נשים

יש אנשים שנולדים לתוך הגלישה,ויש אנשים שהגלישה נקרית בדרכם


יש אנשים שנולדים לתוך הגלישה

כתבה מאת: סטפני בן סימון I צילום: סטפני בן סימון, דורון כורש I צילום וידאו: דורון כורש

דריה זילכה, נתנייתית, נשואה לגיל זילכה שמוכר לנו כבר שנים בסצנת הגלישה בארץ, בעל רזומה מרשים בגלישת גלים בארץ ובעולם, אבל מעבר לכך, שניהם יחד מנהלים במסירות רבה את בית הספר לגלישה I-SURF הפועל על הרצועה הדרומית שבחוף סירונית בנתניה. גם לזה נגיע בהמשך.

“תמיד סיקרן אותי לדעת מה דוחף בנאדם לקום בבוקר, להשחיל את עצמו לחליפה ולהיכנס למים, ובמקרה הזה מה מניע בחורה צעירה, בחורה רצינית עם ראש מרתק בין הכתפיים לקחת על עצמה את האחריות להדריך קבוצת סאפ לנשים, שמרבית הנשים בה מבוגרות ממנה בכמה שנים טובות. אז החלטנו לשבת ולדבר, אבל לא לפני שעת חתירה שהתרחשה בשעה בה מרבית האנשים השפויים עדיין מתגלגלים להם במיטה החמה. היה קר, היה גשום, אבל בעיקר היה מספק.”
דריה החלה לגלוש בגיל 19, גלשה על הגלים של הוואי ואוסטרליה כחלק מתוך תקופה בחיים שבה התגוררה שם, בנוסף לסרי לנקה ולמלדיביים. “..חייתי וגלשתי בהוואי במשך שנה שלמה, אחר כך באוסטרליה במשך חצי שנה..”
“לא נחשפתי לגלישה לפני כן, משהו בי פשוט בער. ביום בהיר אחד, ומאז לא יכולתי להפסיק.”

בית ספר לגלישה

איך הגלישה בארץ לעומת גלישה בחו”ל? במה השוני הזה מתבטא ?
כחוויה אישית, בחו”ל הגלים ארוכים ומושלמים בדרך כלל. לעומת זאת, בארץ יש יותר קסם כי לא כל הזמן אנחנו מקבלים גלים. במיוחד בחורף, הגלים מגיעים בתכיפות גבוהה יותר וזה מרגש יותר. יש גם את החוויה של חופים ביתיים שמעניקה ביטחון, לעומת חופים חדשים שיש בהם סוג של פחד מהלא נודע ומוכר.
מה היית רוצה לשפר בגלישה שלך ?
להעז יותר. ללא ספק. רוב הזמן אני נהנית מהשאנטי על הגל, מלהיות על הגל, אבל הייתי רוצה לשפר יותר את הביצועים שלי. לא להסס לפני ופשוט לעשות.

בית ספר לגלישה

 

מה את הכי אוהבת בגלישה?

ההתנתקות. הרגע הזה שמגיעים למים ושמים את כל החיים מאחור. זה דף חלק, מדיטציה.

מי מהווה מודל גלישה עבורך?
אני ממש מעריצה של KASSIA MEADOR , אמנית, גולשת לונגבורד מקליפורניה, ו sally Fitzgibbons האוסטרלית, שגולשת עם המון כוח רצון וכריזמה. אבל מי שהכי עושה לי את זה בגלישה זה ג’ון ג’ון (john john florence). בקטע של צמרמורות, בעיקר בגלל הshow שהוא נותן.

ספרי לי על גיל, איך השפיע על הגלישה שלך בפרט ועל החיים המשותפים שלכם בכלל?
בד”כ הוא גורם לי להבין שהוא יודע יותר, ולפעמים זה מעצבן, אבל ברוב הזמן זה עוזר נורא. אנחנו שותפים בהכל, ילד, בית, עבודה. יש לנו המון דברים משותפים שאנחנו חולקים ביחד. מאז שאני גולשת עם גיל אז ברור שהגלישה השתפרה, כי כשגולשים עם מישהו טוב יש מודל מצוין ללמוד ממנו. יש המון יתרונות, הוא עוזר לי עם בחירת גלשנים ובזכותו אני גולשת יותר כי רוב הזמן אנחנו ביחד בחוף. ובלי קשר יש לנו גם תחומי עניין שונים שעוזרים לנו לעשות הפרדה, הוא עם הדייג ואני עם היוגה, אז אפשר גם להתנתק קצת מכל הביחד הזה של הגלישה.

בסרטון: הריאיון המלא עם דריה

קיימים סוגי גלשנים המומלצים יותר לנשים והאם יש גלשן מסוג מסוים המועדף עלייך?
זה קשור יותר לגלישה ופחות למגדר. אישית אני חושבת שיפה יותר לנשים לגלוש על לונגבורד או על גלשני פישים שמתאימים יותר לגלים בארץ, שמעניקים תנועות עגולות ונשיות יותר. אבל זה תלוי באישה ובמה שהיא רוצה להתמקד בו. אישית, להבדיל מסאפ שכבודו במקומו מונח, הבחירה הראשונה שלי היא גלשן כי יש בו משהו מוחשי יותר שמחבר אותי יותר לטבע ולים שמעניק לי לחוות את הגלישה במלואה.
…תמיד סיקרן אותי לדעת איך נשים מתמרנות עם בגדי ים במים, בין הגלים, בזמן הדאק דייב או כשגל נשבר עלייך ופתאום את מוצאת את עצמך עם תחתון מופשל לברכיים וחצי חזייה מגולגלת למעלה. פדיחות קורות, וכשהן קורות הן כאן בכדי להישאר ולהיחקק לנו בזיכרון לנצח.

איך מסתדרים עם בגדי ים בגלישה? על מה את ממליצה?
בארץ מצאתי את NOYKA שתופרת בגדי ים יציבים מאוד על הגוף, ויש את The Seea , מעצבת מקליפורניה, שבנוסף לבגדי ים תופרת גם לייקרות וחליפות שמותאמות יותר לנשים. למזלי אף פעם לא קרה שראו פדיחות שקשורות לבגדי ים תוך כדי דאק דייב או בגלישה עצמה, הטריק הוא פשוט להישאר במים ולוודא שהכל במקום לפני שמתרוממים. אחרי שיוצאים מהפוזה של הגולשת מתחילים לבחור את הביגוד המתאים והנוח ביותר, למרות שלא רע לחטאות בזה.

וכשמגיע הרגע הזה של החודש, קרה שוויתרת על סשן בגלל זה?
לא קרה. דווקא מי שעוסק בספורט במהלך השבוע הזה מרגיש הקלה בכאב, ההתעסקות הספורטיבית משככת את הכאבים. בנוסף לגלישה אני גם מתרגלת יוגה, וזה מבורך בתקופות האלו. אני סוג של בת-בן כזו, גם אם אני אמצא את עצמי בחופים לא מוכרזים ללא נוחיות למיניהם, אני אסתדר, לא מפונקת.

בית ספר לגלישה

ספרי לי על חוויה בלתי נשכחת מהים
החוויה הכי עוצמתית היא לגלוש בפעם הראשונה על הface של הגל. בנוסף כשגלשתי באוסטרליה הצטרפה אלינו למים להקת דולפינים, שזו חוויה שאני לא אשכח לעולם.

איך זה להיות אישה בין גברים בפיק ?
עכשיו זה כבר פחות עניין גדול כי יש הרבה נשים גולשות. לפעמים זה היה מתיש. כשהייתי רווקה הרבה פעמים מתחילים אתך, ולפעמים זה לא בא בטוב כי באתי בשביל לגלוש. היתרון הוא שמוותרים לך הרבה, מצד שני יש בזה מן העצמה נשית כזו, “אישה בין גברים”, שאני כאן בכדי להישאר. גם בחו”ל היה לזה יתרון, רוב המקומיים לא אוהבים גולשים זרים, ודווקא כשאת אישה אז נוטים לסלוח לך יותר.

איך היה לגלוש במהלך ההיריון ?
בתחילת ההיריון היה לי שיפור בגלישה, כמו קפיצת מדרגה כזו, והגלישה מאוד עזרה לי להתמודד עם הבחילות בהתחלה. איפשהו זה נתן לי להרגיש טוב עם הגוף שלי שעבר שינויים, והגלישה מיתנה לי את ההרגשה המבהילה הזו, ולאו דווקא חיצונית. עד חודש שישי גלשתי על שורט, וכשהבטן הופיעה גלשתי על לונגבורד, שהיה לי עם זה קצת קשה מבחינת יציבות ותחושה מגושמת, אבל לקראת הסוף גלשתי על סאפ שהיה יציב ובטוח יותר.

בית ספר לגלישה

ואיך חוזרים לשגרת גלישה אחרי הלידה ?
בטירוף וברעב! ממש התגעגעתי לזה כי עבר הרבה זמן. נאלצתי להמתין בכדי לתת לגוף לחזור לעצמו, אבל החזרה לשגרה קרתה מהר מאוד, לא רציתי לשקוע בבאסה של ההשמנה אחרי הלידה, והגלישה והיוגה עזרו מאוד.

היית רוצה לראות את הבן שלך גולש?
הייתי רוצה לראות את הבן שלי נכנס לעולם הגלישה, אני חושבת שיכול להיות שבאופן טבעי זה גם יקרה. אני אשמח להיות בליין-אפ עם הבן שלי, והמחשבה על טיולי גלישה משפחתיים זה אדיר בעיניי. אבל אם הוא יבחר בדרך אחרת אף אחד לא ימנע את זה ממנו.

בית ספר לגלישה

עם אנחת רווחה קצרה דריה הכינה אותי לתשובה מפורטת שלא הייתי מוכנה לה. זה דיי מדהים האמת, שדברים נקרים בדרכינו מבלי להיות מוכנים לכך לחלוטין, ואם זאת, קבוצת הסאפ בהדרכתה של דריה היא ללא ספק מראה משובב, נשים בגילאים שונים עוטות על עצמן חליפה ומשוט, חותרות אל עבר הניתוק האולטימטיבי, חיבור נקי בין אישה וים.
…”עבודה עם נשים זה כמו תרפיה, סוג של טיפול פסיכולוגי חיובי כזה. יש הרבה דגש על תקשורת בתוך הקבוצה, ובפאן האישי נוצרות חברויות שמושתתות על הרבה תקשורת במים ומחוץ לשיעורים…”

בית ספר לגלישה

ספרי לי על קבוצת החתירה והסאפ שאת מדריכה
בשושנת העמקים קיימת קבוצת נשים שרצתה לפתוח קבוצת סאפ ביישוב, אז הן הציעו לי להדריך, ולמעשה ככה זה התחיל. בזמנו לא הדרכתי סאפ עדיין, אז זה היה להתחיל סאפ כדי להדריך אותן. הקבוצה גדלה והתפרסמה דרך הלקוחות שמעבירות את זה הלאה, ותמיד הקבוצה מתגלגלת עם בנות חדשות. להיות מדריכה גורם לי להרגיש קצת מוזר, חלק מזה בגלל המעמד, בעיקר עם נשים מבוגרות ממני. אפילו שהיחס שלי שווה לכולם, לצעירות ולמבוגרות, זה כמו לעמוד על במה. כולן מסתכלות ומחכות להובלה שלך. יש בזה משהו אתגרי מבחינת מנטליות, משהו מעצים. הן בוטחות בי לא משנה מה, ואני צריכה לעמוד בציפיות שלהן. אנשים באים עם מטענים שונים לים, אליי, וצריך לדעת להכיל הכל. יש משהו שהוא מאוד ממלא וכיף לדעת שאנשים עוזבים את השגרה שלהם בשביל הניתוק הזה שהסאפ והים מעניקים. במיוחד עכשיו בחורף, כשבבקרים מאוד קר וקשה לצאת מהמיטה. אני מאוד מעריכה את זה, ושום דבר מזה לא מובן מאליו עבורי.

בית ספר לגלישה
איך את רואה את עתיד הגלישה בארץ ?
העתיד נראה טוב. בשנתיים האחרונות יש עלייה מאוד משמעותית בביקוש לשיעורים, במיוחד עכשיו אחרי התחרות הבינלאומית שהביאו לארץ. אני מקווה שזה יביא ספונסרים לתחרויות נוספות ולמתחרים. הענף נראה בתנופה רצינית, הכל נורא מתקדם ורץ קדימה בתקופה כל כך קצרה, כמעט כל ילד הולך לקייטנת גלישה.

אז היית אומרת שהגלישה שינתה לך את החיים ?
כן. שינוי חיובי מאוד. במיוחד בתקופה של אחרי הצבא שזה גיל בעייתי כמעט לכל אחד ואחת, תקופה מבלבלת כזו שלא יודעים מה לעשות עם החיים. הגלישה העניקה לי סוג של עוגן כזה בחיים, איפסה אותי, ובזכות זה אני מתעסקת באורח חיים בריא, עם תזונה מאוזנת, ועושה דברים שטוב לי אתם.

עם משפט מסיים וחיוך נבוך וצנוע, מה כבר אפשר לבקש אם לא לשמור על מגרש המשחקים שלנו?

משפט סיום…
“…תעשו יוגה, והרבה. תשמרו על הטבע שלנו. אנשים לא מבינים איזו חשיבות יש לים ואיך הוא משפיע על החיים שלנו.”

בית ספר לגלישה

Spread the love