הסקייטבורד שינה את פניו והחליף צורה לא רק בעולם אלא גם בישראל. בשנות ה-40 היו סקטים על גלגלים, סוליית מתכת שהלבישו על הנעליים, ולאט לאט הלכה צורת הלוחות על גלגלים לשנות צורה ולהגיע למה שאנחנו מכירים כעת, עד שהשתדרגנו אפילו להוברבורד. היו אז כמה דמויות מפורסמות בקרב החובבים שהלכו והתמקצעו עם השנים. מאז שנות השמונים, פה ושם בנו רמפות מקומיות בכל מיני ערים בישראל אבל ללא המשך ולכן הספורט והתחביב גוועו והתעוררו רק במקומות שבהם היה להם ביקוש והתעקשות של הגולשים.

בניית מועדונים ורמפות בגלים

בשנת 1988 נבנה מועדון הסקייטבורד הישראלי ושם זה התחיל והגיע לכדי תחרות ראשונה. מאז זה הפך לתחביב פופלרי ברמה הארצית ונבנה אז מתחם הרמפות המעולה של הסינרמה לזמן קצר בלבד. אולם המועדון לא ויתר ותחזק כמה שנים תחרויות כשהוא מעודד הקמת רמפות בכל מיני מקומות בארץ שלא החזיקו מעמד, עד מתחם הרמפות בספורטק. הישראלים מתחילים להתחרות גם בעולם ולהביא הישגים. שמות נבנים ומומחים מעבירים ידע. למעשה, מאז שנות התשעים הסקייטבורד בא והולך בגלים שונים כשבכל פעם נבנה נדבך חדש בעולם התחביב והספורט הזה, נפתחים ונסגרים מקומות ומנסים בכוח להחיות ולהנשים את הבייבי הזה עד שהגענו למה שיש היום.

הקרוזר

יש מבנים שונים ותצורות שונות של סקייטבורד,  כשלכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו בהתייחס למטלות שלו ולמה שהגולש רוצה ויכול לעשות. זה דורש מבנה שמאפשר יציבות אבל גם אלתור ותנועות משחייבות גמישות. כך נולד הקרוזר, סקייטבורד רגיל שיש לו גלגלים יותר גדולים ורכים מהרגיל. הרכות של הגלגלים מאפשרת אחיזה טובה יותר בקרקע ולכן גם הזרימה על פני הרצפה אחרת לגמרי, דורשת רק מעט דחיפות והיא נעימה יותר. הגודל של הקרוזר משתנה ויש כאלה שקטנים עד כדי כך שאפשר לדחוף אותם לתיק ולהסתובב אתם ויש כאלה שמיועדים לאפשר נסיעה למרחקים במהירות גבוהה. בגלל זה אנשי עסקים משתמשים בהם לנסיעות בתוך העיר או מי שלא יודע לרכוב על אופניים. קרוזר הפך להיות כלי אופנתי. היום מכינים גם קרוזרים מסקייטבורד ישן אם יש לכם ידיים טובות. חלקם מחקה מעין תנועת גלישה על הגלים ולכן הפכו להיות פופולריים גם אצל גולשי גלים.

סקייט פארקים בישראל

כאמור, הבעיה הגדולה של הענף הזה היא העובדה שאין בישראל עקביות והתמדה בכל הקשור להתייחסות רצינית לחובבי הספורט הזה. משום כך, מאז שנות השבעים נאבקים בישראל על הקמת רמפות וסקייט פארקים שונים בכל מקום אפשרי, כאשר בשנים האחרונות סוף סוף התייצב הענף וכיום יש כמה סקייט פארקים כשביניהם יש לפחות שמונה פארקים מובילים על כל השירותים והמבנה המשופר שלהם לגולשים. היום יש 25 פארקים בכל רחבי ישראל, רובם בנוי בטון ושבעה מהם עשויים עץ. חלק מהם נחשבים לרמה בינלאומית ממש.

מרכיבי הסקייטבורד

לכל סקייטבורד יש תפקיד משלו ולכן המבנה משתנה מאחד לשני, כמו גם הגודל והחומרים שמהם עושים אותם, אבל יש להם עדיין כמה חלקים בסיסיים שמשותפים לכולם. זה מה שעושה את ההבדל ונותן לכל סקייטבורד את היכולת שלו לעשות מה שהגולש רוצה ממנו ולהפיק את הביצועים שהוא צריך.

מבנה הסקייטבורד הוא:

• גלגלים – עשויים מהחומר Urethane, חומר נוזלי שיוצקים אוו לשבלונה ומקבלים גלגל ברכות הנדרש ובקוטר הרצוי. הקוטר משתנה לפי משקל הסקייטבורד ונוחות הביצועים שרוצים. הרגישות חייבת להתאים לתרגילים ולרצפות שעליהן מתרגלים.
• צירים – עשויים מאלומיניום ומתאימים באורך ובעובי למשקל הסקייטבורד.
• מיסבים – מוזמנים לפי רמת הדיוק שלהם.
• קרשים – עשויים מסוגים שונים של עץ, ברוחב משתנה לפי הדרישות והמטרות.