גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן ציוד

גאנז & רוזס – המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן


כתבה מאת: עידו דר-אל


המדריך לסטפ אפים וגאנים לגולש הישראלי בחו”ל

ישראל מלאה בגלים כיפים וכל גולש אחרי כמה שנים של גלישה מבין שיש עולם אחר בארצות אחרות, גלים חזקים עם צינורות וקירות ארוכים מושלמים. אבל, מעט מאד נכנסים לעולם הצארג’ינג.

אפילו טובי הגולשים הישראלים מסתפקים ב 2 מטר נקי ולא מחפשים ממש מעבר לזה.
אבל, אם נדבקתם בחיידק ההתמודדות מול העוצמה של האוקיינוס ואתם רוצים לבדוק את גבולות הגלישה שלכם ? התאמנתם בעצירות נשימה ? קראתם ולמדתם על ספוטים מסוכנים ?

עכשיו, נשאלת השאלה הגדולה איך בונים קוויבר לצ’ארג’ינג כשכל הגלשנים בארץ
הלכה למעשה הם באורך 5.7-5.10 ומותאמים לגל חלש בין אם הם תוצרת כחול לבן או ייבוא?

 

הגלשן הסטנדרטי בד”כ שטוח עם קיק בזנב לביצועים חדים ומותאם לגלים חלשים ולכן תאבדו שליטה עליו בירידה או לא תצליחו להישאר בצינור מרוב מהירות ובגלל בריחה מדופן הגל – תקבלו בראש את הליפ ,כי אופי הריילים מותאם לשחרור מהיר של מים בשטחים מתים.

קבוצה ראשונה:

 צריך להבין מהם ההבדלים העיקריים בין סגנונות הגלישה וסוגי השייפים עבור צארגינג

 

הקבוצה הראשונה היא גלים של 2-4 מטר פנים של גל כשהוא חלול והופך לצינור,לא קיר לביצועים. הסוואל עצמו מוגדר בתחזיות כ4-6 פיט עם פריוד של 18+שניות בד”כ גל כזה אפשר למצוא באינדונזיה הוואי פיג’י והריפים של פורטוגל או סופר טיובס.
הגלשנים המתאימים לזה הם קבוצת גודל של 6.3-6.6 כשהנפח שלהם דומה בתחושה לגלשן “רגיל” אבל עם ריילים דקים יחסית שמאפשרים אחיזה בדופן הצינור וביצועים במקומות קריטיים.
נקודה חשובה. לגלשנים האלה יש בד”כ עלייה גבוהה ברוקר משני הצדדים בכדי להתאים את הירידה לתוך הדרופ החלול והקשה בצינורות ובזנב. בנוסף, לאפשר תנועה זורמת ושליטה במהירות בפוקט. גם יש להם קו חד במעבר לתחתית כדי ליצור שליטה בביצועים ולמנוע החלקת הגלשן. התוצאה – רובם אינם גלישים בתנאים הישראלים למעט סוואל גבוה ונקי בחורף.

גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן

בתמונה: דוגמה לריילים ורוקר לגלשן 6.36.6

נתון חשוב שצריך להתחשב בו וזר לרוב הישראלים שאינם בעלי משקל כבד הוא הנפח.
כל המוסיף הרי זה משובח. הטריק ליצור את רוב הנפח במרכז הגלשן ולהצר את הריילים בהדרגה (בארץ המצב הפוך מעבים את הרייל בסגנון בוקסי).

במלדיביים אפשר לגלוש עם גלשן כזה בסוואל 8 פיט בלי בעיה.

עובי שדרית במרכז האידאלי הוא לפחות 2.5 אינץ’ שיאפשר לכם חתירה מהירה לתוך הגל ומאבק קל יותר בזרמים החזקים שנמצאים מסביב בים רציני. הרוחב יכול להיות בין 18.75 ועד 19.25 אינץ’. נפח בליטרים 28-33 ליטר. הגלאס הממוצע חיזוק של 6 אוז למעלה בעיקר באמצע ואיזור הזנב ותחתית של 4 אוז.

המטרה – למצוא את השילוב בין חוזק וקלילות לביצועים.

קבוצה שנייה:

 68-76 הינה המעבר מסטפ אפ לגאנים שם אומרים ביי ביי לביצועים ומתמקדים
בז’אנר הפייפליין, צ’ופו, פדנג פדנג, קלאודברק ודומיהם.
הווה אומר צינורות דאבל אוברהאד שיורקים ספיט אש וגפרית. סוואל של 7-12 פיט שנשבר במהירות מתגלגלת על הריף. פה המינימום המומלץ לעובי הוא 2.75 וגם כן מעבר מעובי האמצע לריילים נמוכים שמאפשרים אחיזה בדופן עם רוקר כמו קשת מחרטום לזנב שנותן לנו לרדת ממצבים בלתי אפשריים ללוע המפלצות בתנועה חלקה. הרוחב הסטנדרטי יהיה בין 19.25 ל 20 אינץ’.

נשמע הרבה אבל לא לשכוח שכל הגלשן מהאמצע לזנב נהיה צר יותר וכנל החרטום. גם הגלאס עולה ל6 אוז משני הצדדים. הנפח נע מ33 עד 36 ליטר. לא לשכוח, המאסה של הגל גדולה יותר וכך גם בהתאמה הנפח של הגלשן בכדי לאפשר חתירה מהירה יותר לגל.
הגלשנים האלה זריזים ומאפשרים תיקון סטיות בתוך הצינור או קארבים רחבים על פני גל .
גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאןבתמונה: הדגמה של תחושת נפח בגלשן 7.6 בחרטום עם שדרית עבה יותר

קבוצה שלישית:

אולי המאיימת ביותר, תותחי העל. יכולה לנוע מ 8 פיט ועד 10.6 פיט. הגלשנים האלה הכי קשים לשליטה, כבדים מאד בגלל גלאס של שתי שכבות 6 ושדרית עבה מאד עם ריילים כמעט בעובי של סאפ וכמעט בלתי אפשרי לעשות איתם דאקדייב אלא לזרוק אותם לליפ ולצלול מתחתה בתקווה שהאופשור יעיף אותם לגב הגל.

לא מבצעים איתם בכלל, רק יורדים גלים מאסיביים של 15 -20 פיט עם הרים של קצף מאחורי הגב. גלים אופיינים ב: הוואי – סנסט ואימיאה , כמו כן בריפים חיצוניים באירופה נזארה שבפורטוגל וגלי עומק כמו בלה-בר בצרפת. בפוארטו שבמקסיקו בגלים של 12+ פיט כשפני הגל 20 פיט ובמאבריקס, קליפורניה.

בכולם יורדים דרופ ארוך מאד או מחכים לצינור ענק ויציאה בקו ישר. בד”כ כלל כשגולשים עם גלשן כזה כבר לובשים ווסט אימפקט וקסדה כי הפציעות החמורות ביותר הן מהתערבלות עם גלשן כזה ואובדן הכרה ממכה בראש או שבירת צלעות .

במקרה שלי בחרתי להציג לכם 76 מאסיבי ששווה ערך לגלשן 8.4-8.6 ואפילו 9 פיט.
הוא מתאים גם לצ’ארג’רים מבוגרים שקשה להם לחתור על 8-12 פיט כמו  סוואל ממש גדול בפוינטים של אל סלבדור. החרטום שלו רחב מאד ועבה מאד כמעט כמו האמצע כי הדגש כאן הוא בלתפוס גלי עומק וכניסה מוקדמת יחסית לגל. עוד סיבה חשובה ברוב חברות התעופה מגבילים תיקי גלשנים עד 7.6 פיט וזה הפתרון המושלם לסחוב גאן עם נפח של 51 ליטר(ה76 הרגיל בנפח של 35 ליטר למשל, הפרש של יתר מ10 ליטר!).

גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן

בתמונה: ההבדלים המשמעותיים בין 76 “רגיל” ולטנקים של קבוצה 3
הזנב

מומלץ מאד על צורת זנב ראונד טייל ראונד פין ופינטייל.
אפשרי גם סוואלו וסקוור אבל לגולש שרוצה את מיטב השליטה וגלישה קלאסית – זה המומלץ ביותר. הראונד מאפשר יותר ביצועים ,הראונד פין שליטה יותר קריטית והפינטייל לגאנים הכבדים והעבים

בתמונה: (מימין לשמאל) ראונדטייל, ראונד פין ופינטייל

החרבות

בהזמנה או רכישת גלשן כדאי לשים 5 בתי חרב. 4 חרבות מושלם לצנרור בתנאים נקיים או לגלים מאסיביים עם הרבה מים שדורשים דרופ וצינור. בתנאים של רוח או גל שמתגלגל לאט ולא רוצים לצאת מהפוקט אלא להישאר קרוב אליו בוחרים ב 3 חרבות.

גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן

עם כל הכבוד לשיטת הfcs  שיש לה מערך חרבות מעולה, ישנה העדפה בולטת בקרב הצ’ארג’רים לבחור בשיטת ה FUTURE או חרבות יצוקות מראש (בד”כ בהוואי ובמקומות שלא מצריכים פירוק החרבות לטיסה לחו”ל)

הסיבה לכך פשוטה – החרב כולה שקועה בתוך הגלשן ויש יותר אחיזה במים ליצירת שליטה או פוש החוצה מבוטם טרן רציני שיביא אותך לפינה ולצינור. הבסיס של ה fcs  צר יותר והחרב אינה שקועה כולה בגלשן ואם יש קונקייב עמוק בתחתית נוצרים זרמי מים ומערבולות בין החרבות. ניסיתי שתי השיטות וחד משמעית ה future מנצחת בים רציני.

ניסיתי הרבה סוגי חרבות במקסיקו , בפיג’י ובהוואי ממליץ על שני סטים קלאסיים
ל 4 חרבות ה stretch הם בדרגת קשיחות שמאפשרת אחיזה ותמרון ברמה מעולה בכל הגלים מגובה אוברהאד ועד דאבל טריפל. בקטגורית ה 3 חרבות AM2- (לא להתבלבל עם  (AM1. אלו חרבות המיועדות לגולשים כבדים או לגלישה בגלים גבוהים.
שימו לב שלכולם יש ראש רחב ולא מחודד ובסיס גדול בהשוואה לחרב סטנדרטית.

גאנז & רוזס - המדריך לגלשנים מסוג סטפ אפ וגאן

בתמונה: למעלה AM2 למטה קוואד של STRETCH

לישים

תתפלאו אבל 80% משבירות הגלשנים הם בגלל לישים קצרים!!
ברגע שהים דוחף מ 6 פיט ומעלה אתם עוברים ללישים 8 פיט בעובי נורמלי עם חיבורים חזקים. כשהים נהיה 12 פיט פלוס אתם שמים 2 חבלים בבית הליש או מעבירים חבל אחד ארוך פעמיים ומחברים אליו לשונית הליש. הליש עצמו עובר ל10 -12 פיט ועבה מאד.
ממליץ על da kine creatures stay covered שלושתם ניתנים לרכישה באינטרנט או ישירות בכל אתר גלישת של גלים רציניים.

הלישים האלה לא רק יצילו את הגלשנים שלכם הם גם יצילו את חייכם, אם תאבדו הכרה ותשקעו במים אבל תהיו עדיין קשורים לגלשנים, כך ימצאו אתכם במהירות.

ולסיכום

  1. סטפ אפים וגאנים כמעט ואין בארץ אך לחלק מהיבואנים יש אפשרות להזמנה מהשייפרים.
  2. רצוי מאד לא להתקמצן בנפח או במידות אף פעם לא מזיק גלשן גדול יותר מאשר גלשן קטן שיגרום לכם לאכול חול אלמוגים ואולי להיפצע קשות.
  3. גלאס חזק חשוב מאד.
  4. אם אתם יכולים לדאוג לציוד מגן מה טוב.

בהצלחה וחמסה חמסה חמסה לצ’ארג’רים הישראלים שלנו.

Spread the love