גלים

מצוקת הגולש הישראלי בנוגע לגלים ואמינות הדיווחים עליהם ידועה זה מכבר. ההפרשים בין הדיווח לבין המציאות גדולים מדי ולא תמיד מצדיקים נסיעה לחוף הים עם כל הציוד הנדרש. מלבד זאת, עוד טרם החליטו מהו גובה הגל ואיך מודדים אותו בצורה אמינה, אם מקדימה או מגבו, ומי מדייק יותר במידות. התעתוע נמשך גם במצלמות כשאי אפשר להחליט באמת גם לפי סרטונים וצילומים מאותו אתר ממש. כנראה שנצטרך להסתמך תמיד רק על דיווחים אמינים מהשטח של מי שנמצא שם ומבין בזה. כיצד מודדים גל במקומות אחרים? בחו"ל מצליבים בין פני הגל לבין הסוג של הסוואל ומשקללים את הפריוד שלו והכיוון.

מה קורה עם הגלים בים התיכון?

כידוע, גודל אגן הים הוא פרמטר חשוב לגודל הגלים. הים התיכון נחשב לקטן יחסית לאוקיינוסים אבל יש לו יתרון – הוא ממוקם כך שהוא ניצב מול סערות ושקעים שמתפתחים ומתקדמים מצפון, ממערב הים ומדרום – מאיטליה ועד קפריסין, דרך יוון וטורקיה, ברצלונה ומרסיי ועד צפון אפריקה. כשמוסיפים לזה את מתווה קו החוף מקבלים סופג שקעים חלשים שיכולים לעורר גלים עם פוטנציאל טוב. החיסרון שלו הוא הרדידות היחסית שאין בה עומק מספיק כדי לקלוט שקע וסערה שקורים בחורף ובקיץ. כלומר, אפילו גלים טובים של 80-100 ס"מ יישברו בעומק ורחוק מהחוף. כך שאלינו ממש מגיעה רק חומת הקצף שאינה טובה לנו לגלישה.

מיעוט החופים הטובים בישראל

לכך נוספות הרוחות הפועלות כאן שמונעות ימי גלאס רבים שבהם הים חלק לגמרי. רוב הזמן יש רוחות מערביות והרוחות המזרחיות שיוצרות צינורות נושבות בעיקר בעונות המעבר או בחורף. גם תופעה נדירה זו לא שכיחה ולכן ההמלצה היא גם להיכנס לחופים סגורים. יש כאלה מעטים, כמו בחיפה ובנתניה, בהרצליה, בת"א, אשדוד ואשקלון. כל אלה אזורים שחביבים גם על שייטי הסאפ ולכן פנויים פחות לנו, הגולשים. בחופים אחרים בצמידות לשוברים יש גלים גבוהים המוכרים כבר לגולשים המתקדמים. יש מקומות שמוכרים למעטים שבהם יש ריפים ומדפי סלע עם חול, שבהם הגלים נשברים בעוצמה ובפתאומיות ולכן לא מציינים אותם בגלל הסכנה למתחילים ולבינוניים.

חישוב גובה הגלים

כדי לחשב גובה גל מתמטית אפשר לחבר את עוצמת הרוח עם מרחק המשב והשטח הכולל של השקע. כך נוצרת הגדרת הנחשול לפי כיוון הגל לחוף והפריוד – מרחק בין גלים לפי שניות. הבעיה מתחילה כאשר בעומק הים גל מגיע ל-100-120 ס"מ אבל עד שהוא מגיע לחוף הוא נמוך ומגיע לסוואל של 60-70 ס"מ בפריוד של 5-7 שניות. כך גם נראות התחזיות באתרים לא ישראליים. מומלץ להוריד מהגובה שם כדי להתאים למציאות. כמו כן, רוח צפונית תבריח את הסוואל לכיוון צפון אפריקה. אם הגל מערבי הוא יגיע סגור ובלי פינות עם זווית גלגול. מה שאנחנו מחפשים הם גלים צפון-מערביים ודרום-מערביים, כשהסוואל הכי טוב הוא דרומי. לעתים הרוח גם משטיחה את הגל לגמרי והיא זו שקובעת אם יתרומם למלוא גובהו.

גובה פני הגל במדידה אחרת

מדדו גלים לפי גובה שלהם ביחס לגוף – קרסול, ירך ברך, מותן, חזה וכן הלאה. רק כך אפשר להבין מהו גובה פני הגל באמת ולהשתמש באמת מידה זו בכל מקום בעולם. קנה המידה הוא גובה ממוצע של גולש – 1.75 מ'. הגדרת פני הגל עצמו תהיה לפי המונחים הבאים – שטוח/מושי – גל חלש שלא דוחף, מלא מים – ללא קיר לביצועים, קיר עומד – גל מצוין לקארבים וקאטים ארוכים, חלול – צינור, סגור – בקושי לנסות. קחו בחשבון גם את הפריוד שאורכו קובע אם נראה ים שטוח שבסופו רצף של עשרות גלים ולכן יש להשוות ולבדוק. כמו כן, חופים סגורים וריפים שונים כמובן משבירת חוף רגילה או חופים עם קרקע עמוקה שמשנה את תצורת הגל וגובהו.