המאבק על הכתר חלק א גלישת גלים

המאבק על הכתר: חלק א


כתבה מאת: עידו דר אל I צילומים באדיבות WSL

בכל שנה כמעט התחרות בפייפליין מהווה את סרט המתח האולטימטיבי מסיבות שונות. תמיד יהיו מקומיים כישרוניים שיכולים להרוס חלומות למתמודדים במקצה אחד קריטי את המאבק על הכתר – אליפות העולם.

אם מישהו כבר זכה מוקדם בתואר העולמי כמו ג’ון ג’ון בפורטוגל בשנה שעברה, עדיין הוא חולם לזכות בפייפ מאסטרס שמתקיים ממש על חוף הבית שלו. למרבה האירוניה מישל בורז שגר בטהיטי, מעולם לא זכה בתחרות הבית שלו בצ’ופו אבל כן לקח את הפייפמאסטרס בשנה שעברה.

ישנו גם המאבק על תואר הטריפל קראון שהוא למעשה הסבב ההוואי שמורכב מ 3 תחרויות: השתיים הראשונות הן WQS והשלישית היא היהלום שבכתר – הפייפליין.

מה שיפה בטריפל שגם מי שלא מדורג בסבב הראשי – ה WCT  , יכול אחרי דירוג גבוה בשתי תחרויות בטריפל לקבל כרטיס כניסה כמו גריפין קולפינטו ולזכות  בסיכוי שווה לקחת את הסבב בהוואי.

אם לא די בכך, ישנו גם המתח של אלה שממש על גבול הבועה ב   WQS
ומחכים שמישהו מעליהם שמשתתף בפייפ יגיע לשלבים מתקדמים ויצבור מספיק ניקוד בכדי לשחרר למסכנים (שכל היום כוססים ציפורניים ומתהפכים בלילה) את המקום והכניסה לסבב החלומות לשנת 2018.

כמובן שהמלך מעבר לכל משחקי הכס האלה זה הגל עצמו. או בעצם שני גלים שהם אחים לא זהים וחולקים את אותו הפיק בהתאם לכיוון הסוואל. הכיוון האידאלי הוא סוואל מערבי שגורם לגל לפגוע במלוא העצמה על המכתש הוולקני הזה וליצור את הצינור שכולנו מכירים עם היריקה האדירה בסופו – זה הלפט בפייפ.
אולם, פעמים רבות די בנטייה צפונית יותר ליצירת מלכודת מרושעת של סקשן סגור שבא מהצד השני של התעלה וקובר את המתחרים בערימת חול משולבת בסלע קשה יותר מבטון.
אחת הבעיות העיקריות שהפייפ דורש קרקע נקייה מחול המצטבר במהלך כל השנה ואם אין מספיק סוואלים חזקים בתחילת העונה אוקטובר – נובמבר, נוצרות מדרגות וסקשנים שהורסים את הלפט ומקשים על המיקום בכניסה לצינור.

הזמן האידאלי לתחרות כזו הוא בכלל בינואר – פברואר כשהחול נעלם ויש יותר סוואלים מערביים. אבל, לצערנו הסבב מסתיים בשנה קלנדרית דהיינו דצמבר.
לעומת זאת הסוואלים מכיוון צפון מערב או צפון מערב צפון (יש משמעות גדולה להגדרה המדויקת של כיוון הסוואל) – יש להם נטייה לחמוק מהצד של הפייפ    (הלפטים) ולהפעיל את האח השני – הבקדור.
הבקדור זה רייט אימתני בים של 8-10 פיט סוליד וכמעט בלתי אפשרי לגלישה ב 12פיט פלוס בגלל הנטייה שלו להיסגר. בניגוד ללפט שנגמר ברצועת חול, הבקדור מתגלגל לרצועה רדודה מאד שנקראת  Off  the wall – OFTWשהיא חתיכת ריף בוגדנית ואכזרית שרבים פתחו ראש ושברו איברים עליה כשיצאו מהבקדור וקיבלו את הסקשן הזה על הראש. אבל, כשהים 4-6 פיט עם כיוון צפוני – הבקדור נותן חגיגה בצינור ארוך עד לסוף ה OFTW.
הניתוח הזה חשוב מאד כי יש לו השפעה ישירה על כל מהלכי התחרות במאבקי הכתר. בגלל אופי הצינור של הבקדור, קשה מאוד לגולשי גופי לתמרן בתוכו כל הדרך ליציאה לעומת הצינור הרחב והפתוח של הפייפ ללפט המאפשר לגופי ולרגולר לתמרן את דרכם החוצה.
בד”כ הלפט קצר ומהיר יותר המאפשר חתירה מהירה בחזרה לליין אפ ולתפוס שוב גל אפילו בפחות מחצי דקה(!) בגלל שהזרם החוזר  מהחוף דוחף לשם.
הבקדור נחשב להימור טקטי בגלל שלצאת ממנו נותן שני תסריטים:

הראשון שהוא גם המפחיד מבין השניים, זה לזנק מעל הכתף ולנסות לחתוך דרך ה OFTW בחזרה למעלה עם סיכון להתקפות על הראש – מהלך שמוביל לפציעה, שבירת גלשן ואיבוד זמן קריטי.
התסריט השני הוא לחמוק מתחת “לוילון” שניה לפני שהגל נסגר,לשכב על הגלשן לכיוון החוף ולחתור מהר עם הקצף לתעלה של הפייפ סמוך לקו החוף או לרוץ עם הגלשן על החוף בחזרה לשם.

השופטים מודעים לסיכונים הטקטיים האלה ולכן פעמים רבות כשמתחרה מצנרר בבקדור חצי סגור בהשוואה ללפט של הפייפ הגדול והפתוח – הבקדור יקבל יותר ניקוד.

כשמבינים את זה, התחזית מעניקה משמעות גדולה יותר לתמונה של המאבקים על הצמרת.

המאבק על הכתר חלק א

בתמונה: גבריאל מדינה I צילום: טוני הף WSL

השנה יש לנו 4 מתמודדים על התואר העולמי – שניים מהם צמודים ראש בראש ג’ון ג’ון וגבריאל מדינה לשניהם סטטיסטיקה דומה והצלחה בפייפ. מאחר והסוואלים הדומיננטיים בתחזית הם לכיוון צפוני יותר יש יתרון קל לג’ון ג’ון שמכיר כל סלע שם. אבל, גבריאל הוכיח כבר יכולת קידוח עם הגב לגל בבקדור עם ציון 10 בשנים  האחרונות.

המאבק על הכתר חלק א

בתמונה: ג’ון ג’ון

אם יהיו במהלך התחרות גם לפטים גבריאל יוכל לגבור על ג’ון ג’ון בגלל יכולתו לצאת ממצבים כמעט בלתי אפשריים כפי שהוכיח בפיג’י ,צ’ופו ופייפ ובכולם הגיע לגמר או ניצח .
לאוהדים של הברזילאי המוחצן הזה כדאי מאד להניח תפילין כי מיגל פופו נתן הופעה נדירה בגל של כמעט 10 ודחק את אדון מדינה לסיבוב המפסידים נגד בנג’י ברנד – מצנרר על, דרום אפריקאי שחולק את זמנו בין טהיטי הוואי וחוף השלדים האגדי בנמיביה.

השניים האחרונים במצב ממש על גבול נס החנוכה:

ג’וליאן וילסון עם ניצחון בפייפ ב 2014 ויכולת גלישה מרשימה לשני הכיוונים. אבל, גם עליו וגם על ג’ורדי סמית לנצח את התחרות ולקוות שגבי וג.ג. שניהם יפלו בשלבים מוקדמים עד שמינית הגמר.

המאבק על הכתר חלק א

בתמונה: ג’וליאן (משמאל) מבצע פסילה

בדומה לגבריאל, גם ג’וליאן היפה נכשל בסיבוב הראשון למרות גלישה נהדרת מכיוון שפסל עצמו וכעת עליו לעשות מאמץ כביר, להתמקד ולעלות לסיבוב 3.
יחד אתו, יש לנו את האנדרדוג – ג’ורדי סמית. מצד אחד נחשב לגולש בעל עצמה, מבחר ביצועים וצנרור מעולה אבל בשום תחרות שהיו בה לפטים דומיננטיים כמו פיג’י צ’ופו ופייפ – לא הצליח מעבר לשלב רבע הגמר.

המאבק על הכתר חלק א

בתמונה: ג’ורדי סמיט

להערכתי, דווקא השנה בניגוד לכל הסיכויים יש לו סיכוי יותר מקלוש להעפיל גבוה ואולי אפילו לנצח. למזלו, התחזית כמו שציינתי קודם היא בעיקר מיטיבה עם הבקדור – מקום שבו ג’ורדי הפגין יכולת מרשימה בסיבוב הראשון והציון הגבוה בכללותו. גב, אם לג’ורדי יקרה נס חנוכה והוא יזכה בפייפ ובתואר העולמי, הגביע יחזור לדרא”פ בדיוק אחרי 30 שנה – מאז ששון תומסון לקח את אליפות העולם ב1977.

ישנה גם חטיבת הפצועים
הראשון והמסקרן מכולם הוא קלי סלייטר. כזכור לנו, קלי שבר כמה אצבעות בכף הרגל בג’פריס ביי בדרום אפריקה ומאז לא התחרה. כתבתי אז שאני בספק אם יוכל לחזור לרמה תחרותית ואני עדיין חושב שלא. לעומת זאת, בפייפ ובבקדור קלי מכיר לא פחות ואולי יותר מג’ון ג’ון וכל מקומי אחר. עם מספר הניצחונות הגדול ביותר מכולם בשבירה הזאת כל מה שעליו לעשות זה להתמקד בדרופ, שמירה על הקו ויציאה מהצינור. דבר שעשה בהצלחה רבה בסיבוב הראשון אך אישית אני חושב שהיה עליו להיות בסיבוב ה 2 כי ג’ואן דורו גלש מדויק ונועז יותר ממנו והגיע לו להעפיל לסיבוב 3 ישירות.

אחרי קלי מגיע אוואן רייט שלפני שנתיים כמעט איבד את הקריירה והיכולת לתפקד בכלל כשחטף קריש דם מזעזוע מוח בפייפ ממש לפני התחרות. עצם זכייתו בתחרות קוויקסילבר בסנאפר רוקס בתחילת השנה הייתה נס של ממש ויהיה מסקרן לראות איך הוא יתמודד עם שאר התחרות שדפקה לו את הראש תרתי משמע. מעניינת העובדה שהוא בחר לא לחבוש קסדה גם בפיג’י וגם בצ’ופו וכאן בפייפ.

אחרון חביב בידה דרביג ששבר בשנה שעברה את עצם הזנב בנפילה לתוך הריף בפייפ באמצע הדרופ – ברגי פלטינה וישיבה ממושכת בכיסא גלגלים לא מנעו ממנו לחזור בכל הכוח השנה עם גלישה יפה וכוחנית אך זו השנה האחרונה שלו ואחריה יהפוך למאמן הלאומי של נבחרת אוסטרליה בהכנות לאולימפיאדה.

שעות השידור של הפייפ מתחילות מ 8 בערב שעון ישראל ומסתיימות ב 4  לפנות בוקר ובהתאם לתנאים. למרות זאת, אני ממליץ מאד לעקוב בלייב כי למעשה זו אולי הפעם האחרונה שיתלווה מתח ועניין לתחרות הפייפליין במאבקי התואר העולמי בהנחה שבשנה הבאה מישהו יזכה בתואר קודם לכן.
סיבה אחרונה היא שה WSL החליט שבשנת 2019 –  הפייפ לא תהיה יותר התחנה להכתרת אלוף העולם, אלא יתחיל דווקא את הסבב בפברואר (אידיאלי מבחינת הסוואלים המערביים שציינתי בתחילת הכתבה) ויסתיים בצ’ופו בטהיטי בספטמבר – גם כן חלון זמן אידאלי לסוואלים.
4 המדורגים הראשונים בסוף הסבב יתחרו בתחרות נפרדת באינדונזיה שבה יתמודדו על תואר אלוף העולם בסגנון הפליי-אוף של הNBA.

לאלה שיש טלוויזיה וערוץ 50 ביס – ישודר בלייב (בהנחה שלא ידחפו לנו משחק כדורגל מהליגה הספרדית). בפייסבוק ה WSL  משדרים בלייב וגם דרך האפליקציה החינמית שניתן להוריד לנייד ולטאבלט או לחילופין לצפות ישירות ממסך המחשב. אלה שיכולים, ממליץ להקרין מהמחשב  לטלוויזיה ולראות את הצינורות יורקים לתוך הסלון.

צפייה מהנה מצוות getX

Spread the love