אולימפיאדה – בריכת גלים בישראל = סיכוי למדליה אולימפית?
בריכת גלים בישראל = סיכוי למדליה אולימפית?
בתמונה: 2 גולשים בו זמנית בבריכת גלים, צילום: SURF PHOTO
משחר בריאתו האדם שאף לשלוט בטבע הסובב אותו ולהתגבר על פחדיו. רתמנו את האש ואת הברק בשמיים לחום וחשמל ואת המים לשתייה רחצה וחקלאות, אך גלים? דולפינים ואריות ים גלשו בהם מאז בריאת העולם אך רק לפני כ 3,000 שנה החל האדם להשתמש בהם כדרך מהירה לחזור לחוף ממסעות הדיג על סירות קנו קטנות באיי פולינזיה באוקיינוס השקט.
איך ומתי הכל התחיל?
דרך ארוכה עברנו מאז ועד לגלישה על הגלשן המודרני, אבל ליצור גל ולשלוט בו? רק ב1927 נעשה ניסיון ראשון לפכפך מים בבודפשט הונגריה – זה היה סיוט למצילים שמשו מהמים עשרות טובעים שלא יכלו להחזיק ראש במים הסוערים.
בריכת הגלים הראשונה שהתאימה לגלישה ולא ל"טביעה" פותחה במדבר טמפה באריזונה, ארה"ב. מאז היו בריכות רבות עם ניסיונות לייצר את הדבר הכי קרוב לגל "נורמלי" לגלישה בטכניקות שונות הידועות שבהן זו במיאזקי, יפן שנסגרה לפני כמה שנים טובות.
בתמונה: פיל דקסטר עם האבטיפוס של הבריכה באריזונה.1969
אלו בריכות פועלות בשנים האחרונות?
הבריכה בדובאי בערב הסעודית, טייפון לגון בפלורידה, בריכת "סיאם" בטנריף (שככל הידוע מייצרת את הגל הגבוה ביותר נכון להיום) אך לכולם חיסרון משותף: הגל היה קצר, חלש, ושטוח שהספיק בקושי לביצוע אחד שניים.
הבעיה הגדולה ביותר של הבריכות הייתה צריכת האנרגיה הגדולה בהפעלת המכניזם ומספר הגלים המועט שהצליחו להפיק פר שעה. זה לא סיפק רווחיות למודל של בריכת גלישה נטו מבלי להיכנס לעלויות של פיתוח פארק אקסטרים עם פעילויות מסביב שיפצו על העלויות הגבוהות.
הבאסקים VS סלייטר, מי לדעתכם ינצח?
בשנת 2005 חברה קטנה מחבל הבאסקים ליד ספרד עשו מהפך עם מכניזם זול ופשוט יחסית שאפשר לראשונה גל ארוך ובר ביצוע למקצוענים וחובבנים כאחד. המתקן הראשון שנבנה באופן מסחרי לא היה להיט כי חסר משהו בסיסי – גל צינורי. האתר עצמו שנבנה בוולש סבל כמה פעמים מתקלות.
ואז, אדון קלי סלייטר הנחית מכת מוות על החברה הבאסקית עם קליפ שהדהים את העולם ובו מתגלגל לו צינור מושלם וקלי קודח בתוכו בבריכה, לא באוקיינוס.
קלי הפעיל מהלך שיווקי שסגר לו את הפינה מול כל המתחרים – הוא מכר ל WSL בעלי הסבב המקצועני העולמי בגלישת גלים את הזכות לסחור בזיכיונות לבריכות אלה. נכון להיום עפ"י מקור רשמי כל בריכה כזו תימכר ב 25 מיליון דולר ארה"ב שזה סכום ענק לכל הדעות (עוד לפני שקיים מודל בשטח שיוכיח כדאיות ההשקעה.)
לרגע היה נדמה שהקרב הוכרע, אך לא
שמעתם על תחיית המתים? החברה מחבל הבאסקים לא רק שדרגו את הסיסטם, הם נתנו קונטרה מטורפת לגל של קלי סלייטר בכמה פרמטרים: הם טוענים ל 1,000 גלים בשעה שזה מספר דמיוני וחלומו הרטוב של כל בעל אתר לבריכת גלים: יותר גלים, יותר גולשים בפחות זמן ובאותו שטח = רווחים תפעולים עוד לפני הפעלת האטרקציות ומכירת ציוד נלווה מסביב. זה בעצם המודל הכלכלי שלפיו אמורה להתנהל כל בריכה בבסיסה.
אם זה לא מספיק, לפני כשבוע מארק אוקילופו אלוף העולם לשנת 1999 הכריז על שת"פ עם חברה אוסטרלית לפיתוח גלי בריכה. הם טוענים שיכולים לייצר 4,000 כאלה עם גל צינור בגובה 2 מ' לפחות. עד שלא נראה את המודל בעיניים הייתי מתייחס לזה בספקנות…
Wavegarden Cove Teaser from wavegarden on Vimeo.
סרטון: Wavegarden Cove – Wave Frequency
עכשיו נתייחס למה שקיים כרגע בשוק ועובד – הגל של הבאסקים:
הבריכה החדשה נותנת שליטה בשני כיווני הגל לגבהים שונים וצורה: שטוח, קיר או צינור חלול מאוד. זה מעניק למפעיל הבריכה בחירה ברמות גלישה באותו שטח למשל חלק אחד ירוכז לילדים מתחילים בגל שטוח וחלק אחר יופעל עם צינור חזק למתקדמים, כל זאת באותו פרק זמן. התוצאה פלח שוק רחב יותר עם פוטנציאל לבתי ספר לגלישה עם שיעורים ברמות שונות .
כאן הגל של קלי נופל בעצם מושלמותו. צריך להבין שגל צינור מיועד לרמה גבוהה עד מקצוענית בגלל המהירות והשליטה בחלק החלול של הגל,זה אומר שהגל הלכה למעשה מוגבל לפלח שוק מאד ספציפי ויהיה קשה מאד לגולשים בינוניים לקבל תמורה מלאה לכספם לגלישה בגל בדרגת קושי גבוהה.
מעבר לכך נניח שיכניסו אותו כסטנדרט לתחרות מקצוענית או לאולימפיאדה –
מבחר הביצועים יהיה מוגבל מאד בגלל אופי הגל והציונים יהיו בהבדלים מזעריים מאד, צריך לזכור שהוועד האולימפי מעוניין למשוך את הדור הצעיר לצפייה במשחקים ואם אין מגוון והפתעות, הגלישה תאבד ממשיכתה הוויזואלית.
ואילו אצל הבאסקים
הם כבשו את כל עולם הגלישה על כל רמותיו ממתחילים ועד מקצוענים וכל זאת באותו שטח ובאותו זמן. המגוון שלהם מאפשר לחלק לקטגוריות גלים בתחרויות פוטנציאליות למגוון סגנונות וביצועים עם מבחר גלים: נישה לצנרור, נישה לאיירים ונישה לשילוב ביניהם בגל משתנה – האפשרויות מסחררות.
סרטון הפרומו לתחרות הקרובה בבריכה של קלי: wsl founders cup of surfing
עכשיו מגיע החלק החשוב מבחינת הגולש הישראלי
החברה שזכתה לאחרונה במכרז להקמת בריכת גלים בפארק בתל אביב מחזיקה בזיכיון של החברה הבאסקית ואמורה להקים את הבריכה בשנה – שנתיים הקרובות. כמובן שישנן כמה בעיות בסיסיות מאתגרות (שהן נכונות לכל בריכה בעולם) :
- תחזוקה של כמות מים גדולה בשטח פתוח
- חיטוי וניקיון מחשש לזיהומי בקטריות ואצות והיגיינה כללית
- שמירה על כללי בטיחות מסביב ובמים עצמם, דבר שעלול להוביל לעלויות ביטוח מטורפות או פתח לתביעות אישיות על תאונות החלקות או פציעה.
בהנחה שהכל הצליח והבריכה עברה את תקופת ההרצה בשלום, נוכל לבחון את עתיד הגלישה התחרותית בישראל עם קיום בריכת גלים ישראלית.
עד עכשיו, הטענה העיקרית והגדולה ביותר שלנו לקשיי המתחרים האינדיבידואלים והנבחרת בזירה העולמית לאורך השנים היא שלא היו לנו מספיק גלים בים התיכון בכדי להגיע לרמה הנדרשת להתחרות בצורה מקצוענית.
בגדול, בכדי לעשות ביצוע מושלם בכל דבר (לא רק בגלישה) נדרש ממוצע של 10,000 פעמים. בריכת גלים למעשה תאפשר לתרגל כל דבר בלקסיקון הגלישה העולמי: כל סוגי האיירים, קאטים, סליידים, טייל סליידים, טכניקות צנרור, טכניקות יציבה, פיתוח מהירות וכוח.
יהיה ניתן "לייבא" גולשים מקצוענים שיעבירו סדנאות עם וידאו ותרגול חי באמצעות הדגמות בבריכה בין אם כחלק מיוזמה של הארגון או לחילופין,
כיוזמה של יבואני גלישה ומאמנים ישראלים לטימניקים (TEAM).
הדבר הנכון יהיה שארגון הגלישה הישראלי יוסיף שימוש בבריכת גלים
לקורסים מעשיים עבור מדריכי גלישה בווינגייט או מסלולי השתלמויות מאמנים.
ניתן יהיה לארח מאמנים כמו מאט גריגס, גלן הול ואחרים שיעבירו למי שרוצה להתמקצע ובתוכם את חברי הנבחרת: תובנות של טקטיקה, אסטרטגיה והכנות לתחרות. כל זאת במשולב עם הדגמה בבריכה. הדבר מאפשר הבנה ומעקב משופרים לאין ערוך בהשוואה לתנאי הים שמקשים על תקשורת ברורה.
בנוסף, בסביבה מוכרת יהיה קל יותר לתרגל מקצים ואסטרטגיה וכמו כן מצבי לחץ של פריוריטי ממש כמו בסביבת מגרש כדורגל/כדורסל.
בתמונה: נבחרת הנוער של ישראל לפני יציאתה לאליפות העולם בשנה שעברה
מה בנוגע לציוד מתאים והתאמתו לגולש?
אותו הדבר לגבי ציוד, הווה אומר ניסוי כלים של סוגי גלשנים וחרבות.
יש לקחת בחשבון כמובן שההצפה במים מתוקים שונה
מאשר גלישה במי ים ודורש נפח גלשנים שונה.
עדיין,ברמת עיצוב התנועה של הגלשנים יהיה אפשר להגיע להתאמה מקסימלית לגולש המתחרה.
יצרנים מקומיים ויבואנים יוכלו לערוך ימי דמו (הדגמה) למודלים מסוימים במטרה לתת לגולשים להבין מהו הדגם המתאים להם.
חברי הנבחרת יוכלו לקבל פידבק דרך וידאו של אותו הגל על גלשנים שונים, לנתח זרימה ולבחור גלשן בהתאמה אישית לקראת תחרויות.
שיתוף פעולה בין ארגון גולשי הגלים בישראל, יצרנים ויבואנים מול מפעילי הבריכה לצד תקציב מתאים (חשוב יהיה מאוד לשמור בין הגורמים על מצב של WIN WIN בשל הצפיפות המאפיינת את השוק בישראל), כל אלו עשויים להוביל למצב שנבחרת ישראל לנשים וגברים תוכל לצמצם פערים משמעותיים מול הרמה העולמית ובעיקר בקרב הדור הצעיר של הנוער והילדים.
אבל שוב, אין תחליף לסביבה הדינמית בים, פיתוח האינטואיציה מהו גל טוב וגל גרוע, חשוב מכך יכולת התגובה הספונטנית לקטע סגור או פתאומי בגל ולאלתר. שלא לדבר על הלוחמה בזרמים ושמירה על מיקום נכון על הפיק בשבירת חוף אמתית שמחכה לנבחרת ישראל באליפויות העולם הבאות ובאולימפיאדת טוקיו.
כמובן שארצות אחרות כמו רוסיה שוויץ ודומות להן המשקיעות בצוות מקצועי ותשתית, יצמצמו פערים גם בהשקעה באימוני גלישה, ביעדי גלישה כמו פורטוגל אינדונזיה בנוסף לבריכות הגלים.
כל עוד בריכת הגלים לא תהפוך לנפוצה בארצות העולם, להערכתי האולימפיאדה לא תקיים תחרויות בסביבה מלאכותית וזאת במטרה לתת סיכוי שווה לכולם.
בשורה התחתונה
השילוב המנצח של: השקעה נכונה מבחינה ארגונית ולוגיסטית, בריכת גלים שתתפקד בצורה אופטימלית בארץ, תקציב אימונים רציני לנבחרת ישראל שתתמקד בילדים ובנוער, אימוני שטח בים התיכון וביעדי גלישה בחו"ל – יביאו בסופו של דבר לתוצאות משמעותיות.
אולי יום אחד האתלטים שלנו ידגדגו את צמרת הגלישה העולמית ויהיה לנו מדליסט אולימפי.
*הכתבה מתייחסת שווה בשווה לבנים ובנות שמתחרים כיחידים או בנבחרת.