חופית לוגסי – שנה צלולה, נקייה ומרגשת
ערב ראש השנה זה בדיוק הזמן להתמקם במרפסת ולהתחיל לספור ציפורים נודדות. אף פעם לא הבנתי ת'קטע הזה, אבל מסורת זו מסורת.
אני דווקא אוהבת את הפריווילגיה הזו שלנו בתור העם הנבחר, לנו יש מספר תחנות יציאה שאפשר להתחיל בהן מחדש, תרצו או לא תרצו זכינו ליהנות מכל העולמות: תחנה אחת בקור המקפיא של ינואר, ואחת נוספת בתשרי שזה ממש ממש עכשיו, אז יש לנו הזדמנות לשבת ולהבין איפה היינו, מה עשינו ולאן לכל השדים והרוחות אנחנו מתכוונים ללכת, ואם חס וחלילה טעינו בדרך? נתקן בתחנה הבאה.
השנה נגמרת או לחלופין תכף מתחילה שנה חדשה, הכל תלוי באיך נסתכל על זה, לכל אחד יש את הסוף שלו ולאחר יש את ההתחלה וחוזר חלילה, מה שהזחל יראה בתור קץ חייו מכנה הפרפר לידה.
ממש כמו הים, הכל עניין של גאות ושפל, הרי זו זירת ההתרחשויות הכי מגוונת שאני מכירה, רגע אחד הוא גועש בגלים של מטר מושלם ורגע אחרי הוא הופך לאגם פסטורלי רגוע שלא זוכר מה היה שם מקודם, לא נותר בו זכר מהסערה, אבל אנחנו זוכרים הכל, אז מי ייתן ושהזיכרונות שלנו השנה יהיו טובים, מהסוג שנספר עליהם סיפורים מסמרי שיער לנכדים שלנו.
אז מה נאחל השנה ?
שנפסיק להיות אדישים ונלחם על הבית וננצח בכל מאבק, שאסדות הגז לא יהיו חלק מהנוף הים תיכוני הכל כך יפה שלנו זיהום סביבתי זה כל כך תשע"ח, הגיע הזמן להתקדם אז שמישהו ימסור את זה לתשובה, קשה להאמין שכל שאנחנו מתקדמים בשנים אנחנו בעצם נותרים מאחור, והורסים את כל מה שסביבנו.
שנפקח את העיניים ונדע להילחם על מה שחשוב.
שלא נדע שוברי גלים וכל מיני רעות חולות מוניציפאליות שלמדנו להכיר כבר מקרוב.
שנכבד אחד את השני, שנהיה טובים זה לזו – שיהיה שלום במים: "וגר זאב עם כבש אז מי ייתן וסאפים, לונגים, קייטים, פישים, שורטים וקוקים ישירו קומביה ביחד וידעו לכבד זה את מקומו של זה, נדע לחיות זה לצד זה.
אבל חוץ מפויל, פויל זה האויב הציוני, אמן ובשנה הבאה הפויל יעלם מהעולם ובמקומו יגיע כלי אחר, כזה שלא ירסק לך את הפרצוף כשתפגוש אותו במים.
ובאותה הנשימה שתהיה שנה בטוחה, שנצא מהמים טובים יותר ממה שהיינו כשנכנסו אליהם.
שהגשמים יהיו גשמי ברכה אבל לא מהסוג שמזרים את כל הביוב של ברכה השכנה אלינו למים, שלא נזכה לראות השנה תמונות של חולדות מתות על חוף הים, וגלים שחורים מטינופת – התעייפנו מזה.
הקיץ אוטוטו מסתיים, ספטמבר כבר פה וזה בדיוק הזמן שבו הים מתחיל להתנקות משאריות הזוהמה שהחופש הגדול התיר אחריו, שזו תהיה שנה בלי בקבוקי פלסטיק זרוקים על החוף, בלי שקיות צפות בתוך המים ובלי "ילד עזוב ת'דגל" , בחיאת עזוב ת'דגל.
השקט שב על כנו, קייטנות הגלישה אוטוטו יוצאו לפגרה, מיד אחרי ההדרן שלהן בסוכות.. הממלכה חוזרת לבעליה החוקיים, לאלה שמכירים אותה טוב יותר מכולם.
אז מי ייתן ותהיה לנו שנה טובה, שנה מתוקה מתובלת היטב במי מלח קסומים.
שנה צלולה, נקייה ומרגשת.
חופית