כשצ'ופו הופך לצ'יפופו
כתבה מאת: עידו דר אל / צילומים באדיבות WSL
כשאומרים טהיטי ישר חושבים על איים הרים ירוקים מפלי מים וצינורות ענק מזכוכית נוזלית שנשברים על ריף מפצח גולגולות הלא הוא – צ'ופו.
השנה לא קיבלנו את מה שכולם רצו – סוואל גדול שגורם למקצוענים לשקשק בסירות בצ'אנל. התחזית בישרה רק רעות למארגנים ולנו הצופים -2 סוואלים חלושים אחד אחרי השני עם תחזית רוחות לא הכי סימפטית. כל זאת בזמן שבאופק תחזית לרוחות ממש גרועות וים לא גליש, החליטו לראשונה להקדים ולהריץ את התחרות במרתון בלתי פוסק של 3 ימים ברציפות.
כל זאת עם כמה הפתעות לטובת הצופים: אין יותר הארכות מקצים (גם אם אף אחד מהמתחרים לא תפס גל ב 10 דקות הראשונות), אין הפסקות תחרות – תתקיים בכל תנאי הרוח והגאות/שפל.
התוצאה הייתה שלראשונה אוהדים יכלו לחזות בשידור רצוף של תחרות ולראות במתח הולך וגובר את המומנטום של עלית הגולשים נלחמים על כל מקצה להעפלה לגמר ולתואר העולמי.
למרות התנאים קרו כמה דברים מעניינים
הסבב בא לבקר בשבירה האגדית הזאת עם מרוץ צמוד בן לא פחות מ 6 מקצוענים על התואר העולמי כשמחזיק החולצה הצהובה הינו מאט ווילקינסון אחרי ניצחון בפיג'י ומיקום גבוה בג'יי ביי.
בתמונה: ווילקו מצנרר
במהלך התחרות בסיבוב 5 ווילקו מאבד את החולצה הצהובה ואת ההובלה ל4 מתחרים ג'ורדי, אוואן, ג.ג. ו ווילסון כשכל אחד מהם נמצא באותו שלב של התחרות ברבעי גמר עד הגמר. ג'ורדי לוקח את ההובלה והחולצה הצהובה כשהוא מנצח את ג.ג. ברבע גמר.
נכון לאותו הרגע, יש לפחות 12 מתמודדים בתום התחרות שיכולים לקחת תואר עולמי.
ג'ורדי עם 37,000 נק' עד אדריאנו שבמקום ה 6 עם 29,000 נק'. כלומר פחות מ 10,000 נק' פער בין המתחרים, אל תשכחו כל ניצחון בתחרות מזכה ב 10,000 נק'. זאת אומרת שאפילו למיק פנינג שבמקום ה 12 עם 21,000 נק' יש סיכוי תיאורטי לסגור פערים.
הייתי אומר בביטחון שהשנה יהיה בלתי אפשרי לחזות בוודאות מי ייקח תואר עולמי ולכן הסבב נהיה יותר מעניין.
אני לא אתייחס יותר מדי למהלך התחרות שניתן לעקוב אחריה בווידאו של הסבב
אלא לכמה נקודות בולטות:
בידה דרבידג
הוא פורש לאחר התחרות הזו ומהסבב לאחר שיקום מדהים וכמעט בלתי אפשרי כשנפצע קשה בפייפליין לפני שנתיים – הוא שבר את עצם הזנב (הדבר הזה שיושבים עליו ושמחזיק את האגן), הכניסו לו בורג פלטינה לחבר את העצמות באורך של 7-10 ס"מ וגם קרסים לחיבור מחדש של שרירי המפשעה שנקרעו מהאגן. הרבה אנשים לא היו הולכים ברגיל ממצב פציעה כזה אבל בידה התאמן ונלחם לחזור לכושר לא רק של גלישה אלא תחרותי מלא ונתן גלישה יפה מאד השנה בסבב הזה.
הוא מרגיש שמיצה את עצמו והוכיח את יכולותיו כשזכה בטריפל קראון היוקרתי וגם בפייפמאסטרס… גבורה אמתית ורוח לחימה ספורטיבית כן ירבו כמוהו בהמשך הסבב.
כעת הוא עובר לתפקיד ניהול נבחרת אוסטרליה לאליפויות עולם ולאולימפיאדה וזאת בנוסף להיותו שותף עם מיק פנינג במבשלת בירה אוסטרלית.
קולוהא אנדינו שנחשב לסוג של הבטחה אמריקאית מפומפמת בחסויות וחשיפה גדולה במדיה הוכיח שהגיע לבגרות עם קידוחים וגלישה אגרסיבית מאד .
בתמונה: קולוהא אנדינו מתכונן למקצה
ג'ואן דורו הצרפתי הולך בביטחון לקחת את תואר רוקי השנה עם גלישה כוחנית וצנרור אגריסיבי שהוכיח עצמו בקלאודברק פיג'י וכאן בצ'ופו טהיטי. יש לי תחושה שהוא יפתיע בגדול בפייפליין השנה.
ויגולי דאנטס, איטאלו פריירה ויאן גובייאה הברזילאים הוכיחו שהעם הזה עבר מזמן את הסטיגמה של שוחטים בביצ' ברייקים בלבד ויש דור המשך שלם שלא מפחד לצנרר וברמה גבוהה.
גבריאל מדינה
אלוף העולם לשנת 2014 , גבריאל מדינה שלט לאורך כל התחרות בצורה מאד דומיננטית כבר מהסיבוב הראשון וקיבע למעשה את האופציה שנחשבה ל no-no בשנים קודמות שהיא שחיטת הגל עד הריף היבש. צוות השופטים הבינו שאי אפשר עקב התנאים המינימליים לתת ניקוד רק לצינורות ולהתעלם מביצועים ברמת סיכון גבוהה.
לראשונה תחרות צ'ופו הפכה להיות גם תחרות ביצועים שהשפיעו בצורה דרמטית על הגישה לגל. הביצועים אופיינו בד"כ בקאט מהיר ביציאה מצינור עד היום אבל הפעם ראינו תקיפות של ממש לתוך הליפ באמצע הגל וגם בסופו על ס"מ בודדים של מים, דבר שלא נעלם מהניקוד של השופטים.
ראינו המון גולשים שסיימו בהליכה על הריף הרדוד ועלו על הג'ט סקי לסיבוב מהלגונה העמוקה יותר בחזרה לליין אפ דרך הצ'אנל.
לנו הגולשים הישראלים ראינו כמה קידוחים בלתי אפשריים שהגל נסגר כמו קלאמפה בסופו ללא יציאה ועדיין המקצוענים דחפו בכוח את דרכם דרך הקצף, בעיוורון מוחלט חשים את דרכם לאוויר העולם דרך כפות רגליהם על הגלשן.
היו הרבה דוגמאות לכך אבל הבולטת מכולן הינה הקידוח של גבריאל מדינה שיצא מצינור ונכנס שוב לתוך סקשן שלם סגור של כדור קצף ויוצא ממנו שוחט ביצועים לליפ עד הצ'אנל ומקבל 10 יחיד של התחרות.
מעבר לקידוחים גבריאל היה קרוב לזכייה בתחרות כולה אבל שוב ושוב הוא מצליח ליצור אמביוולנטיות כמתחרה חזק ובוטה בסבב כמו שירד לווילקו בפנים את הגל בסיבוב 4 וביצע מעל הראש שלו… אמנם חטף פסילה אך היא לא מנעה ממנו להתמודד על העלייה לגמר בסיבוב 5.
בתמונה: מדינה בגל שפסל אותו עם ווילקו במקצה 4 / צילום: WSL / POULLENOT/AQUASHOT
דעתי האישית שהוא היה צריך לקבל את פרס אנדי איירונס על הלוחמה והגישה שלו בתחרות.
אבל לא הגיע לו בגלל האנטגוניזם שהוא מעורר בקרב המתחרים והצופים, הפרס הזה הוא במובן מסוים מאד אמוציונלי וניתן לשיקול סובייקטיבי…אם כבר הייתי מעניק אותו לג'וליאן יחד עם הניצחון של התחרות, מה שצרם שהעניקו אותו לג.ג. עם הפסדו לג'ורדי סמית.
היה נכון וראוי לחכות לסוף התחרות ואז לבחור – ג'וליאן נתן בגמר שני גלים קשים מאוד והוכיח לאורכה שהוא מוכן להתגרד על הריף בכל מחיר
שזו המשמעות של הפרס הזה – תעוזה ואומץ.
רבים רואים בו גולש הביצועים הטוב בעולם עם פוטנציאל לאליפות עולם. לא אני.
כנראה שיש לו אלרגיה קשה לריף הזה בכל שנה שהוא מתחרה שם. הייתה לו הזדמנות יוצאת דופן להתקדם בדירוג העולמי ומכל המתחרים הוא היה ההססן והלא מעז ביותר- תפס בקושי שני גלים ועם ניקוד נמוך מאד.
מצד אחד נחשב למוביל בגלישה המתקדמת אך אם משווים אותו לגבריאל שעושה את מה שטולדו עושה בגלים קשים כמו פיג'י וטהיטי הייתי מוריד את אדון פיליפה מהפנטזי טים להרבה מאד זמן בעיקר כשרוב הסיכויים שהמאבק הצמוד יגיע לפייפ מאסטרס – עוד גל שגבריאל מצטיין בו.
בניגוד לפיליפה, ג'ורדי סמית שבר מחסום פסיכולוגי והצליח להעפיל לחצי גמר כשהוא מנצח ברבע גמר את לא אחר מאשר ג.ג. שנחשב לפייבוריט לקחת התחרות. ג'ורדי הפגין גמישות מנטלית והתאמה למצבים משתנים של כניסה לצינור או שחיטת הגל עד הסוף.
הפרס על כך הוא לבישת החולצה הצהובה לראשונה מזה שנים. ראוי לציין את המאבקים שלו מול קונור קופין שהפכו לאישיים מאז שקונור התמודד מולו לראשונה בספורטיובס בפורטוגל בשנה שעברה והשנה בג'יי ביי. שניהם מייצגים גלישת כוח במיטבה על הרייל,
שניהם רוכבים על אותו מותג גלשנים, כמו כן עם מעברו של ג'ורדי לקליפורניה שניהם מתחרים באותה טריטוריה. לכן תמיד יש למה לצפות כמו המקצה הזה שהיה מותח ומתסכל עבור קונור שנתן את כל ליבו בגל האחרון של המקצה והפסיד – עם בעיטות במים מתסכול.
הגמר
הגמר בצ'ופו היה יותר ממעניין לא רק בגלל הדומיננטיות של מדינה וההצלחה של ג'וליאן לתת שני גלים של 9+ בדקות האחרונות, אלא בגלל שג'וליאן ניצח פעם אחרונה בפייפליין ב 2014 ומי בגמר מולו? לא אחר מאשר גבי שזכה באליפות העולם.
זה אומר הרבה על ג'וליאן שבניגוד לגבריאל הקולני והמוחצן, הוא ממוקד ורוצה אליפות עולם והוא מוכן השנה יותר מתמיד (בחודש יולי האחרון הייתי בקלאודברק בים ממש גבוה וחיכיתי הרבה זמן לגל. לא אחר מאשר ג'וליאן שואל אותי אם אני לוקח את הגל הראשון בהתקפה שבאה אלינו. אני חושב שזה מעיד הרבה על הכבוד והצניעות שהוא מקרין מעבר לכשרון שלו. אגב, אותו יום היה ממש ממש כבד בצינורות וזה היה לפני התחרות בג'יי ביי, כלומר ג'וליאן היה מפוקס על ההכנות לצ'ופו וניצל את הסוואל הזה לרענן את הצנרור בבקסייד.)
בתמונה: ווילסון בפול פאוור לבקסייד
בזמנו הבעתי ביקורת על סבב הגברים שמערבב את הנשים בתחרויות הראשיות ויוצר עיכוב ועצירת המתח בתחרויות, הפעם זו הייתה הוכחה טובה לכדאיות ההפרדה – סיימו במרתון של 3 ימים את התחרות. זה לא היה קורה אם היו נשים שאגב להן מגיע סבב בפני עצמו כבמה ראויה בלעדית ולא כהופעת משנה לגברים.
התחרות הבאה תתקיים בתחילת ספטמבר בטרסלס קליפורניה עם כמעט כל גולש בסבב שיכול לקחת התחרות בגלל האופי הנוח של הגלים לביצועים.
עד אז צוות getX מאחל המשך חופשת קיץ נעימה מלאה בגלים בארץ ובחוצלארץ.
