קטגוריהאולימפיאדה

אולימפיאדה –  טוקיו 2020

טוקיו כבר מתכוננת לטקס הפתיחה אולימפיאדה ב-24 ביולי שנת 2020, ועושה זאת כהרגלה ביעילות יפאנית מבלי להתפשר על אף פרט קטן. המיליארדים מושקעים כבר היום כך שמה שמוכר לנו כעיר טכנולוגית מאוד עוד צפויה להשתדרג לקראת אירוח המיליונים מרחבי העולם. הלוגו המיוחד כבר נחשף, והכוונה של היפאנים היא להציג חדשנות ירוקה וידידותית לסביבה: תחנת כוח הפועלת על גז, נטיעת מיליון עצים, אנרגיה סולרית לבתים, ייבוש ובניית איים במפרץ טוקיו להצבת מתקנים אולימפיים וסלילה של כבישים חדשים. כמו כן, מוקמים במרץ מבנים חדשים כמו מגדלי יוקרה לאירוח אנשים או שיפוץ מבנים ומלונות. היערכות של מערכות התחבורה לשינוע האנשים והמטענים כוללת גם בניית תחנות רכבת והנחת מסילות והיערכות ביטחונית לאבטחת המשחקים. יפאן מנצלת את ההזדמנות כדי להקפיץ קדימה את הכלכלה שלה גם בתחומים אחרים, בעיקר הטכנולוגיה וההייטק, כולל הטמעת חידושים אלה בכפר האולימפי ובמתקנים. כך שצפוי להיות מעניין מבחינת האפשרויות שעומדות בפני האורחים מרחבי העולם.

איפה גלישת גלים נמצאת בסיפור היפאני של 2020?

לאחר ניסיונות רבים בשנים האחרונות, לראשונה ענף גלישת הגלים נכנס לקטגוריית ענפי הספורט האולימפיים. התחרויות יתקיימו בחוף שידהשיטה, שממוקם כ-60 קילומטר מטוקיו לכיוון צ’יבה. התחרויות יתקיימו בין 24 ביולי לבין 9 באוגוסט. חוף זה נבחר על ידי המארגנים מכמה סיבות, ובעיקר משום שיש בו מתכונת עקבית יחסית עם סיכויים טובים לקבל גל מתאים בגובה ירך עד חזה במיוחד בתקופה זו. אקלימית, מדובר דווקא בעונת מעבר כך שמבחינת הלבוש יעברו בדיוק מחליפות 2/3 מ”מ לחליפות קצרו או וסט, כך שמומלץ להוסיף לתיק הגלשנים גם קולקציית גומי. התחרויות יתקיימו במשך יומיים כאשר זמן ההמתנה לתנאים טובים יהיה 16 יום, בתקווה לתנאים אופטימליים באמת.

אולימפיאדה

התחרויות עצמן והגלים

באולימפיאדה ביפאן אמורים להתחרות 20 גברים ו-20 נשים בקטגוריית גיל אחת – open. נכון להיום, הקטגוריה בתחרות תהיה אך ורק שורטבורד אולם יש צפי חיובי לשינוי לקראת אולימפיאדת 2024, שצפויה להוסיף עוד קטגוריות וציוד מגוון יותר. כמו כן, בהחלט ייתכן שגם ייפתחו קטגוריות גיל. שבירת החוף ביפאן מתאפיינת בנוכחות מזחים בסביבה שמסדרים את החול בצורה נוחה לגל. הסוואל מתאים הודות לכך שיש מדי פעם צינורות. כך שנראה שבחרו את החוף האידיאלי לתחרות, בתקווה שאכן יהיו שם ימים טובים בעונה זו. טרם הוחלט מהם הקריטריונים של הזכאות להתחרות, אם רק 20 מדינות יורשו להתחרות וב-ISA יש 86 מתחרות. לא ברור מיהן המדינות שיעלו לגמר ובאיזה סבבים הם ייקבעו. כמו כן, יש תמיד הבעיה של השתתפות ישראל בתחרויות עם מדינות ערב אם התחרויות יהיו אזוריות.

הישראלים באולימפיאדה בטוקיו

אין עדיין בשורה בנוגע להחלטה מי ישתתף. עוד לא נקבע אם הישראלים יהיו מי שיגיעו לצמרת ISA לפי מיקום ראשון בדירוגים של כל המדינות המשתתפות. אם יוחלט שהמשתתפים יגיעו מהליגה המקצוענית WSL זה יהיה לא הגיוני ולא שוויוני. במהלך 2017 צפויה ליפול ההכרעה בנוגע לקביעת הקריטריונים של המשתתפים שתימסר גם למדינות וגם לספורטאים עצמם. גם השיפוט עדיין לא ברור אבל רוב הסיכויים שמדובר בפרמטרים שנקבעו בשיפוט של ISA/WSL. החסויות יהיו רשמיות עם לוגו קטן על המדים הייצוגיים של המדינה. מדבקות חסות אישית יורשו רק במיקום לא בולט כמו בתחתית הגלשן. על החרטום יתנוסס דגל המדינה, כמובן.

בעייתיות קביעת המתחרות

כאמור, תיבחן הבחירה בין טורנירים אזוריים לבין סבבים קדם אולימפיים כדי לבחור את המתחרים, כשישראל תמיד נמצאת באמצע – אירופה או מזרח תיכון? השאלה הפוליטית, במיוחד בשנים רגישות ומלאות תנודות פוליטיות מטילה עדיין צל. לא מובטחת גם השתתפות מדינות אירופיות שנחשבות לחלשות ולא ברור עדיין מה עושים עם ספורטאים בעלי אזרחות כפולה כך שיוכלו לנצל לטובתם כל מדינה שתסכים להעמיד לרשותם תקציבים בתמורה לייצוג. ענף גלישת הגלים מציג בסופו של דבר את הדילמה הלאומית של מדינות ברחבי העולם כמו הוואי וארה”ב או מדינות שמרכיבות את בריטניה. בישראל אין תמיכה מסיבית בתשתיות ובספורט ולכן הרמה בה אינה אחידה ולא תמיד השתתפנו בתחרויות עולמיות. בין 2014 ל-2016 הפגנו חוסר עקביות בין הופעה בתחרויות והיעלמות מהן, ואנחנו במקום 22. משום כך, הסיכוי הטוב ביותר שלנו הוא להתמיד בהופעות באליפויות עולם של ISA לבוגרים ולג’וניורס, כדי לצבור עוד ועוד נקודות.