגרים. את יודעת מה זה יעשה  לתחרויות בענף שלנו? המון מבקרים את הארגון על ההישגים שלו. לא זוכר מתי הייתה כזו כמות מתחרים בסבבים של הארגון, לא זוכר מתי עשו כ-8 תחרויות גלישה בשנה וזה עוד בחצי כוח.

מבחינה מקצועית? בעיקר לעבוד על כמה משימות במקביל. ארגון התחרויות, התקציב, טיפול בכל הנושא השיווקי, קורסים ועוד. הכל קורה תמיד ובמקביל.

אתה בכלל ישן?

6 בממוצע. מקנא באלו שמסוגלים לקום ב-04:30 או 05:00 לעבודה. רק אם יש אחלה גל אני מסוגל לקום מהמיטה בשעות האלו.

האם היו מקרים בהם מצאת את עצמך עובד ימים כלילות ונאלצת ‘לבחור’ בין המחויבות לעבודה למשפחה? איך משלבים בית, עבודה, אישה וילדים בתוך התובעניות הזו?

חד משמעית כן.

צריך לדעת לנהל את הזמן שיש לנו נכון.

יש לי מחויבות מלאה לעבודה שלי, למשפחה שלי וגם לארגון. אני משתדל לנהל את הזמן שלי נכון, לא ישן הרבה אבל כל עוד אתה מקבל סיפוק משלושת הגורמים האלו אז זה שווה את זה.

האם היו קיימים הפקות לקחים חשובים שלקחת אתך מהתחרויות האחרונות בנוגע להתנהלות האישית שלך?

במהלך כל תחרות קטנה או גדולה אני תמיד מפיק לקחים. תמיד יש מקום לשפר ולעשות משהו טוב יותר.

בין אם זה הפקה של התחרות, סידור מקצים, שיווק, בחירת היום עם התנאים הכי טובים, סוג האוכל שאנחנו מביאים למתחרים, השעה שהאוכל מגיע,  העיצוב של הגביעים. אני לוקח כל דבר כזה לתשומת ליבי ותמיד מנסה לעשות את הפעם הבאה טובה יותר. להגיד לך שזה מצליח לי תמיד? הלוואי. אבל זה חלק מהכיף.

פעם מישהו אמר לי “אם אתה לא מתמודד עם קשיים אתה לא מתקדם ולא לומד” , אגב בדיוק כמו בגלישה. אחרי סשן טוב אנחנו עפים באוויר, אחרי סשן רע אנחנו יושבים וחושבים מה צריך לעשות בכדי שהפעם הבאה תהיה יותר טובה. זה מה ששולח אותנו לים בכל פעם מחדש, לפחות מבחינתי. הצורך הזה לחזור ולנסות לעשות יותר טוב – זה אין סופי.

איך מתפתחים נכון יותר?

אני חושב שאנחנו חייבים לעבור למודל שבו הארגון מעסיק אנשי מקצוע בכל תחום ומשלם להם שכר מכובד והוגן. רק ככה ההתנהלות תהיה מקצועית וכזו שדורשת מחויבות. אף אחד לא חושב שמישהו ב-WSL עובד בחינם או בשביל שכר “סמלי”. איך מגיעים לשם? לאט ובטוח.

מהם הדגשים החשובים להם אתה מעניק תשומת לב בימים המשוגעים בהם מתנהלת התחרות?

בעיקר לפרסום של התחרות החוצה. שיבואו כמה שיותר אנשים, שהכל יתקתק כמו שצריך, שנותני החסות יהיו מרוצים ויקבלו את החשיפה שהם רוצים ושהקהל חובב הגלישה ייהנה מאירוע בינלאומי שאין כמותו הרבה בארץ אם בכלל. ועוד דבר קטן שיושב עמוק בראש, שיהיו גלים…. אבל על זה לא מדברים.

איך היית מסכם את התחרות שהסתיימה כאן בשבוע שעבר?

זו הפעם השלישית ברציפות שתחרות ה WSL מתקיימת בנתניה והיא הייתה המוצלחת מכולן. אני לא אגזים ואומר שזו אחת מהתחרויות הבינלאומיות הטובות שהיו בארץ ומכל הבחינות: קהל, מתחרים, אווירה..הכל.

בהזדמנות זו חשוב לי לציין שמשרדי התיירות והחוץ ירתמו לעזור לנו בתחרויות הבאות. הפרסום שזה מביא לנו כמדינה בעולם הוא חסר תקדים. כל מתחרה מקצוען שמגיע לישראל מפרסם בכל הרשתות החברתיות את החוויות שלו מכאן – מה ששם אותנו על מפת התיירות במקום אחר לגמרי. מעבר לזה, המתחרים עוברים כאן חוויה שלא משתווה לשום מקום אחר בסבב העולמי, בדוק!

ליאור זמיר – מולטי טסקינג ללא הפסקהבתמונה: ליאור (מימין) ויוסי עם הפיינלסטים של ה WSL בנתניה 2016 I צילום: דורון כורש

ובנימה אופטימית ומספקת זאת, יש לך איזושהי הארה שתרצה לשתף אותנו בה?

קטונתי, אבל אם כבר אז.. אני מסתכל על העולם תמיד דרך משקפיים ורודות. בא בטוב לכל סיטואציה, לרוב זה עובד ולעיתים רחוקות אני מקבל סטירה – בשני המקרים אני מרוויח. ממליץ לכולם!

מעבר לזה: Keep surfing, the rest will be ok



Spread the love